כתבי הקודש > קהלת > פרק 10 > פסוק 14

קהלת 10:14

← קהלת 10:13	קהלת 10:14 (MT)	קהלת 10:15 →
תְּחִלַּ֥ת דִּבְרֵי פִ֖יהוּ סִכְל֑וּת וְאַחֲרִ֣ית פִּ֔יהוּ הוֹלֵל֖וּת רָעָֽה׃	וְהַסָּכָ֖ל יַרְבֶּ֣ה דְבָרִ֑ים לֹא יֵדַ֤ע הָאָדָם֙ מַה שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה וַאֲשֶׁ֤ר יִֽהְיֶה֙ מֵֽאַחֲרָ֔יו מִ֖י יַגִּ֥יד לֽוֹ׃	עֲמַ֥ל הַכְּסִילִ֖ים תְּיַגְּעֶ֑נּוּ אֲשֶׁ֥ר לֹֽא יָדַ֖ע לָלֶ֥כֶת אֶל עִֽיר׃

נוסח הפסוק

MT

וְהַסָּכָ֖ל^H5530 יַרְבֶּ֣ה^H7235 דְבָרִ֑ים^H1697 לֹא^H3808 יֵדַ֤ע^H3045 הָאָדָם֙^H120 מַה^H4100 שֶׁיִּֽהְיֶ֔ה^H1961 וַאֲשֶׁ֤ר^H834 יִֽהְיֶה֙^H1961 מֵֽאַחֲרָ֔יו^H310 מִ֖י^H4310 יַגִּ֥יד^H5046 לֽוֹ׃

המקור העברי

וְהַסָּכָל יַרְבֶּה דְבָרִים לֹא־יֵדַע הָאָדָם מַה־שֶׁיִּהְיֶה וַאֲשֶׁר יִהְיֶה מֵאַחֲרָיו מִי יַגִּיד לֹו׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וְ/הַ/סָּכָ֖ל	ve./ha./sa.Khal	H5530	HC/Td/Ncmsa	and/ the/ fool
יַרְבֶּ֣ה	yar.Beh	H7235	HVhi3ms	he multiplies
דְבָרִ֑ים	de.va.Rim	H1697	HNcmpa	words
לֹא	lo'-	H3808	HTn	not
יֵדַ֤ע	ye.Da'	H3045	HVqi3ms	he knows
הָ/אָדָם֙	ha./'a.Dam	H120	HTd/Ncmsa	the/ person
מַה	mah-	H4100	HTi	what?
שֶׁ/יִּֽהְיֶ֔ה	shei./yih.Yeh	H1961	HTr/Vqi3ms	that/ (it) will be
וַ/אֲשֶׁ֤ר	va./'a.Sher	H834	HC/Tr	and/ which
יִֽהְיֶה֙	yih.Yeh	H1961	HVqi3ms	it will be
מֵֽ/אַחֲרָ֔י/ו	me./'a.cha.Ra/v	H310	HR/R/Sp3ms	from/ after/ him
מִ֖י	mi	H4310	HTi	who?
יַגִּ֥יד	ya.Gid	H5046	HVhi3ms	will he tell
לֽ/וֹ	l/o		HR/Sp3ms	to (the)/ him

הפניות שטרונג

H120 — אָדָם (ʼâdâm, aw-dawm'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אַדמוני, כלומר בן אנוש (יחיד או המין כולו, האנושות וכדומה)
H310 — אַחַר (ʼachar, akh-ar'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו של דבר, החלק האחורי; בדרך כלל משמש כתואר הפועל או כמילת חיבור, אחרי (במשמעויות שונות)
H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית
H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל
H5530 — סָכָל (çâkâl, saw-kawl'): מסָכַל (çâkal) [H5528]; כסיל
H7235 — רָבָה (râbâh, raw-baw'): שורש ראשוני; להרבות, לגדול (בכל בחינה שהיא)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הָאָדָם֙ — קהלת 3:22, קהלת 6:12, קהלת 8:7, איגרת יעקב 4:13-14
וְהַסָּכָ֖ל — משלי 10:19, משלי 15:2, קהלת 5:2
יַרְבֶּ֣ה דְבָרִ֑ים — איוב 34:37, איוב 35:16

הפניות הדדיות (4): איוב 16:4, משלי 17:28, קהלת 10:2, יחזקאל 35:13

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: רזים – התגלויות
Torrey’s: כסילים; אדם
Nave's: כסיל; דיבור; דברים (מילים)

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › קהלת › פרק 10 › פסוק 14

קהלת 10:14

תוכן עניינים

קהלת 10:14

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

קהלת 10:14

קהלת 10:14

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש