יחזקאל 36:3
כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 36 > פסוק 3
יחזקאל 36:3
| ← יחזקאל 36:2 | יחזקאל 36:3 (MT) | יחזקאל 36:4 → |
|---|---|---|
כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה יַ֣עַן אָמַ֧ר הָאוֹיֵ֛ב עֲלֵיכֶ֖ם הֶאָ֑ח וּבָמ֣וֹת עוֹלָ֔ם לְמֽוֹרָשָׁ֖ה הָ֥יְתָה לָּֽנוּ׃
|
לָכֵן֙ הִנָּבֵ֣א וְאָמַרְתָּ֔ כֹּ֥ה אָמַ֖ר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה יַ֣עַן בְּיַ֡עַן שַׁמּוֹת֩ וְשָׁאֹ֨ף אֶתְכֶ֜ם מִסָּבִ֗יב לִֽהְיוֹתְכֶ֤ם מֽוֹרָשָׁה֙ לִשְׁאֵרִ֣ית הַגּוֹיִ֔ם וַתֵּֽעֲל֛וּ עַל שְׂפַ֥ת לָשׁ֖וֹן וְדִבַּת עָֽם׃
|
לָכֵן֙ הָרֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל שִׁמְע֖וּ דְּבַר אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה כֹּֽה אָמַ֣ר אֲדֹנָ֣י יְ֠הוִה לֶהָרִ֨ים וְלַגְּבָע֜וֹת לָאֲפִיקִ֣ים וְלַגֵּאָי֗וֹת וְלֶחֳרָב֤וֹת הַשֹּֽׁמְמוֹת֙ וְלֶעָרִ֣ים הַנֶּעֱזָב֔וֹת אֲשֶׁ֨ר הָי֤וּ לְבַז֙ וּלְלַ֔עַג לִשְׁאֵרִ֥ית הַגּוֹיִ֖ם אֲשֶׁ֥ר מִסָּבִֽיב׃
|
נוסח הפסוק
לָכֵן֙H3651 הִנָּבֵ֣אH5012 וְאָמַרְתָּ֔H559 כֹּ֥הH3541 אָמַ֖רH559 אֲדֹנָ֣יH136 יְהוִ֑הH3069 יַ֣עַןH3282 בְּיַ֡עַןH3282 שַׁמּוֹת֩H8074 וְשָׁאֹ֨ףH7602 אֶתְכֶ֜םH853 מִסָּבִ֗יבH5439 לִֽהְיוֹתְכֶ֤םH1961 מֽוֹרָשָׁה֙H4181 לִשְׁאֵרִ֣יתH7611 הַגּוֹיִ֔םH1471 וַתֵּֽעֲל֛וּH5927 עַלH5921 שְׂפַ֥תH8193 לָשׁ֖וֹןH3956 וְדִבַּתH1681 עָֽם׃H5971
לָכֵן הִנָּבֵא וְאָמַרְתָּ כֹּה אָמַר אֲדֹנָי יְהוִה יַעַן בְּיַעַן שַׁמֹּות וְשָׁאֹף אֶתְכֶם מִסָּבִיב לִהְיֹותְכֶם מֹורָשָׁה לִשְׁאֵרִית הַגֹּויִם וַתֵּעֲלוּ עַל־שְׂפַת לָשֹׁון וְדִבַּת־עָם׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
לָ/כֵן֙ |
la./Khen | H3651 | HR/D | (to)/ therefore |
הִנָּבֵ֣א |
hi.na.Ve' | H5012 | HVNv2ms | prophesy |
וְ/אָמַרְתָּ֔ |
ve./'a.mar.Ta | H559 | HC/Vqq2ms | and/ you will say |
כֹּ֥ה |
koh | H3541 | HD | thus |
אָמַ֖ר |
'a.Mar | H559 | HVqp3ms | he says |
אֲדֹנָ֣/י |
'a.do.Nai | H136 | HNcmpc/Sp1cs | (the) Lord |
יְהוִ֑ה |
Yah.weh | H3069 | HNp | Yahweh |
יַ֣עַן |
Ya.'an | H3282 | HC | because |
בְּ/יַ֡עַן |
be./Ya.'an | H3282 | HR/C | by/ cause |
שַׁמּוֹת֩ |
sha.mOt | H8074 | HVqc | to desolate |
וְ/שָׁאֹ֨ף |
ve./sha.'Of | H7602 | HC/Vqa | and/ to crush |
אֶתְ/כֶ֜ם |
'et./Khem | H853 | HTo/Sp2mp | (obj.)/ you |
מִ/סָּבִ֗יב |
mi./sa.Viv | H5439 | HR/Ncbsa | from/ round about |
לִֽ/הְיוֹתְ/כֶ֤ם |
li/h.yot./Khem | H1961 | HR/Vqc/Sp2mp | to/ be/ you |
מֽוֹרָשָׁה֙ |
mo.ra.Shah | H4181 | HNcfsa | a possession |
לִ/שְׁאֵרִ֣ית |
li/sh.'e.Rit | H7611 | HR/Ncfsc | of/ (the) rest of |
הַ/גּוֹיִ֔ם |
ha./go.Yim | H1471 | HTd/Ncmpa | the/ nations |
וַ/תֵּֽעֲל֛וּ |
va./te.'a.Lu | H5927 | HC/VNw2mp | and/ you have been taken up |
עַל |
'al- | H5921 | HR | on |
שְׂפַ֥ת |
se.Fat | H8193 | HNcfsc | a lip of |
לָשׁ֖וֹן |
la.Shon | H3956 | HNcbsa | a tongue |
וְ/דִבַּת |
ve./di.bat- | H1681 | HC/Ncfsc | and/ (the) whispering of |
עָֽם |
'Am | H5971 | HNcmsa | (the) people |
- H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H1471 — גּוֹי (gôwy, go'-ee): לעתים רחוקות (מקוצר) גֹּי (gôy); כנראה מאותו שורש כמו גֵּוָה (gêvâh) [H1465] (במובן של הצטברות); אומה נוכרייה; ומכאן, גוי; וכן (בהשאלה) עדר של בעלי חיים, או נחיל של ארבה
- H1681 — דִּבָּה (dibbâh, dib-baw'): מן דָּבַב (dâbab) [H1680] (במובן של תנועה חמקנית); דיבה
- H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
