יחזקאל 13:10

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 13 > פסוק 10

יחזקאל 13:10


← יחזקאל 13:9 יחזקאל 13:10 (MT) יחזקאל 13:11 →
וְהָיְתָ֣ה יָדִ֗י אֶֽל הַנְּבִיאִ֞ים הַחֹזִ֣ים שָׁוְא֮ וְהַקֹּסְמִ֣ים כָּזָב֒ בְּס֧וֹד עַמִּ֣י לֹֽא יִהְי֗וּ וּבִכְתָ֤ב בֵּֽית יִשְׂרָאֵל֙ לֹ֣א יִכָּתֵ֔בוּ וְאֶל אַדְמַ֥ת יִשְׂרָאֵ֖ל לֹ֣א יָבֹ֑אוּ וִידַעְתֶּ֕ם כִּ֥י אֲנִ֖י אֲדֹנָ֥י יְהוִֽה׃
יַ֣עַן וּבְיַ֜עַן הִטְע֧וּ אֶת עַמִּ֛י לֵאמֹ֥ר שָׁל֖וֹם וְאֵ֣ין שָׁל֑וֹם וְהוּא֙ בֹּ֣נֶה חַ֔יִץ וְהִנָּ֛ם טָחִ֥ים אֹת֖וֹ תָּפֵֽל׃
אֱמֹ֛ר אֶל טָחֵ֥י תָפֵ֖ל וְיִפֹּ֑ל הָיָ֣ה׀ גֶּ֣שֶׁם שׁוֹטֵ֗ף וְאַתֵּ֜נָה אַבְנֵ֤י אֶלְגָּבִישׁ֙ תִּפֹּ֔לְנָה וְר֥וּחַ סְעָר֖וֹת תְּבַקֵּֽעַ׃

נוסח הפסוק

MT

יַ֣עַןH3282 וּבְיַ֜עַןH3282 הִטְע֧וּH2937 אֶתH853 עַמִּ֛יH5971 לֵאמֹ֥רH559 שָׁל֖וֹםH7965 וְאֵ֣יןH369 שָׁל֑וֹםH7965 וְהוּא֙H1931 בֹּ֣נֶהH1129 חַ֔יִץH2434 וְהִנָּ֛םH2009 טָחִ֥יםH2902 אֹת֖וֹH853 תָּפֵֽל׃H8602


המקור העברי

יַעַן וּבְיַעַן הִטְעוּ אֶת־עַמִּי לֵאמֹר שָׁלֹום וְאֵין שָׁלֹום וְהוּא בֹּנֶה חַיִץ וְהִנָּם טָחִים אֹתֹו תָּפֵל׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
יַ֣עַן
Ya.'an H3282 HC because
וּ/בְ/יַ֜עַן
u./ve./Ya.'an H3282 HC/R/C and/ by/ cause
הִטְע֧וּ
hit.'U H2937 HVhp3cp they have led astray
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
עַמִּ֛/י
'a.M/i H5971 HNcmsc/Sp1cs people/ my
לֵ/אמֹ֥ר
le./Mor H559 HR/Vqc (to)/ saying
שָׁל֖וֹם
sha.Lom H7965 HNcmsa peace
וְ/אֵ֣ין
ve./'Ein H369 HC/Tn and/ there not
שָׁל֑וֹם
sha.Lom H7965 HNcmsa (is) peace
וְ/הוּא֙
ve./Hu' H1931 HC/Pp3ms and/ he
בֹּ֣נֶה
Bo.neh H1129 HVqrmsa (is) building
חַ֔יִץ
Cha.yitz H2434 HNcmsa a wall
וְ/הִנָּ֛/ם
ve./hi.Na/m H2009 HC/Tm/Sp3mp and/ there/ they
טָחִ֥ים
ta.Chim H2902 HVqrmpa (are) plastering
אֹת֖/וֹ
'o.T/o H853 HTo/Sp3ms (obj.)/ it
תָּפֵֽל
ta.Fel H8602 HNcmsa whitewash
הפניות שטרונג
  • H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1129 — בָּנָה (bânâh, baw-naw'): שורש קדום; לבנות (במובן המילולי ובמובן המושאל)
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
  • H2434 — חַיִץ (chayits, khah'-yits): צורה אחרת של חוּץ (chûwts) [H2351]; קיר, מחיצה
  • H2902 — טוּחַ (ṭûwach, too'-akh): שורש קדום; לטוח, למרוח, ובייחוד בסיד
  • H2937 — טָעָה (ṭâʻâh, taw-aw'): שורש קדום; לתעות; ובבניין הגורם — להתעות, להוליך שולל
  • H3282 — יַעַן (yaʻan, yah'-an): מן שורש בלתי־משומש שמשמעותו לשים לב; בעיקרו, שימת לב; ומכאן, תכלית (בעבור או בשל); משמש כתואר הפועל לציון הסיבה או העילה
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H7965 — שָׁלוֹם (shâlôwm, shaw-lome'): או שָׁלֹם (shâlôm); מן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; שלם, בטוח, כלומר (בהשאלה) שרוי בטוב, מאושר, ידידותי; וכן (בהפשטה) רווחה, כלומר בריאות, שגשוג, שלום
  • H8602 — תָּפֵל (tâphêl, taw-fale'): משורש שאינו בשימוש שפירושו למרוח; טיח (בהיותו דביק) או חומר דביק; (בהשאלה) קלות דעת
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 13 › פסוק 10