שמואל ב 20:1
כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 20 > פסוק 1
שמואל ב 20:1
| ← שמואל ב 19:44 | שמואל ב 20:1 (MT) | שמואל ב 20:2 → |
|---|---|---|
וַיַּ֣עַן אִֽישׁ יִשְׂרָאֵל֩ אֶת אִ֨ישׁ יְהוּדָ֜ה וַיֹּ֗אמֶר עֶֽשֶׂר יָד֨וֹת לִ֣י בַמֶּלֶךְ֮ וְגַם בְּדָוִד֮ אֲנִ֣י מִמְּךָ֒ וּמַדּ֙וּעַ֙ הֱקִלֹּתַ֔נִי וְלֹא הָיָ֨ה דְבָרִ֥י רִאשׁ֛וֹן לִ֖י לְהָשִׁ֣יב אֶת מַלְכִּ֑י וַיִּ֙קֶשׁ֙ דְּבַר אִ֣ישׁ יְהוּדָ֔ה מִדְּבַ֖ר אִ֥ישׁ יִשְׂרָאֵֽל׃
|
וְשָׁ֨ם נִקְרָ֜א אִ֣ישׁ בְּלִיַּ֗עַל וּשְׁמ֛וֹ שֶׁ֥בַע בֶּן בִּכְרִ֖י אִ֣ישׁ יְמִינִ֑י וַיִּתְקַ֣ע בַּשֹּׁפָ֗ר וַ֠יֹּאמֶר אֵֽין לָ֨נוּ חֵ֜לֶק בְּדָוִ֗ד וְלֹ֤א נַֽחֲלָה לָ֙נוּ֙ בְּבֶן יִשַׁ֔י אִ֥ישׁ לְאֹהָלָ֖יו יִשְׂרָאֵֽל׃
|
וַיַּ֜עַל כָּל אִ֤ישׁ יִשְׂרָאֵל֙ מֵאַחֲרֵ֣י דָוִ֔ד אַחֲרֵ֖י שֶׁ֣בַע בֶּן בִּכְרִ֑י וְאִ֤ישׁ יְהוּדָה֙ דָּבְק֣וּ בְמַלְכָּ֔ם מִן הַיַּרְדֵּ֖ן וְעַד יְרוּשָׁלִָֽם׃
|
נוסח הפסוק
וְשָׁ֨םH8033 נִקְרָ֜אH7122 אִ֣ישׁH376 בְּלִיַּ֗עַלH1100 וּשְׁמ֛וֹH8034 שֶׁ֥בַעH7652 בֶּןH1121 בִּכְרִ֖יH1075 אִ֣ישׁH376 יְמִינִ֑יH3228 וַיִּתְקַ֣עH8628 בַּשֹּׁפָ֗רH7782 וַ֠יֹּאמֶרH559 אֵֽיןH369 לָ֨נוּ חֵ֜לֶקH2506 בְּדָוִ֗דH1732 וְלֹ֤אH3808 נַֽחֲלָהH5159 לָ֙נוּ֙ בְּבֶןH1121 יִשַׁ֔יH3448 אִ֥ישׁH376 לְאֹהָלָ֖יוH168 יִשְׂרָאֵֽל׃H3478
וְשָׁם נִקְרָא אִישׁ בְּלִיַּעַל וּשְׁמֹו שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי אִישׁ יְמִינִי וַיִּתְקַע בַּשֹּׁפָר וַיֹּאמֶר אֵין־לָנוּ חֵלֶק בְּדָוִד וְלֹא נַחֲלָה־לָנוּ בְּבֶן־יִשַׁי אִישׁ לְאֹהָלָיו יִשְׂרָאֵל׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וְ/שָׁ֨ם |
ve./Sham | H8033 | HC/D | and/ there |
נִקְרָ֜א |
nik.Ra' | H7122 | HVNp3ms | he was met |
אִ֣ישׁ |
'ish | H376 | HNcmsc | a man of |
בְּלִיַּ֗עַל |
be.li.Ya.'al | H1100 | HNcmsa | worthlessness |
וּ/שְׁמ֛/וֹ |
u./she.M/o | H8034 | HC/Ncmsc/Sp3ms | and/ name/ his |
שֶׁ֥בַע |
She.va' | H7652 | HAcfsa | (was) Sheba |
בֶּן |
ben- | H1121 | HNcmsc | (the) son of |
בִּכְרִ֖י |
bikh.Ri | H1075 | HNp | Bicri |
אִ֣ישׁ |
'ish | H376 | HNcmsa | a man |
יְמִינִ֑י |
ye.mi.Ni | H3228 | HNgmsa | a Jaminite |
וַ/יִּתְקַ֣ע |
va/i.yit.Ka' | H8628 | HC/Vqw3ms | and/ he gave a blast |
בַּ/שֹּׁפָ֗ר |