- H3069 — יְהֹוִה (Yᵉhôvih, yeh-ho-vee'): צורת משנה של יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] (משמשת לאחר אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136], והיהודים הוגים אותה אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym) [H430], כדי למנוע את חזרתו של אותו צליל עצמו, שכן בשאר המקומות הם הוגים את יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] כ־אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136]); יהוה
- H3282 — יַעַן (yaʻan, yah'-an): מן שורש בלתי־משומש שמשמעותו לשים לב; בעיקרו, שימת לב; ומכאן, תכלית (בעבור או בשל); משמש כתואר הפועל לציון הסיבה או העילה
- H3541 — כֹּה (kôh, ko): מן התחילית k ומן הוּא (hûwʼ) [H1931]; בעיקרו כזה, כלומר במשתמע, (לאופן) כך (או כה); וגם (למקום) כאן (או הֵנָּה); או (לזמן) עתה
- H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
- H3956 — לָשׁוֹן (lâshôwn, law-shone'): או לָשֹׁן (lâshôn); גם (ברבים) נקבה לְשֹׁנָה (lᵉshônâh); מן לָשַׁן (lâshan) [H3960]; הלשון (של אדם או של בעלי חיים), בשימוש מילולי (ככלי הליקוק, האכילה או הדיבור) ובשימוש מושאל (דיבור, מטיל מתכת, לשון של אש, לשון ים)
- H4181 — מוֹרָשָׁה (môwrâshâh, mo-raw-shaw'): נקבה של מוֹרָשׁ (môwrâsh) [H4180]; מורשה, אחוזה
- H5012 — נָבָא (nâbâʼ, naw-baw'): שורש קדום; להתנבא, כלומר לדבר (או לשיר) בהשראה אלוהית (בין בניבוי העתיד ובין בדיבור פשוט)
- H5439 — סָבִיב (çâbîyb, saw-beeb'): או (נקבה) סְבִיבָה (çᵉbîybâh); מ־סָבַב (çâbab) [H5437]; (כשם עצם) מעגל, שכן או סביבה; אך בעיקר (כתואר פועל, עם מילת יחס או בלעדיה) מסביב
- H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
- H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים
- H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
- H7602 — שָׁאַף (shâʼaph, shaw-af'): שורש קדום; לשאוף בתאווה; בהשאלה, לכסות; מכאן, לכעוס; וכן למהר
- H7611 — שְׁאֵרִית (shᵉʼêrîyth, sheh-ay-reeth'): מן שָׁאַר (shâʼar) [H7604]; שארית או חלק נותר (שריד, אחרון)
- H8074 — שָׁמֵם (shâmêm, shaw-mame'): שורש קדום; להמם (או בבניין עומד: לקהות ולהשתומם), כלומר להחריב ולהשים, או (בהשאלה) להדהים ולהמם (שתי המשמעויות בדרך כלל במובן סביל)
- H8193 — שָׂפָה (sâphâh, saw-faw'): או (בזוגי וברבים) שֶׂפֶת (sepheth); כנראה מן סָפָה (çâphâh) [H5595] או שָׁפָה (shâphâh) [H8192] דרך רעיון הסיום (השווה סוֹף (çôwph) [H5490]); השפה (כגבול טבעי); ומכאן, במשמעות מושאלת — לשון, שפה; ובהשאלה — שוליים, קצה (של כלי, של מים, של בד וכדומה)
הפניות צולבות לפסוק
- והם — איוב 30:1-10, תהלים 35:15-16, תהלים 69:13, הבשורה על פי מתי 27:39-44, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 4:13
- וַתֵּֽעֲל֛וּ — דברים 28:37, מלכים א 9:7-8, תהלים 44:14-15, תהלים 79:10, ירמיה 18:16, ירמיה 24:9, ירמיה 33:24, איכה 2:15, דניאל 9:16
- כי — ויקרא 26:43, יחזקאל 13:10
- וְשָׁאֹ֨ף — תהלים 35:25, תהלים 61:2, משלי 1:12, ירמיה 51:34, איכה 2:2, איכה 2:5, איכה 2:16
- שַׁמּוֹת֩ — ירמיה 39:1-18, ירמיה 41:1-18, ירמיה 52:1-34, איכה 1:1, איכה 5:22
הפניות הדדיות (10): תהלים 79:4, ישעיה 49:19, ירמיה 30:17, איכה 3:62, יחזקאל 12:19, יחזקאל 23:32, יחזקאל 34:29, יחזקאל 36:5, הושע 8:8, מלאכי 1:3
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
- Thompson Chain: שתיקה ודיבור
- Torrey’s: היהודים; בוז ולעג
- Nave's: ישראל, נבואות עליה; לעג
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין