שמואל א 25:9

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 25 > פסוק 9

שמואל א 25:9


← שמואל א 25:8 שמואל א 25:9 (MT) שמואל א 25:10 →
שְׁאַ֨ל אֶת נְעָרֶ֜יךָ וְיַגִּ֣ידוּ לָ֗ךְ וְיִמְצְא֨וּ הַנְּעָרִ֥ים חֵן֙ בְּעֵינֶ֔יךָ כִּֽי עַל י֥וֹם ט֖וֹב בָּ֑נוּ תְּנָה נָּ֗א אֵת֩ אֲשֶׁ֨ר תִּמְצָ֤א יָֽדְךָ֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ וּלְבִנְךָ֖ לְדָוִֽד׃
וַיָּבֹ֙אוּ֙ נַעֲרֵ֣י דָוִ֔ד וַיְדַבְּר֧וּ אֶל נָבָ֛ל כְּכָל הַדְּבָרִ֥ים הָאֵ֖לֶּה בְּשֵׁ֣ם דָּוִ֑ד וַיָּנֽוּחוּ׃
וַיַּ֨עַן נָבָ֜ל אֶת עַבְדֵ֤י דָוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י דָוִ֖ד וּמִ֣י בֶן יִשָׁ֑י הַיּוֹם֙ רַבּ֣וּ עֲבָדִ֔ים הַמִּתְפָּ֣רְצִ֔ים אִ֖ישׁ מִפְּנֵ֥י אֲדֹנָֽיו׃

נוסח הפסוק

MT

וַיָּבֹ֙אוּ֙H935 נַעֲרֵ֣יH5288 דָוִ֔דH1732 וַיְדַבְּר֧וּH1696 אֶלH413 נָבָ֛לH5037 כְּכָלH3605 הַדְּבָרִ֥יםH1697 הָאֵ֖לֶּהH428 בְּשֵׁ֣םH8034 דָּוִ֑דH1732 וַיָּנֽוּחוּ׃H5117


המקור העברי

וַיָּבֹאוּ נַעֲרֵי דָוִד וַיְדַבְּרוּ אֶל־נָבָל כְּכָל־הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּשֵׁם דָּוִד וַיָּנוּחוּ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַ/יָּבֹ֨אוּ֙
va/i.ya.Vo.'u H935 HC/Vqw3mp and/ they went
נַעֲרֵ֣י
na.'a.Rei H5288 HNcmpc (the) young men of
דָוִ֔ד
da.Vid H1732 HNp David
וַ/יְדַבְּר֧וּ
va/y.da.be.Ru H1696 HC/Vpw3mp and/ they spoke
אֶל
'el- H413 HR to
נָבָ֛ל
na.Val H5037 HNp Nabal
כְּ/כָל
ke./khol- H3605 HR/Ncmsc according to/ all
הַ/דְּבָרִ֥ים
ha./de.va.Rim H1697 HTd/Ncmpa the/ words
הָ/אֵ֖לֶּה
ha./'E.leh H428 HTd/Pdxcp (the)/ these
בְּ/שֵׁ֣ם
be./Shem H8034 HR/Ncmsc in/ (the) name of
דָּוִ֑ד
da.Vid H1732 HNp David
וַ/יָּנֽוּחוּ
va/i.ya.Nu.chu H5117 HC/Vqw3mp and/ they rested
הפניות שטרונג
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H428 — אֵלֶּה (ʼêl-leh, ale'-leh): מורחב מ־אֵל (ʼêl) [H411]; אלה או אותם
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H5037 — נָבָל (Nâbâl, naw-bawl'): זהה ל־נָבָל (nâbâl) [H5036]; כסיל; נָבָל, ישראלי
  • H5117 — נוּחַ (nûwach, noo'-akh): שורש ראשוני; לנוח, כלומר להתיישב במקום; משמש בשלל רב של שימושים, כפשוטם וכהשאלה, בפעלים עומדים, יוצאים וגורמים (לשכון, להישאר, להניח, להציב, להניח לו, לסגת, לנחם וכדומה)
  • H5288 — נַעַר (naʻar, nah'-ar): מן נָעַר (nâʻar) [H5287]; (במובן מוחשי) נער (כמי שפעיל), מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות; ומכאן, משרת; וגם (בחילוף המין) נערה (בטווח גילים דומה)
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (1): משלי 29:7

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 25 › פסוק 9