ba./sho.Far | H7782 | HRd/Ncmsa | on the/ trumpet |
וַ֠/יֹּאמֶר |
Va/i.yo.mer | H559 | HC/Vqw3ms | and/ he said |
אֵֽין |
'ein- | H369 | HTn | not |
לָ֨/נוּ |
La./nu | HR/Sp1cp | (belongs) to (the)/ us | |
חֵ֜לֶק |
Che.lek | H2506 | HNcmsa | a portion |
בְּ/דָוִ֗ד |
be./da.Vid | H1732 | HR/Np | in/ David |
וְ/לֹ֤א |
ve./Lo' | H3808 | HC/Tn | and/ not |
נַֽחֲלָה |
na.cha.lah- | H5159 | HNcfsa | an inheritance |
לָ֨/נוּ֙ |
la./nu | HR/Sp1cp | (belongs) to (the)/ us | |
בְּ/בֶן |
be./ven- | H1121 | HR/Ncmsc | in/ (the) son of |
יִשַׁ֔י |
yi.Shai | H3448 | HNp | Jesse |
אִ֥ישׁ |
'ish | H376 | HNcmsa | everyone |
לְ/אֹהָלָ֖י/ו |
le./'o.ha.La/v | H168 | HR/Ncmpc/Sp3ms | to/ tents/ his |
יִשְׂרָאֵֽל |
Yis.ra.'El | H3478 | HNp | O Israel |
- H168 — אֹהֶל (ʼôhel, o'-hel): מן אָהַל (ʼâhal) [H166]; אוהל (הנראה לעין בבירור ממרחק)
- H369 — אַיִן (ʼayin, ah'-yin): כאילו משורש קדום שמשמעו להיות לא-כלום או לא להתקיים; אַיִן, העדר קיום; בדרך כלל משמש כמילת שלילה
- H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H1075 — בִּכְרִי (Bikrîy, bik-ree'): מן בָּכַר (bâkar) [H1069]; צעיר; בִּכְרִי, איש ישראלי
- H1100 — בְּלִיַּעַל (bᵉlîyaʻal, bel-e-yah'-al): מן בְּלִי (bᵉlîy) [H1097] ומן יַעַל (yaʻal) [H3276];(לעיתים קרובות בהקשר של אִישׁ (ʼîysh) [H376], אִשָּׁה (ʼishshâh) [H802], בֵּן (bên) [H1121], וכו׳); בלי תועלת, חוסר ערך; בהרחבה: כליון, רשע
- H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
- H1145 — בֶּן־יְמִינִי (Ben-yᵉmîynîy, ben-yem-ee-nee'): לעיתים (עם ה״א הידיעה המוכנסת) בֵּן־הַיּמִינִי (Bên-ha-yᵉmîynîy); עם אִישׁ (ʼîysh) [H376] המוכנס (1 שמואל 9:1) בֶּן־אִישׁ ימִינִי (Ben-ʼÎysh Ymîynîy); בן איש מ־Jemini; או מקוצר אִישׁ יְמִינִי (ʼÎysh Yᵉmîynîy); (1 שמואל 9:4; אסתר 2:5) איש מ־Jemini, או (1 שמואל 20:1) פשוט יְמִינִי (Yᵉmîynîy); איש Jemini; (ברבים) בְּנֵי יְמִינִי (Bᵉnêy Yᵉmîynîy); פטרונים מן בִּנְיָמִין (Binyâmîyn) [H1144]; בן־ימיני, כלומר בנימיני או צאצא של בנימין
- H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
- H2506 — חֵלֶק (chêleq, khay'lek): מ־חָלַק (châlaq) [H2505]; בעיקרו: חלקלקוּת (של הלשון); וגם: חלק, נחלה שהוקצתה
