שמואל א 25:10

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 25 > פסוק 10

שמואל א 25:10


← שמואל א 25:9 שמואל א 25:10 (MT) שמואל א 25:11 →
וַיָּבֹ֙אוּ֙ נַעֲרֵ֣י דָוִ֔ד וַיְדַבְּר֧וּ אֶל נָבָ֛ל כְּכָל הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּשֵׁ֣ם דָּוִ֑ד וַיָּנֽוּחוּ׃
וַיַּ֨עַן נָבָ֜ל אֶת עַבְדֵ֤י דָוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י דָוִ֖ד וּמִ֣י בֶן יִשָׁ֑י הַיּוֹם֙ רַבּ֣וּ עֲבָדִ֔ים הַמִּתְפָּ֣רְצִ֔ים אִ֖ישׁ מִפְּנֵ֥י אֲדֹנָֽיו׃
וְלָקַחְתִּ֤י אֶת לַחְמִי֙ וְאֶת מֵימַ֔י וְאֵת֙ טִבְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר טָבַ֖חְתִּי לְגֹֽזְזָ֑י וְנָֽתַתִּי֙ לַֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי אֵ֥י מִזֶּ֖ה הֵֽמָּה׃

נוסח הפסוק

MT

וַיַּ֨עַןH6030 נָבָ֜לH5037 אֶתH853 עַבְדֵ֤יH5650 דָוִד֙H1732 וַיֹּ֔אמֶרH559 מִ֥יH4310 דָוִ֖דH1732 וּמִ֣יH4310 בֶןH1121 יִשָׁ֑יH3448 הַיּוֹם֙H3117 רַבּ֣וּH7235 עֲבָדִ֔יםH5650 הַמִּתְפָּ֣רְצִ֔יםH6555 אִ֖ישׁH376 מִפְּנֵ֥יH6440 אֲדֹנָֽיו׃H113


המקור העברי

וַיַּעַן נָבָל אֶת־עַבְדֵי דָוִד וַיֹּאמֶר מִי דָוִד וּמִי בֶן־יִשָׁי הַיֹּום רַבּוּ עֲבָדִים הַמִּתְפָּרְצִים אִישׁ מִפְּנֵי אֲדֹנָיו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יַּ֨עַן
va/i.Ya.'an H6030 HC/Vqw3ms and/ he answered
נָבָ֜ל
na.Val H5037 HNp Nabal
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
עַבְדֵ֤י
'av.Dei H5650 HNcmpc (the) servants of
דָוִד֙
da.Vid H1732 HNp David
וַ/יֹּ֔אמֶר
va/i.Yo.mer H559 HC/Vqw3ms and/ he said
מִ֥י
mi H4310 HTi who?
דָוִ֖ד
da.Vid H1732 HNp (is) David
וּ/מִ֣י
u./Mi H4310 HC/Ti and/ who?
בֶן
ven- H1121 HNcmsc (is) (the) son of
יִשָׁ֑י
yi.Shai H3448 HNp Jesse
הַ/יּוֹם֙
hai./yOm H3117 HTd/Ncmsa this/ day
רַבּ֣וּ
ra.Bu H7235 HVqp3cp they are many
עֲבָדִ֔ים
'a.va.Dim H5650 HNcmpa servants
הַ/מִּתְפָּ֣רְצִ֔ים
ha./mit.Pa.re.Tzim H6555 HTd/Vtrmpa who/ break away
אִ֖ישׁ
'ish H376 HNcmsa each one
מִ/פְּנֵ֥י
mi./pe.Nei H6440 HR/Ncbpc from/ before
אֲדֹנָֽי/ו
'a.do.Na/v H113 HNcmpc/Sp3ms master(s)/ his
הפניות שטרונג
  • H113 — אָדוֹן (ʼâdôwn, aw-done'): או (מקוצר) אָדֹן (ʼâdôn); משורש בלתי־מתועד (שמשמעותו לשלוט); ריבון, כלומר שליט (אנושי או אלוהי)
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3448 — יִשַׁי (Yishay, yee-shah'-ee): בארמית אִישַׁי (ʼÎyshay); מן הזהה ליֵשׁ (yêsh) [H3426]; קיים; יִשַׁי, אביו של דוד
  • H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית
  • H5037 — נָבָל (Nâbâl, naw-bawl'): זהה ל־נָבָל (nâbâl) [H5036]; כסיל; נָבָל, ישראלי
  • H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
  • H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז
  • H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
  • H6555 — פָּרַץ (pârats, paw-rats'): שורש קדום; לפרוץ (בשימושים רבים, ישירים ועקיפים, מילוליים ומושאלים)
  • H7231 — רָבַב (râbab, raw-bab'): שורש ראשוני; (השווה רָבִיב (râbîyb) [H7241]); גם כנגזר־שם מן רְבָבָה (rᵉbâbâh) [H7233]; כפשוטו, להטיל יחד, כלומר להרבות, ובמיוחד במספר; להתרבות לרבבות
  • H7235 — רָבָה (râbâh, raw-baw'): שורש ראשוני; להרבות, לגדול (בכל בחינה שהיא)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 25 › פסוק 10