משלי 6:12

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > משלי > פרק 6 > פסוק 12

משלי 6:12


← משלי 6:11 משלי 6:12 (MT) משלי 6:13 →
וּבָֽא כִמְהַלֵּ֥ךְ רֵאשֶׁ֑ךָ וּ֝מַחְסֹֽרְךָ֗ כְּאִ֣ישׁ מָגֵֽן׃
אָדָ֣ם בְּ֭לִיַּעַל אִ֣ישׁ אָ֑וֶן ה֝וֹלֵ֗ךְ עִקְּשׁ֥וּת פֶּֽה׃
קֹרֵ֣ץ בְּ֭עֵינָו מֹלֵ֣ל בְּרַגְלָ֑ו מֹ֝רֶ֗ה בְּאֶצְבְּעֹתָֽיו׃

נוסח הפסוק

MT

אָדָ֣םH120 בְּ֭לִיַּעַלH1100 אִ֣ישׁH376 אָ֑וֶןH205 ה֝וֹלֵ֗ךְH1980 עִקְּשׁ֥וּתH6143 פֶּֽה׃H6310


המקור העברי

אָדָם בְּלִיַּעַל אִישׁ אָוֶן הֹולֵךְ עִקְּשׁוּת פֶּה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
אָדָ֣ם
'a.Dam H120 HNcmsc a person of
בְּ֭לִיַּעַל
Be.li.ya.'al H1100 HNcmsa worthlessness
אִ֣ישׁ
'ish H376 HNcmsc a person of
אָ֑וֶן
'A.ven H205 HNcmsa wickedness
ה֝וֹלֵ֗ךְ
ho.Lekh H1980 HVqrmsa (is) walking
עִקְּשׁ֥וּת
'i.ke.Shut H6143 HNcfsc crookedness of
פֶּֽה
Peh H6310 HNcmsa mouth
הפניות שטרונג
  • H120 — אָדָם (ʼâdâm, aw-dawm'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אַדמוני, כלומר בן אנוש (יחיד או המין כולו, האנושות וכדומה)
  • H205 — אָוֶן (ʼâven, aw-ven'): משורש שאינו בשימוש שמשמעותו אולי, במובנו היסודי, להתנשם (ומכאן להתאמץ, בדרך כלל לשווא; להתבטל); בדייקנות: אַיִן, אפסות; וגם: צרה. הבל, רשע; ובמובן מסוים: אליל
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H1100 — בְּלִיַּעַל (bᵉlîyaʻal, bel-e-yah'-al): מן בְּלִי (bᵉlîy) [H1097] ומן יַעַל (yaʻal) [H3276];(לעיתים קרובות בהקשר של אִישׁ (ʼîysh) [H376], אִשָּׁה (ʼishshâh) [H802], בֵּן (bên) [H1121], וכו׳); בלי תועלת, חוסר ערך; בהרחבה: כליון, רשע
  • H1980 — הָלַךְ (hâlak, haw-lak'): קרוב ל־יָלַךְ (yâlak) [H3212]; שורש ראשוני; ללכת (בשלל רב של שימושים, כפשוטו ובהשאלה)
  • H6143 — עִקְּשׁוּת (ʻiqqᵉshûwth, ik-kesh-ooth'): מן עִקֵּשׁ (ʻiqqêsh) [H6141]; עיקשות, עקמומיות
  • H6310 — פֶּה (peh, peh): מן פָּאָה (pâʼâh) [H6284]; הפה (ככלי הנשיפה), בין כפשוטו ובין בהשאלה (ובייחוד לשון דיבור); ובמובן מיוחד: פֶּה של חרב (להב), חלק או צד; ובתפקיד תואר הפועל (עם מילת יחס) — לפי, כפי
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › משלי › פרק 6 › פסוק 12