שמואל א 10:27

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 10 > פסוק 27

שמואל א 10:27


← שמואל א 10:26 שמואל א 10:27 (MT) שמואל א 11:1 →
וְגַ֨ם שָׁא֔וּל הָלַ֥ךְ לְבֵית֖וֹ גִּבְעָ֑תָה וַיֵּלְכ֣וּ עִמּ֔וֹ הַחַ֕יִל אֲשֶׁר נָגַ֥ע אֱלֹהִ֖ים בְּלִבָּֽם׃
וּבְנֵ֧י בְלִיַּ֣עַל אָמְר֗וּ מַה יֹּשִׁעֵ֙נוּ֙ זֶ֔ה וַיִּבְזֻ֕הוּ וְלֹֽא הֵבִ֥יאוּ ל֖וֹ מִנְחָ֑ה וַיְהִ֖י כְּמַחֲרִֽישׁ׃
וַיַּ֗עַל נָחָשׁ֙ הָֽעַמּוֹנִ֔י וַיִּ֖חַן עַל יָבֵ֣שׁ גִּלְעָ֑ד וַיֹּ֨אמְר֜וּ כָּל אַנְשֵׁ֤י יָבֵישׁ֙ אֶל נָחָ֔שׁ כְּרָת לָ֥נוּ בְרִ֖ית וְנַעַבְדֶֽךָּ׃

נוסח הפסוק

MT

וּבְנֵ֧יH1121 בְלִיַּ֣עַלH1100 אָמְר֗וּH559 מַהH4100 יֹּשִׁעֵ֙נוּ֙H3467 זֶ֔הH2088 וַיִּבְזֻ֕הוּH959 וְלֹֽאH3808 הֵבִ֥יאוּH935 ל֖וֹ מִנְחָ֑הH4503 וַיְהִ֖יH1961 כְּמַחֲרִֽישׁ׃H2790


המקור העברי

וּבְנֵי בְלִיַּעַל אָמְרוּ מַה־יֹּשִׁעֵנוּ זֶה וַיִּבְזֻהוּ וְלֹא־הֵבִיאוּ לֹו מִנְחָה וַיְהִי כְּמַחֲרִישׁ׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וּ/בְנֵ֧י
u./ve.Nei H1121 HC/Ncmpc and/ sons of
בְלִיַּ֣עַל
ve.li.Ya.'al H1100 HNcmsa worthlessness
אָמְר֗וּ
'a.me.Ru H559 HVqp3cp they said
מַה
mah- H4100 HTi what?
יֹּשִׁעֵ֨/נוּ֙
yo.shi.'E./nu H3467 HVhi3ms/Sp1cp will he deliver/ us
זֶ֔ה
Zeh H2088 HPdxms this one
וַ/יִּבְזֻ֕/הוּ
va/i.yiv.Zu./hu H959 HC/Vqw3mp/Sp3ms and/ they despised/ him
וְ/לֹֽא
ve./lo'- H3808 HC/Tn and/ not
הֵבִ֥יאוּ
he.Vi.'u H935 HVhp3cp they brought
ל֖/וֹ
l/o HR/Sp3ms to (the)/ him
מִנְחָ֑ה
min.Chah H4503 HNcfsa a gift
וַ/יְהִ֖י
va/y.Hi H1961 HC/Vqw3ms and/ he was
כְּ/מַחֲרִֽישׁ
ke./ma.cha.Rish H2790 HR/Vhrmsa like/ (one who) kept silent
הפניות שטרונג
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H959 — בָּזָה (bâzâh, baw-zaw'): שורש קדום; לבוז, לזלזל
  • H1100 — בְּלִיַּעַל (bᵉlîyaʻal, bel-e-yah'-al): מן בְּלִי (bᵉlîy) [H1097] ומן יַעַל (yaʻal) [H3276];(לעיתים קרובות בהקשר של אִישׁ (ʼîysh) [H376], אִשָּׁה (ʼishshâh) [H802], בֵּן (bên) [H1121], וכו׳); בלי תועלת, חוסר ערך; בהרחבה: כליון, רשע
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H2790 — חָרַשׁ (chârash, khaw-rash'): שורש ראשוני; לשרוט, כלומר (מכאן) לחרות, לחרוש; ומכאן (מתוך השימוש בכלים) לעצב ולייצר (מכל חומר שהוא); ובהשאלה — לזמום, לחרוש מזימה (במשמעות שלילית); ומכאן (מתוך רעיון הסתר) להחריש, לשתוק, להניח לנפשו; ומכאן (מכללא) להיות חירש (כנלווה לאילמות)
  • H3467 — יָשַׁע (yâshaʻ, yaw-shah'): שורש קדום; בעיקרו, להיות פתוח, רחב או חופשי, כלומר (במשתמע) להיות בטוח; בבניין הגורם, לשחרר או להושיע
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
  • H4503 — מִנְחָה (minchâh, min-khaw'): מן שורש בלתי־משומש שמשמעותו להקצות, כלומר להעניק; מַתָּנָה; בלשון נקייה — מַס (מנחת כניעה); ובמובן המיוחד — קרבן מנחה (בדרך כלל ללא דם ובנדבה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 10 › פסוק 27