ירמיה 22:15

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 22 > פסוק 15

ירמיה 22:15


← ירמיה 22:14 ירמיה 22:15 (MT) ירמיה 22:16 →
הָאֹמֵ֗ר אֶבְנֶה לִּי֙ בֵּ֣ית מִדּ֔וֹת וַעֲלִיּ֖וֹת מְרֻוָּחִ֑ים וְקָ֤רַֽע לוֹ֙ חַלּוֹנָ֔י וְסָפ֣וּן בָּאָ֔רֶז וּמָשׁ֖וֹחַ בַּשָּׁשַֽׁר׃
הֲתִֽמְלֹ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה מְתַחֲרֶ֣ה בָאָ֑רֶז אָבִ֜יךָ הֲל֧וֹא אָכַ֣ל וְשָׁתָ֗ה וְעָשָׂ֤ה מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה אָ֖ז ט֥וֹב לֽוֹ׃
דָּ֛ן דִּין עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן אָ֣ז ט֑וֹב הֲלוֹא הִ֛יא הַדַּ֥עַת אֹתִ֖י נְאֻם יְהוָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

הֲתִֽמְלֹ֔ךְH4427 כִּ֥יH3588 אַתָּ֖הH859 מְתַחֲרֶ֣הH8474 בָאָ֑רֶזH730 אָבִ֜יךָH1 הֲל֧וֹאH3808 אָכַ֣לH398 וְשָׁתָ֗הH8354 וְעָשָׂ֤הH6213 מִשְׁפָּט֙H4941 וּצְדָקָ֔הH6666 אָ֖זH227 ט֥וֹבH2896 לֽוֹ׃


המקור העברי

הֲתִמְלֹךְ כִּי אַתָּה מְתַחֲרֶה בָאָרֶז אָבִיךָ הֲלֹוא אָכַל וְשָׁתָה וְעָשָׂה מִשְׁפָּט וּצְדָקָה אָז טֹוב לֹו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
הֲ/תִֽמְלֹ֔ךְ
ha./tim.Lokh H4427 HTi/Vqi2ms ¿/ are you king
כִּ֥י
ki H3588 HC for
אַתָּ֖ה
'a.Tah H859 HPp2ms you
מְתַחֲרֶ֣ה
me.ta.cha.Reh H8474 HVcrmsa (are) competing
בָ/אָ֑רֶז
va./'A.rez H730 HRd/Ncmsa in (the)/ cedar
אָבִ֜י/ךָ
'a.Vi./kha H1 HNcmsc/Sp2ms father/ your
הֲ/ל֧וֹא
ha./Lo' H3808 HTi/Tn ¿/ not
אָכַ֣ל
'a.Khal H398 HVqp3ms did he eat
וְ/שָׁתָ֗ה
ve./sha.Tah H8354 HC/Vqp3ms and/ did he drink?
וְ/עָשָׂ֤ה
ve./'a.Sah H6213 HC/Vqp3ms and/ did he do?
מִשְׁפָּט֙
mish.Pat H4941 HNcmsa justice
וּ/צְדָקָ֔ה
u./tze.da.Kah H6666 HC/Ncfsa and/ righteousness
אָ֖ז
'az H227 HD then
ט֥וֹב
Tov H2896 HAamsa it was well
לֽ/וֹ
l/o HR/Sp3ms for (the)/ him
הפניות שטרונג
  • H1 — אָב (ʼâb, awb): מילה ראשונית; אב, בשימוש מילולי וישיר, או מושאל ורחוק
  • H227 — אָז (ʼâz, awz): תואר הפועל רומז; אז, בעת ההיא או במקום ההוא; וגם כמילת קישור: לפיכך, על כן
  • H398 — אָכַל (ʼâkal, aw-kal'): שורש קדום; לאכול (כפשוטו או בהשאלה)
  • H730 — אֶרֶז (ʼerez, eh-rez'): מן אָרַז (ʼâraz) [H729]; עץ ארז (על שם חוזק אחיזת שורשיו)
  • H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
  • H2896 — טוֹב (ṭôwb, tobe): מן טוֹב (ṭôwb) [H2895]; טוב (כשם תואר) במובן הרחב ביותר; משמש גם כשם עצם, בזכר ובנקבה, ביחיד וברבים (טוב, דבר טוב, איש טוב או אישה טובה; הטוב, טובות או דברים טובים, אנשים טובים או נשים טובות), וכן כתואר הפועל (היטב)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4427 — מָלַךְ (mâlak, maw-lak'): שורש קדום; למלוך; בהוראה התחילית: לעלות על כס המלכות; בבניין הגורם: להמליך; ומכאן (במשתמע) להיוועץ
  • H4941 — מִשְׁפָּט (mishpâṭ, mish-pawt'): מן שָׁפַט (shâphaṭ) [H8199]; בעיקרו, פסק דין (לזכות או לחובה) הניתן בהליך שיפוטי, ובייחוד גזר דין או צו רשמי (על פי חוק אנושי או (של המשתתף) חוק אלוהי, של יחיד או של ציבור), ובכלל זה המעשה, המקום, התביעה, העבירה והעונש; ובמובן מופשט, צדק, ובכללו זכותו או זכות היתר של המשתתף (מכוח חוק או מכוח מנהג), ואף אופן וסגנון
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
  • H6666 — צְדָקָה (tsᵉdâqâh, tsed-aw-kaw'): מ־צָדַק (tsâdaq) [H6663]; צדקה (בהפשטה), מן הצד הסובייקטיבי (יושר), מן הצד האובייקטיבי (משפט וצדק), מבחינה מוסרית (מידה טובה) או בהשאלה (שגשוג)
  • H8354 — שָׁתָה (shâthâh, shaw-thaw'): שורש ראשוני; לשתות, ללגום (כפשוטו או בהשאלה)
  • H8474 — תַּחָרָה (tachârâh, takh-aw-raw'): שורש מלאכותי מחָרָה (chârâh) [H2734] באמצעות הרעיון של חום הקנאה; להתחרות ביריב
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 22 › פסוק 15