דניאל 12:7

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > דניאל > פרק 12 > פסוק 7

דניאל 12:7


← דניאל 12:6 דניאל 12:7 (MT) דניאל 12:8 →
וַיֹּ֗אמֶר לָאִישׁ֙ לְב֣וּשׁ הַבַּדִּ֔ים אֲשֶׁ֥ר מִמַּ֖עַל לְמֵימֵ֣י הַיְאֹ֑ר עַד מָתַ֖י קֵ֥ץ הַפְּלָאֽוֹת׃
וָאֶשְׁמַ֞ע אֶת הָאִ֣ישׁ׀ לְב֣וּשׁ הַבַּדִּ֗ים אֲשֶׁ֣ר מִמַּעַל֮ לְמֵימֵ֣י הַיְאֹר֒ וַיָּ֨רֶם יְמִינ֤וֹ וּשְׂמֹאלוֹ֙ אֶל הַשָּׁמַ֔יִם וַיִּשָּׁבַ֖ע בְּחֵ֣י הָעוֹלָ֑ם כִּי֩ לְמוֹעֵ֨ד מֽוֹעֲדִ֜ים וָחֵ֗צִי וּכְכַלּ֛וֹת נַפֵּ֥ץ יַד עַם קֹ֖דֶשׁ תִּכְלֶ֥ינָה כָל אֵֽלֶּה׃
וַאֲנִ֥י שָׁמַ֖עְתִּי וְלֹ֣א אָבִ֑ין וָאֹ֣מְרָ֔ה אֲדֹנִ֕י מָ֥ה אַחֲרִ֖ית אֵֽלֶּה׃

נוסח הפסוק

MT

וָאֶשְׁמַ֞עH8085 אֶתH853 הָאִ֣ישׁ׀H376 לְב֣וּשׁH3847 הַבַּדִּ֗יםH906 אֲשֶׁ֣רH834 מִמַּעַל֮H4605 לְמֵימֵ֣יH4325 הַיְאֹר֒H2975 וַיָּ֨רֶםH7311 יְמִינ֤וֹH3225 וּשְׂמֹאלוֹ֙H8040 אֶלH413 הַשָּׁמַ֔יִםH8064 וַיִּשָּׁבַ֖עH7650 בְּחֵ֣יH2416 הָעוֹלָ֑םH5769 כִּי֩H3588 לְמוֹעֵ֨דH4150 מֽוֹעֲדִ֜יםH4150 וָחֵ֗צִיH2677 וּכְכַלּ֛וֹתH3615 נַפֵּ֥ץH5310 יַדH3027 עַםH5971 קֹ֖דֶשׁH6944 תִּכְלֶ֥ינָהH3615 כָלH3605 אֵֽלֶּה׃H428


