חזון יוחנן 10:5

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > חזון יוחנן > פרק 10 > פסוק 5

חזון יוחנן 10:5


← חזון יוחנן 10:4 חזון יוחנן 10:5 (DEL1892) חזון יוחנן 10:6 →
וּכְדַבֵּר שִׁבְעַת הָרְעָמִים בְּקוֹלֹתֵיהֶם חָפַצְתִּי לִכְתֹּב וָאֶשְׁמַע קוֹל מִן־הַשָּׁמַיִם לֵאמֹר חֲתוֹם אֵת אֲשֶׁר־דִּבְּרוּ שִׁבְעַת הָרְעָמִים וְאַל־תִּכְתֹּב זֹאת׃
וְהַמַּלְאָךְ אֲשֶׁר־רְאִיתִיו עֹמֵד עַל־הַיָּם וְעַל־הָאָרֶץ הֵרִים יְמִינוֹ אֶל־הַשָּׁמָיִם׃
וַיִּשָּׁבַע בְּחֵי עוֹלְמֵי הָעוֹלָמִים אֲשֶׁר־בָּרָא אֶת־הַשָּׁמַיִם וְכָל־אֲשֶׁר בָּהֶם וְהָאָרֶץ וְכָל־אֲשֶׁר בָּהּ וְהַיָּם וְכָל־אֲשֶׁר־בּוֹ שֶׁאֵין עוֹד שָׁהוּת׃

נוסח הפסוק

DEL1892

וְהַמַּלְאָךְG2532 G32 אֲשֶׁר־רְאִיתִיוG3739 G1492 עֹמֵדG2476 עַל־הַיָּםG1909 G2281 וְעַל־הָאָרֶץG2532 G1909 G1093 הֵרִיםG142 יְמִינוֹG5495 G846 אֶל־הַשָּׁמָיִם׃G1519 G3772


המקור היווני

καὶ ὁ ἄγγελος ὃν εἶδον ἑστῶτα ἐπὶ τῆς θαλάσσης καὶ ἐπὶ τῆς γῆς ἦρε τὴν χεῖρα αὐτοῦ εἰς τὸν οὐρανὸν,

