יחזקאל 13:11

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 13 > פסוק 11

יחזקאל 13:11


← יחזקאל 13:10 יחזקאל 13:11 (MT) יחזקאל 13:12 →
יַ֣עַן וּבְיַ֜עַן הִטְע֧וּ אֶת עַמִּ֛י לֵאמֹ֥ר שָׁל֖וֹם וְאֵ֣ין שָׁל֑וֹם וְהוּא֙ בֹּ֣נֶה חַ֔יִץ וְהִנָּ֛ם טָחִ֥ים אֹת֖וֹ תָּפֵֽל׃
אֱמֹ֛ר אֶל טָחֵ֥י תָפֵ֖ל וְיִפֹּ֑ל הָיָ֣ה׀ גֶּ֣שֶׁם שׁוֹטֵ֗ף וְאַתֵּ֜נָה אַבְנֵ֤י אֶלְגָּבִישׁ֙ תִּפֹּ֔לְנָה וְר֥וּחַ סְעָר֖וֹת תְּבַקֵּֽעַ׃
וְהִנֵּ֖ה נָפַ֣ל הַקִּ֑יר הֲלוֹא֙ יֵאָמֵ֣ר אֲלֵיכֶ֔ם אַיֵּ֥ה הַטִּ֖יחַ אֲשֶׁ֥ר טַחְתֶּֽם׃

נוסח הפסוק

MT

אֱמֹ֛רH559 אֶלH413 טָחֵ֥יH2902 תָפֵ֖לH8602 וְיִפֹּ֑לH5307 הָיָ֣ה׀H1961 גֶּ֣שֶׁםH1653 שׁוֹטֵ֗ףH7857 וְאַתֵּ֜נָהH859 אַבְנֵ֤יH68 אֶלְגָּבִישׁ֙H417 תִּפֹּ֔לְנָהH5307 וְר֥וּחַH7307 סְעָר֖וֹתH5591 תְּבַקֵּֽעַ׃H1234


המקור העברי

אֱמֹר אֶל־טָחֵי תָפֵל וְיִפֹּל הָיָה ׀ גֶּשֶׁם שֹׁוטֵף וְאַתֵּנָה אַבְנֵי אֶלְגָּבִישׁ תִּפֹּלְנָה וְרוּחַ סְעָרֹות תְּבַקֵּעַ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
אֱמֹ֛ר
'e.Mor H559 HVqv2ms say
אֶל
'el- H413 HR to
טָחֵ֥י
ta.Chei H2902 HVqrmpc (the) plasterers of
תָפֵ֖ל
ta.Fel H8602 HNcmsa whitewash
וְ/יִפֹּ֑ל
ve./yi.Pol H5307 HC/Vqi3ms so/ it may fall
הָיָ֣ה
ha.Yah H1961 HVqp3ms it will come
גֶּ֣שֶׁם
Ge.shem H1653 HNcmsa rain
שׁוֹטֵ֗ף
sho.Tef H7857 HVqrmsa overflowing
וְ/אַתֵּ֜נָה
ve./'a.Te.nah H859 HC/Pp2fp and/ you
אַבְנֵ֤י
'av.Nei H68 HNcfpc O stones of
אֶלְגָּבִישׁ֙
'el.ga.Vish H417 HNcmsa hail
תִּפֹּ֔לְנָה
ti.Po.le.nah H5307 HVqi2fp you will fall
וְ/ר֥וּחַ
ve./Ru.ach H7307 HC/Ncbsc and/ a wind of
סְעָר֖וֹת
se.'a.Rot H5591 HNcfpa tempests
תְּבַקֵּֽעַ
te.va.Ke.a' H1234 HVpi3fs it will break through (the wall)
הפניות שטרונג
  • H68 — אֶבֶן (ʼeben, eh'-ben): משורש בָּנָה (bânâh) [H1129] במשמעות לבנות; אבן
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H417 — אֶלְגָּבִישׁ (ʼelgâbîysh, el-gaw-beesh'): מן אֵל (ʼêl) [H410] ו־גָּבִישׁ (gâbîysh) [H1378]; ברד (כאילו פנינה גדולה)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
  • H1234 — בָּקַע (bâqaʻ, baw-kah'): שורש קדום; לבקוע; ובאופן כללי, לקרוע, לשבור, לפלח או לפתוח
  • H1653 — גֶּשֶׁם (geshem, gheh'-shem): מן גָּשַׁם (gâsham) [H1652]; גשם, מטר
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2902 — טוּחַ (ṭûwach, too'-akh): שורש קדום; לטוח, למרוח, ובייחוד בסיד
  • H5307 — נָפַל (nâphal, naw-fal'): שורש ראשוני; ליפול, במגוון רחב מאוד של שימושים (בבניין עומד או גורם, כפשוטו או בהשאלה)
  • H5591 — סַעַר (çaʻar, sah'-ar): או (נקבה) סְעָרָה (çᵉʻârâh); מן סָעַר (çâʻar) [H5590]; סערה, סופה עזה
  • H7307 — רוּחַ (rûwach, roo'-akh): מן רוּחַ (rûwach) [H7306]; רוּחַ (משב אוויר); ומתוך דמיון — נשימה, כלומר נשיפה מורגשת (ואף עזה); ובהשאלה — חיים, כעס, הבל וחוסר ממשוּת; ובהרחבה — אזור בשמים (רוח מרוחות השמים); ומתוך דמיון — רוח, אך רק של יצור בעל תבונה (לרבות ביטוייה ותפקידיה)
  • H7857 — שָׁטַף (shâṭaph, shaw-taf'): שורש קדום; לשטוף, לזרום בשצף; ומכאן להציף, לרחוץ; ובדרך ההיקש לדהור, לכבוש
  • H8602 — תָּפֵל (tâphêl, taw-fale'): משורש שאינו בשימוש שפירושו למרוח; טיח (בהיותו דביק) או חומר דביק; (בהשאלה) קלות דעת
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 13 › פסוק 11