- H3228 — יְמִינִי (Yᵉmîynîy, yem-ee-nee'): בצורת שם ייחוס מן יָמִין (Yâmîyn) [H3226]; ימיני (כשם קיבוצי) או צאצאי ימין
- H3448 — יִשַׁי (Yishay, yee-shah'-ee): בארמית אִישַׁי (ʼÎyshay); מן הזהה ליֵשׁ (yêsh) [H3426]; קיים; יִשַׁי, אביו של דוד
- H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
- H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
- H5159 — נַחֲלָה (nachălâh, nakh-al-aw'): מן נָחַל (nâchal) [H5157] (במשמעותו הרגילה); בעיקרו: דבר שנתקבל בירושה, כלומר (בהפשטה) החזקה ואחיזה בנחלה, או (בקונקרטי) נכס עובר בירושה; ובאופן כללי: אחוזה, נחלת אבות או חלק
- H7122 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני; לִפְגּוֹשׁ, להיתקל, בין במקרה ובין בדרך עוינת
- H7652 — שֶׁבַע (shebaʻ, sheh'-bah): זהה לשֶׁבַע (shebaʻ) [H7651]; שבע; שֶׁבַע, שם של מקום בארץ ישראל ושמם של שני אנשים מישראל
- H7782 — שׁוֹפָר (shôwphâr, sho-far'): או שֹׁפָר (shôphâr); מן שָׁפַר (shâphar) [H8231] במשמעות המקורית של חריתה; שופר (על שום צלילו הצלול) או קרן מעוקלת
- H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם
- H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
- H8628 — תָּקַע (tâqaʻ, taw-kah'): שורש ראשוני; להקיש, כלומר למחוא (כף אל כף), לתקוע (בכלי נגינה); בדרך של אנלוגיה, לתקוע (מסמר או יתד אוהל, חנית וכדומה); ומכאן, להיעשות ערב על ידי תקיעת כף
הפניות צולבות לפסוק
- אִ֣ישׁ — דברים 13:14, שופטים 19:22, שמואל א 2:12, שמואל א 30:22, שמואל ב 23:6, תהלים 17:13, משלי 26:21, חבקוק 1:12-13
- נִקְרָ֜א — שמואל ב 19:42-44, תהלים 34:20
- וַיִּתְקַ֣ע — שופטים 3:27, שמואל ב 15:10, משלי 24:21-22, משלי 25:8
- מצאנו — שמואל ב 19:44, מלכים א 12:16, דברי הימים ב 10:6, הבשורה על פי לוקאס 19:14, הבשורה על פי לוקאס 19:27
הפניות הדדיות (26): יהושע 22:25, שופטים 9:28, שופטים 20:13, שמואל א 4:10, שמואל א 10:27, שמואל א 13:3, שמואל א 22:7, שמואל א 25:10, שמואל ב 3:12, שמואל ב 20:21, שמואל ב 20:22, שמואל ב 22:44, דברי הימים ב 10:16, תהלים 5:7, משלי 11:11, משלי 15:18, משלי 16:27, משלי 17:11, משלי 17:14, קהלת 9:18, קהלת 10:13, נחום 1:11, הבשורה על פי מרקוס 3:24, האיגרת אל האפסים 4:31, איגרת יעקב 3:6, איגרת פטרוס השנייה 2:10
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין