משלי 15:2

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > משלי > פרק 15 > פסוק 2

משלי 15:2


← משלי 15:1 משלי 15:2 (MT) משלי 15:3 →
מַֽעֲנֶה רַּ֭ךְ יָשִׁ֣יב חֵמָ֑ה וּדְבַר עֶ֝֗צֶב יַעֲלֶה אָֽף׃
לְשׁ֣וֹן חֲ֭כָמִים תֵּיטִ֣יב דָּ֑עַת וּפִ֥י כְ֝סִילִ֗ים יַבִּ֥יעַ אִוֶּֽלֶת׃
בְּֽכָל מָ֭קוֹם עֵינֵ֣י יְהוָ֑ה צֹ֝פ֗וֹת רָעִ֥ים וטוֹבִֽים׃

נוסח הפסוק

MT

לְשׁ֣וֹןH3956 חֲ֭כָמִיםH2450 תֵּיטִ֣יבH3190 דָּ֑עַתH1847 וּפִ֥יH6310 כְ֝סִילִ֗יםH3684 יַבִּ֥יעַH5042 אִוֶּֽלֶת׃H200


המקור העברי

לְשֹׁון חֲכָמִים תֵּיטִיב דָּעַת וּפִי כְסִילִים יַבִּיעַ אִוֶּלֶת׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
לְשׁ֣וֹן
le.Shon H3956 HNcbsc (the) tongue of
חֲ֭כָמִים
Cha.kha.mim H2450 HAampa wise (people)
תֵּיטִ֣יב
tei.Tiv H3190 HVhi3fs it makes good
דָּ֑עַת
Da.'at H1847 HNcfsa knowledge
וּ/פִ֥י
u./Fi H6310 HC/Ncmsc and/ (the) mouth of
כְ֝סִילִ֗ים
khe.si.Lim H3684 HAampa fools
יַבִּ֥יעַ
ya.Bi.a' H5042 HVhi3ms it pours forth
אִוֶּֽלֶת
'i.Ve.let H200 HNcfsa foolishness
הפניות שטרונג
  • H200 — אִוֶּלֶת (ʼivveleth, iv-veh'-leth): מאותו מקור כמו אֱוִיל (ʼĕvîyl) [H191]; איוולת
  • H1847 — דַּעַת (daʻath, dah'-ath): מן יָדַע (yâdaʻ) [H3045]; דעת
  • H2450 — חָכָם (châkâm, khaw-kawm'): מן חָכַם (châkam) [H2449]; חכם, (כלומר נבון, מיומן או אמן־יד)
  • H3190 — יָטַב (yâṭab, yaw-tab'): שורש ראשוני; להיות טוב, (בבניין הגורם) להיטיב, בין כפשוטו (תקין, יפה) ובין בהשאלה (מאושר, מצליח, נכון)
  • H3684 — כְּסִיל (kᵉçîyl, kes-eel'): מ־כָּסַל (kâçal) [H3688]; בעצם: שמן, כלומר (בהשאלה) טיפש או כסיל
  • H3956 — לָשׁוֹן (lâshôwn, law-shone'): או לָשֹׁן (lâshôn); גם (ברבים) נקבה לְשֹׁנָה (lᵉshônâh); מן לָשַׁן (lâshan) [H3960]; הלשון (של אדם או של בעלי חיים), בשימוש מילולי (ככלי הליקוק, האכילה או הדיבור) ובשימוש מושאל (דיבור, מטיל מתכת, לשון של אש, לשון ים)
  • H5042 — נָבַע (nâbaʻ, naw-bah'): שורש קדום; לנבוע, לפרוץ החוצה; ובהשאלה, להביע (דברים טובים או רעים); ובמובן המיוחד, להדיף (ריח רע)
  • H6310 — פֶּה (peh, peh): מן פָּאָה (pâʼâh) [H6284]; הפה (ככלי הנשיפה), בין כפשוטו ובין בהשאלה (ובייחוד לשון דיבור); ובמובן מיוחד: פֶּה של חרב (להב), חלק או צד; ובתפקיד תואר הפועל (עם מילת יחס) — לפי, כפי
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › משלי › פרק 15 › פסוק 2