המקור העברי

וָאֶשְׁמַע אֶת־הָאִישׁ ׀ לְבוּשׁ הַבַּדִּים אֲשֶׁר מִמַּעַל לְמֵימֵי הַיְאֹר וַיָּרֶם יְמִינֹו וּשְׂמֹאלֹו אֶל־הַשָּׁמַיִם וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי הָעֹולָם כִּי לְמֹועֵד מֹועֲדִים וָחֵצִי וּכְכַלֹּות נַפֵּץ יַד־עַם־קֹדֶשׁ תִּכְלֶינָה כָל־אֵלֶּה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וָ/אֶשְׁמַ֞ע
va./'esh.Ma' H8085 HC/Vqw1cs and/ I heard
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
הָ/אִ֣ישׁ
ha./'Ish H376 HTd/Ncmsa the/ man
לְב֣וּשׁ
le.Vush H3847 HVqsmsc (the) clothed of
הַ/בַּדִּ֗ים
ha./ba.Dim H906 HTd/Ncmpa (the)/ linen(s)
אֲשֶׁ֣ר
'a.Sher H834 HTr who
מִ/מַּעַל֮
mi./ma.'Al H4605 HR/D (was) from/ above
לְ/מֵימֵ֣י
le./mei.Mei H4325 HR/Ncmpc (to)/ (the) water of
הַ/יְאֹר֒
ha/y.'Or H2975 HTd/Ncmsa the/ River
וַ/יָּ֨רֶם
va/i.Ya.rem H7311 HC/Vhw3ms and/ he raised
יְמִינ֤/וֹ
ye.mi.N/o H3225 HNcfsc/Sp3ms right (hand)/ his
וּ/שְׂמֹאל/וֹ֙
u./se.mo.L/o H8040 HC/Ncmsc/Sp3ms and/ left (hand)/ his
אֶל
'el- H413 HR to
הַ/שָּׁמַ֔יִם
ha./sha.Ma.yim H8064 HTd/Ncmpa the/ heavens
וַ/יִּשָּׁבַ֖ע
va/i.yi.sha.Va' H7650 HC/VNw3ms and/ he swore
בְּ/חֵ֣י
be./Chei H2416 HR/Ncbsc by/ (the) living one of
הָ/עוֹלָ֑ם
ha./'o.Lam H5769 HTd/Ncmsa (the)/ perpetuity
כִּי֩
ki H3588 HC that
לְ/מוֹעֵ֨ד
le./mo.'Ed H4150 HR/Ncmsa to/ a time
מֽוֹעֲדִ֜ים
mo.'a.Dim H4150 HNcmpa times
וָ/חֵ֗צִי
va./Che.tzi H2677 HC/Ncmsa and/ a half
וּ/כְ/כַלּ֛וֹת
u./khe./kha.Lot H3615 HC/R/Vpc and/ just as/ finish
נַפֵּ֥ץ
na.Petz H5310 HVpc to smash
יַד
yad- H3027 HNcbsc (the) hand of
עַם
'am- H5971 HNcmsc (the) people of
קֹ֖דֶשׁ
Ko.desh H6944 HNcmsa holiness
תִּכְלֶ֥ינָה
tikh.Lei.nah H3615 HVqi3fp they will be finished
כָל
khol- H3605 HNcmsc all
אֵֽלֶּה
'E.leh H428 HPdxcp these (things)
הפניות שטרונג
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H428 — אֵלֶּה (ʼêl-leh, ale'-leh): מורחב מ־אֵל (ʼêl) [H411]; אלה או אותם
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H906 — בַּד (bad, bad): אולי מ־בָּדַד (bâdad) [H909] (במובן של סיבים מחולקים); חוט או טווי של פשתן; ומכאן, בגד פשתן
  • H2416 — חַי (chay, khah'-ee): מן חָיָה (châyâh) [H2421]; חַי; ומכאן, נָא (בשר); רענן (צמח, מים, שנה), חזק; וכן (כשם עצם, ובייחוד בצורת הנקבה ביחיד ובצורת הזכר ברבים) חיים (או יצור חי), בין כפשוטו ובין בהשאלה
  • H2677 — חֵצִי (chêtsîy, khay-tsee'): מן חָצָה (châtsâh) [H2673]; החצי או האמצע
  • H2975 — יְאֹר (yᵉʼôr, yeh-ore'): מוצא מצרי; אפיק, למשל תעלה, יאור, פיר; ובמיוחד היאור, הנילוס, בהיותו נהרה האחד של מצרים, לרבות תעלות המשנה שלו; וכן החידקל, בהיותו הנהר המרכזי של אשור
  • H3027 — יָד (yâd, yawd): מילה קדומה; יד (הפתוחה (המורה על כוח, אמצעי, כיוון וכדומה), להבדיל מן כַּף (kaph) [H3709], הסגורה); משמשת (כשם עצם, כתואר הפועל וכו') במגוון גדול של שימושים, הן מילוליים והן מושאלים, הן קרובים והן רחוקים (כדלהלן)
