כתבי הקודש > איכה > פרק 2 > פסוק 2

איכה 2:2

← איכה 2:1	איכה 2:2 (MT)	איכה 2:3 →
אֵיכָה֩ יָעִ֨יב בְּאַפּ֤וֹ׀ אֲדֹנָי֙ אֶת בַּת צִיּ֔וֹן הִשְׁלִ֤יךְ מִשָּׁמַ֙יִם֙ אֶ֔רֶץ תִּפְאֶ֖רֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא זָכַ֥ר הֲדֹם רַגְלָ֖יו בְּי֥וֹם אַפּֽוֹ׃	בִּלַּ֨ע אֲדֹנָ֜י לא חָמַ֗ל אֵ֚ת כָּל נְא֣וֹת יַעֲקֹ֔ב הָרַ֧ס בְּעֶבְרָת֛וֹ מִבְצְרֵ֥י בַת יְהוּדָ֖ה הִגִּ֣יעַ לָאָ֑רֶץ חִלֵּ֥ל מַמְלָכָ֖ה וְשָׂרֶֽיהָ׃	גָּדַ֣ע בָּֽחֳרִי אַ֗ף כֹּ֚ל קֶ֣רֶן יִשְׂרָאֵ֔ל הֵשִׁ֥יב אָח֛וֹר יְמִינ֖וֹ מִפְּנֵ֣י אוֹיֵ֑ב וַיִּבְעַ֤ר בְּיַעֲקֹב֙ כְּאֵ֣שׁ לֶֽהָבָ֔ה אָכְלָ֖ה סָבִֽיב׃

נוסח הפסוק

MT

בִּלַּ֨ע^H1104 אֲדֹנָ֜י^H136 לא^H3808 חָמַ֗ל^H2550 אֵ֚ת^H853 כָּל^H3605 נְא֣וֹת^H4999 יַעֲקֹ֔ב^H3290 הָרַ֧ס^H2040 בְּעֶבְרָת֛וֹ^H5678 מִבְצְרֵ֥י^H4013 בַת^H1323 יְהוּדָ֖ה^H3063 הִגִּ֣יעַ^H5060 לָאָ֑רֶץ^H776 חִלֵּ֥ל^H2490 מַמְלָכָ֖ה^H4467 וְשָׂרֶֽיהָ׃^H8269

המקור העברי

בִּלַּע אֲדֹנָי [לֹא כ] (וְלֹא ק) חָמַל אֵת כָּל־נְאֹות יַעֲקֹב הָרַס בְּעֶבְרָתֹו מִבְצְרֵי בַת־יְהוּדָה הִגִּיעַ לָאָרֶץ חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ׃ ס

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
בִּלַּ֨ע	bi.La'	H1104	HVpp3ms	he has swallowed up
אֲדֹנָ֜/י	'a.do.Nai	H136	HNcmpc/Sp1cs	(the) Lord
[לא כ] (וְ/לֹ֣א ק)	[lôʼ כ] (l/o' ק)	H3808 כ	[HTn כ] (HC/Tn ק)	(and/ not ק)
חָמַ֗ל	cha.Mal	H2550	HVqp3ms	he has spared
אֵ֚ת	'et	H853	HTo	(obj.)
כָּל	kol-	H3605	HNcmsc	all
נְא֣וֹת	ne.'ot	H4999	HNcfpc	(the) settlements of
יַעֲקֹ֔ב	ya.'a.Ko	H3290	HNp	Jacob
הָרַ֧ס	ha.Ras	H2040	HVqp3ms	he has torn down
בְּ/עֶבְרָת֛/וֹ	be./'ev.ra.T/o	H5678	HR/Ncfsc/Sp3ms	in/ wrath/ his
מִבְצְרֵ֥י	miv.tze.Rei	H4013	HNcmpc	(the) fortifications of
בַת	vat-	H1323	HNcfsc	(the) daughter of
יְהוּדָ֖ה	ye.hu.Dah	H3063	HNp	Judah
הִגִּ֣יעַ	hi.Gi.a'	H5060	HVhp3ms	he has made (them) touch
לָ/אָ֑רֶץ	la./'A.retz	H776	HRd/Ncbsa	(to) the/ ground
חִלֵּ֥ל	chi.Lel	H2490	HVpp3ms	he has profaned
מַמְלָכָ֖ה	mam.la.Khah	H4467	HNcfsa	(the) kingdom
וְ/שָׂרֶֽי/הָ	ve./sa.Rei./ha	H8269	HC/Ncmpc/Sp3fs	and/ princes/ its