יוונית תעתיק שטרונג מורפולוגיה DEL1892
καὶ
kai G2532 CONJ
ὁ
ho G3588 T-NSM —
ἄγγελος
angelos G32 N-NSM
ὃν
hon G3739 R-ASM
εἶδον
eidon G1492 V-2AAI-1S
ἑστῶτα
hestōta G2476 V-RAP-ASM
ἐπὶ
epi G1909 PREP
τῆς
tēs G3588 T-GSF —
θαλάσσης
thalassēs G2281 N-GSF
καὶ
kai G2532 CONJ
ἐπὶ
epi G1909 PREP
τῆς
tēs G3588 T-GSF —
γῆς
gēs G1093 N-GSF
ἦρε
ēre G142 V-AAI-3S
τὴν
tēn G3588 T-ASF —
χεῖρα
cheira G5495 N-ASF
αὐτοῦ
autou G846 P-GSM
εἰς
eis G1519 PREP
τὸν
ton G3588 T-ASM —
οὐρανὸν,
ouranon G3772 N-ASM
הקישו או מקדו (או רחפו) כדי לראות את הפירוש באנגלית
הפניות שטרונג
  • G32 — ἄγγελος (ángelos, ang'-el-os): מ־ἀγγέλλω (angéllō) (כנראה נגזר מ־G71; השווה G34) (להביא בשורה); שליח; ובייחוד "מלאך"; ומכאן, רועה קהילה
  • G142 — αἴρω (aírō, ah'-ee-ro): שורש יסודי; להרים, לשאת מעלה; מכאן, ליטול או לסלק; בהשאלה, להרים (את הקול), להשאיר במתח (את הדעת), ובייחוד, להפליג (כלומר להרים עוגן); על דרך העברית (השווה H5375) לכפר על חטא
  • G846 — αὐτός (autós, ow-tos'): מן החלקיק αὖ (aû) (אולי קרוב לבסיס של G109 בשל הרעיון של רוח מבלבלת) (לאחור); כינוי הגוף החוזר "עצמו", המשמש (לבדו או בצורת ההשוואה G1438) לגוף שלישי, ו(בצירוף כינוי הגוף המתאים) גם ליתר הגופים. השווה G848.
  • G1093 — γῆ (gē, ghay): מכווץ ממילה ראשונית; אדמה; בהרחבה אזור, או החלק המוצק של כדור הארץ או כולו (לרבות יושביו בכל אחד מן השימושים)
  • G1492 — εἴδω (eídō, i'-do): פועל ראשוני; משמש רק בזמני עבר מסוימים, ואילו היתר נשאלים מן המקבילים G3700 ו-G3708; בדיוק: לראות (כפשוטו או בהשאלה); ומכאן במשתמע, (בזמן השלם בלבד) לדעת. השווה G3700.
  • G1519 — εἰς (eis, ice): מילת יחס ראשונית; אל תוך או לתוך (המציין את הנקודה שאליה הגיעו או שאליה נכנסו), של מקום, זמן, או (בהשאלה) תכלית (תוצאה וכדומה); וכן בצירופי תואר הפועל. משמש לעיתים קרובות בהרכב מילים באותה משמעות כללית, אך רק עם פעלים (וכיוצא באלה) המביעים תנועה (במובן מילולי או מושאל).
  • G1909 — ἐπί (epí, ep-ee'): מילת יחס ראשונית; במובנו המדויק, מציין הנחה על גבי (של זמן, מקום, סדר וכדומה), כיחס של התפלגות (עם יחסת הקניין), כלומר מעל, על גבי וכדומה; לציון מנוחה (עם יחסת המושא העקיף) אצל, על וכדומה; לציון כיוון (עם יחסת המושא הישיר) אל, אל על וכדומה. בהרכבים היא שומרת על משמעות זהה במהותה: ב־, על, וכדומה (במובן מילולי או מושאל).
  • G2281 — θάλασσα (thálassa, thal'-as-sah): ככל הנראה צורה מוארכת של G251; הים (בכלל או במובן מיוחד)
  • G2476 — ἵστημι (hístēmi, his'-tay-mee): צורה מוארכת של השורש הראשוני στάω (stáō) stah'-o (בעל אותה משמעות, ומשמש במקומו בזמנים מסוימים); לעמוד או להעמיד (בפועל יוצא או עומד), בשימושים שונים (כפשוטו או בהשאלה). השווה G5087.
  • G2532 — καί (kaí, kahee): ככל הנראה מילית יסודית, בעלת כוח מחבר ולעתים גם כוח מצטבר; וְ־, גם, אף, אם כן, כמו כן, וכו'; משמש לעיתים קרובות בצירוף (או בהרכב) עם מיליות אחרות או עם מילים קצרות
  • G3739 — ὅς (hós, hos): כנראה מילה ראשונית (או אולי צורה של מילת היידוע G3588); כינוי הזיקה (ולעתים כינוי רומז), אשר, אשר, מה, ש-. ראה גם G3757.
  • G3772 — οὐρανός (ouranós, oo-ran-os'): אולי מאותו מקור כמו G3735 (באמצעות רעיון הגובה); הרקיע, כיפת השמים; בהרחבה, שמים (כמשכן אלוהים); במשתמע, אושר, כוח, נצח; ובמיוחד, הבשורה (הנצרות)
  • G5495 — χείρ (cheír, khire): אולי מן היסוד של G5494 במשמעות של המקבילה שלו, היסוד של G5490 (דרך רעיון החלליות לצורך אחיזה); היד (כפשוטה או בהשאלה (כוח); ובייחוד (בדרך עברית) אמצעי או כלי)

הטקסט היווני (⁦Textus Receptus⁩; ⁦Scrivener 1894⁩) כולל את מספרי שטרונג הבאים, אך הם אינם מתויגים במפורש בנוסח DEL1892:

  • G3588 — ὁ (ho, ho): תווית היידוע; ה' הידיעה (לעתים יש להוסיפה ולעתים היא נשמטת, לפי מטבע הלשון האנגלי)

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › חזון יוחנן › פרק 10 › פסוק 5