  • H3225 — יָמִין (yâmîyn, yaw-meen'): מן יָמַן (yâman) [H3231]; יד ימין או הצד הימני (רגל, עין) של אדם או של עצם אחר (בהיותו החזק והמיומן יותר); ובמשמעות מקומית, הדרום
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H3615 — כָּלָה (kâlâh, kaw-law'): שורש קדום; לְכַלּוֹת, לסיים; בין בעומד (לחדול, להיגמר, לכלות, לאבוד) ובין ביוצא (להשלים, להכין, לכלות, לגמור)
  • H3847 — לָבַשׁ (lâbash, law-bash'): או לָבֵשׁ (lâbêsh); שורש קדום; בעצם, לעטוף מסביב, כלומר (במשתמע) ללבוש בגד או להלביש (את עצמו או אחר), כפשוטו או בהשאלה
  • H4150 — מוֹעֵד (môwʻêd, mo-ade'): או מֹעֵד (môʻêd); או (נקבה) מוֹעָדָה (môwʻâdâh); (דברי הימים ב 8:13), מן יָעַד (yâʻad) [H3259]; כפשוטו: קביעה, כלומר זמן קבוע או עונה; ובייחוד, חג; במשמעות מקובלת, שנה; מכאן, כינוס (המתכנס למטרה מוגדרת); במובן הטכני, העדה; ובהרחבה, מקום המפגש; וגם אות שנקבע מראש
  • H4325 — מַיִם (mayim, mah'-yim): הזוגי של שם עצם ראשוני (אך משמש במשמעות יחיד); מים; בהשאלה, מיץ; בלשון נקייה, שתן, זרע
  • H4605 — מַעַל (maʻal, mah'al): מ־עָלָה (ʻâlâh) [H5927]; בעיקרו: החלק העליון; משמש רק כתואר הפועל עם תחילית — למעלה, מעל, ממעל, מלמעלה וכדומה
  • H5310 — נָפַץ (nâphats, naw-fats'): שורש ראשוני; לנפץ לרסיסים, או לפזר
  • H5769 — עוֹלָם (ʻôwlâm, o-lawm'): או עֹלָם (ʻôlâm); מ־עָלַם (ʻâlam) [H5956]; בפועל: נסתר, כלומר נקודת ההיעלמות; בדרך כלל: זמן שאין הדעת מגיעה אליו (בעבר או בעתיד), כלומר (למעשה) נצח; בשימוש חוזר, כתואר פועל (במיוחד עם תחילית מילת יחס) תמיד
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6944 — קֹדֶשׁ (qôdesh, ko'-desh): מ־קָדַשׁ (qâdash) [H6942]; מקום קדוש או דבר קדוש; לעיתים רחוקות בהוראה מופשטת, קדושה
  • H7311 — רוּם (rûwm, room): שורש קדום; להיות גבוה; ובפעיל, לעלות או להרים (ביישומים שונים, כפשוטו או בהשאלה)
  • H7650 — שָׁבַע (shâbaʻ, shaw-bah'): שורש קדום; כראוי, להיות שלם, אך משמש רק כשם שנגזר משֶׁבַע (shebaʻ) [H7651]; 'להשתבע', כלומר להישבע שבועה (כאילו על ידי חזרה על ההצהרה שבע פעמים)
  • H8040 — שְׂמֹאול (sᵉmôʼwl, sem-ole'): או שְׂמֹאל (sᵉmôʼl); מילה קדומה (אולי מאותו שורש כמו שִׂמְלָה (simlâh) [H8071] (בהוספת האל"ף) לפי רעיון העטיפה); בפשטות: אפל (כמי שעטוף), כלומר הצפון; ומכאן (לפי כיוון ההתמצאות) יד שמאל
  • H8064 — שָׁמַיִם (shâmayim, shaw-mah'-yim): זוגי של יחיד שאינו בשימוש שָׁמֶה (shâmeh); משורש שאינו בשימוש שמשמעותו להיות רם; השמים (בהיותם למעלה; צורת הזוגי רומזת אולי אל כיפת הרקיע הנראית שבה נעות העננים, וכן אל האתר העליון שבו סובבים גרמי השמים)
  • H8085 — שָׁמַע (shâmaʻ, shaw-mah'): שורש ראשוני; לשמוע בהבנה (לעיתים קרובות במשמעות של הקשבה, ציות וכדומה; בבניין הגורם: לספר, להשמיע וכדומה)

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › דניאל › פרק 12 › פסוק 7