הפניות שטרונג

H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
H1104 — בָּלַע (bâlaʻ, baw-lah'): שורש קדום; לכלות, לסלק (בייחוד בדרך של בליעה); ובאופן כללי: להשחית, להשמיד
H1323 — בַּת (bath, bath): מן בָּנָה (bânâh) [H1129] (כנקבה של בֵּן (bên) [H1121]); בַּת (משמשת במובן רחב כשאר כינויי הקרבה המשפחתית, כפשוטו וכמשל)
H2040 — הָרַס (hâraç, haw-ras'): שורש קדום; להרוס, לנתץ לרסיסים, לשבור, להשמיד
H2490 — חָלַל (châlal, khaw-lal'): שורש ראשוני (השווה חָלָה (châlâh) [H2470]); גם פועל גזור שם (מ־חָלִיל (châlîyl) [H2485]); בעיקרו: לנקוב, כלומר (בהשתמעות) לפצוע, להתיך; ובהוראה מושאלת: לחלל (אדם, מקום או דבר), להפר (את דברו), להחל (כאילו בפתיחת בקיע), לחלל בחליל
H2550 — חָמַל (châmal, khaw-mal'): שורש קדום; לרחם, לחוס; ומכאן להשאיר בחיים, לחסוך
H3063 — יְהוּדָה (Yᵉhûwdâh, yeh-hoo-daw'): מן יָדָה (yâdâh) [H3034]; מהולל; יהודה (או יְהוּדָה), שמם של חמישה ישראלים; וכן שם השבט שיצא מן הראשון שבהם, ושם נחלתו
H3290 — יַעֲקֹב (Yaʻăqôb, yah-ak-obe'): מן עָקַב (ʻâqab) [H6117]; אוחז־עקב (כלומר, מחליף במרמה); יעקב, אבי האומה הישראלי
H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H4013 — מִבְצָר (mibtsâr, mib-tsawr'): גם (ברבים) נקבה (דניאל 11:l5) מִבְצָרָה (mibtsârâh); מן בָּצַר (bâtsar) [H1219]; ביצור, מבצר או עיר מבוצרת; ובהשאלה, מגן
H4467 — מַמְלָכָה (mamlâkâh, mam-law-kaw'): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מֶמְשָׁלָה, כלומר (בהפשטה) המעמד (השלטון) או (בקונקרטי) הארץ (הממלכה)
H4999 — נָאָה (nâʼâh, naw-aw'): מן נָאָה (nâʼâh) [H4998]; בית, מעון; ובהשאלה: נְוֵה מרעה
H5060 — נָגַע (nâgaʻ, naw-gah'): שורש קדום; כפשוטו, לגעת, כלומר להניח את היד על (לכל מטרה שהיא; בלשון נקייה, לשכב עם אישה); ומכאן במשתמע, להגיע עד (ובהשאלה, להגיע, לרכוש); ובדרך של אלימות, להכות (להעניש, להביס, להשמיד וכדומה)
H5678 — עֶבְרָה (ʻebrâh, eb-raw'): נקבה של עֵבֶר (ʻêber) [H5676]; התפרצות של חֵמה
H8269 — שַׂר (sar, sar): מן שָׂרַר (sârar) [H8323]; אדם העומד בראש (מכל דרגה או מעמד)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הִגִּ֣יעַ — תהלים 89:40, ישעיה 25:12, ישעיה 26:5
הָרַ֧ס — ירמיה 5:10, איכה 2:5, איכה 2:17, מיכה 5:10-11, מלאכי 1:4, האיגרת השנייה אל הקורינתים 10:4
חִלֵּ֥ל — תהלים 89:40-41, ישעיה 23:9, ישעיה 43:28, ישעיה 47:6
בִּלַּ֨ע — איוב 2:3, תהלים 21:10, ישעיה 27:11, ירמיה 13:14, ירמיה 21:7, איכה 2:17, איכה 2:21, איכה 3:43, יחזקאל 5:11, יחזקאל 7:4, יחזקאל 7:9, יחזקאל 8:18, יחזקאל 9:10, זכריה 11:5-6, הבשורה על פי מתי 18:33

הפניות הדדיות (10): שמואל ב 20:19, נחמיה 2:17, תהלים 56:2, ישעיה 22:5, ירמיה 5:17, ירמיה 9:10, ירמיה 39:8, איכה 2:8, יחזקאל 36:3, הושע 8:8

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › איכה › פרק 2 › פסוק 2

איכה 2:2

תוכן עניינים

איכה 2:2

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

איכה 2:2

איכה 2:2

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש