קהלת 12:13

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > קהלת > פרק 12 > פסוק 13

קהלת 12:13


← קהלת 12:12 קהלת 12:13 (MT) קהלת 12:14 →
וְיֹתֵ֥ר מֵהֵ֖מָּה בְּנִ֣י הִזָּהֵ֑ר עֲשׂ֨וֹת סְפָרִ֤ים הַרְבֵּה֙ אֵ֣ין קֵ֔ץ וְלַ֥הַג הַרְבֵּ֖ה יְגִעַ֥ת בָּשָֽׂר׃
ס֥וֹף דָּבָ֖ר הַכֹּ֣ל נִשְׁמָ֑ע אֶת הָאֱלֹהִ֤ים יְרָא֙ וְאֶת מִצְוֹתָ֣יו שְׁמ֔וֹר כִּי זֶ֖ה כָּל הָאָדָֽם׃
כִּ֤י אֶת כָּל מַֽעֲשֶׂ֔ה הָאֱלֹהִ֛ים יָבִ֥א בְמִשְׁפָּ֖ט עַ֣ל כָּל נֶעְלָ֑ם אִם ט֖וֹב וְאִם רָֽע׃

נוסח הפסוק

MT

ס֥וֹףH5490 דָּבָ֖רH1697 הַכֹּ֣לH3605 נִשְׁמָ֑עH8085 אֶתH853 הָאֱלֹהִ֤יםH430 יְרָא֙H3372 וְאֶתH853 מִצְוֹתָ֣יוH4687 שְׁמ֔וֹרH8104 כִּיH3588 זֶ֖הH2088 כָּלH3605 הָאָדָֽם׃H120


המקור העברי

סֹוף דָּבָר הַכֹּל נִשְׁמָע אֶת־הָאֱלֹהִים יְרָא וְאֶת־מִצְוֹתָיו שְׁמֹור כִּי־זֶה כָּל־הָאָדָם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
ס֥וֹף
Sof H5490 HNcmsc (the) end of
דָּבָ֖ר
da.Var H1697 HNcmsa (the) matter
הַ/כֹּ֣ל
ha./Kol H3605 HTd/Ncmsa (the)/ everything
נִשְׁמָ֑ע
nish.Ma' H8085 HVNp3ms it has been heard
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הָ/אֱלֹהִ֤ים
ha./'E.lo.Him H430 HTd/Ncmpa (the)/ God
יְרָא֙
ye.Ra' H3372 HVqv2ms fear
וְ/אֶת
ve./'Et H853 HC/To and/ (obj.)
מִצְוֺתָ֣י/ו
mitz.vo.Ta/v H4687 HNcfpc/Sp3ms commandments/ his
שְׁמ֔וֹר
she.Mor H8104 HVqv2ms keep
כִּי
ki- H3588 HC for
זֶ֖ה
zeh H2088 HPdxms this
כָּל
kol- H3605 HNcmsc (is) all
הָ/אָדָֽם
ha./'a.Dam H120 HTd/Ncmsa (the)/ humankind
הפניות שטרונג
  • H120 — אָדָם (ʼâdâm, aw-dawm'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אַדמוני, כלומר בן אנוש (יחיד או המין כולו, האנושות וכדומה)
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H3372 — יָרֵא (yârêʼ, yaw-ray'): שורש קדום; לירוא, לפחד; במובן המוסרי, לירוא ביראת כבוד; בבניין הגורם, להפחיד
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H4687 — מִצְוָה (mitsvâh, mits-vaw'): מן צָוָה (tsâvâh) [H6680]; מצווה, בין אנושית ובין אלוהית (בקיבוצן, התורה)
  • H5490 — סוֹף (çôwph, sofe): מן סוּף (çûwph) [H5486]; סוף, קץ
  • H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)
  • H8104 — שָׁמַר (shâmar, shaw-mar'): שורש ראשוני; בעיקרו, לגדור מסביב (כמו בקוצים), כלומר לשמור; ובאופן כללי, להגן, לתת את הדעת על, וכדומה
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › קהלת › פרק 12 › פסוק 13