שמואל א 25:11

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 25 > פסוק 11

שמואל א 25:11


← שמואל א 25:10 שמואל א 25:11 (MT) שמואל א 25:12 →
וַיַּ֨עַן נָבָ֜ל אֶת עַבְדֵ֤י דָוִד֙ וַיֹּ֔אמֶר מִ֥י דָוִ֖ד וּמִ֣י בֶן יִשָׁ֑י הַיּוֹם֙ רַבּ֣וּ עֲבָדִ֔ים הַמִּתְפָּ֣רְצִ֔ים אִ֖ישׁ מִפְּנֵ֥י אֲדֹנָֽיו׃
וְלָקַחְתִּ֤י אֶת לַחְמִי֙ וְאֶת מֵימַ֔י וְאֵת֙ טִבְחָתִ֔י אֲשֶׁ֥ר טָבַ֖חְתִּי לְגֹֽזְזָ֑י וְנָֽתַתִּי֙ לַֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁר֙ לֹ֣א יָדַ֔עְתִּי אֵ֥י מִזֶּ֖ה הֵֽמָּה׃
וַיַּהַפְכ֥וּ נַעֲרֵֽי דָוִ֖ד לְדַרְכָּ֑ם וַיָּשֻׁ֙בוּ֙ וַיָּבֹ֔אוּ וַיַּגִּ֣דוּ ל֔וֹ כְּכֹ֖ל הַדְּבָרִ֥ים הָאֵֽלֶּה׃

נוסח הפסוק

MT

וְלָקַחְתִּ֤יH3947 אֶתH853 לַחְמִי֙H3899 וְאֶתH853 מֵימַ֔יH4325 וְאֵת֙H853 טִבְחָתִ֔יH2878 אֲשֶׁ֥רH834 טָבַ֖חְתִּיH2873 לְגֹֽזְזָ֑יH1494 וְנָֽתַתִּי֙H5414 לַֽאֲנָשִׁ֔יםH376 אֲשֶׁר֙H834 לֹ֣אH3808 יָדַ֔עְתִּיH3045 אֵ֥יH335 מִזֶּ֖הH2088 הֵֽמָּה׃H1992


המקור העברי

וְלָקַחְתִּי אֶת־לַחְמִי וְאֶת־מֵימַי וְאֵת טִבְחָתִי אֲשֶׁר טָבַחְתִּי לְגֹזְזָי וְנָתַתִּי לַאֲנָשִׁים אֲשֶׁר לֹא יָדַעְתִּי אֵי מִזֶּה הֵמָּה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/לָקַחְתִּ֤י
ve./la.kach.Ti H3947 HC/Vqq1cs and/ will I take
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
לַחְמִ/י֙
lach.M/i H3899 HNcbsc/Sp1cs bread/ my
וְ/אֶת
ve./'Et H853 HC/To and/ (obj.)
מֵימַ֔/י
mei.Ma/i H4325 HNcmpc/Sp1cs water/ my
וְ/אֵת֙
ve./'Et H853 HC/To and/ (obj.)
טִבְחָתִ֔/י
tiv.cha.T/i H2878 HNcfsc/Sp1cs slaughter/ my
אֲשֶׁ֥ר
'a.Sher H834 HTr which
טָבַ֖חְתִּי
ta.Vach.ti H2873 HVqp1cs I have slaughtered
לְ/גֹֽזְזָ֑/י
le./go.ze.Za/i H1494 HR/Vqrmpc/Sp1cs for/ shearers/ my
וְ/נָֽתַתִּי֙
ve./na.ta.Ti H5414 HC/Vqq1cs and/ will I give (them)
לַֽ/אֲנָשִׁ֔ים
la./'a.na.Shim H376 HR/Ncmpa to/ men
אֲשֶׁר֙
'a.Sher H834 HTr who
לֹ֣א
lo' H3808 HTn not
יָדַ֔עְתִּי
ya.Da'.ti H3045 HVqp1cs I know
אֵ֥י
'ei H335 HTi where?
מִ/זֶּ֖ה
mi./Zeh H2088 HR/Pdxms from/ this
הֵֽמָּה
He.mah H1992 HPp3mp (are) they
הפניות שטרונג
  • H335 — אַי (ʼay, ah'ee): אולי מ־אַיִן (ʼayin) [H370]; אֵי? איפה? ומכאן: כיצד?
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H582 — אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh, en-oshe'): מ־אָנַשׁ (ʼânash) [H605]; כראוי, בן־תמותה (ולפיכך שונה מן אָדָם (ʼâdâm) [H120] המכובד יותר); מכאן; אדם באופן כללי (ביחיד או כשם קיבוצי)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1494 — גַּזָז (gazâz, gaw-zaz'): שורש ראשוני (קרוב לגּוּז (gûwz) [H1468]); לגזור; ובמיוחד לגזוז עדר או לגלח שיער; בהשאלה: להשמיד אויב
  • H1992 — הֵם (hêm, haym): או (בהארכה) הֵמָּה (hêmmâh); זכר רבים מן הֲלַךְ (hălak) [H1981]; הם (משמש רק כשיש הדגשה)
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H2873 — טָבַח (ṭâbach, taw-bakh'): שורש ראשוני; לשחוט (בעלי חיים או בני אדם)
  • H2878 — טִבְחָה (ṭibchâh, tib-khaw'): צורת נקבה של טֶבַח (ṭebach) [H2874] ובעלת אותה משמעות; למעשה, דבר שנשחט; מכאן, בהמה (או בשר, כשחוט); ובהפשטה שחיטה (או בהוראה מוחשית, מקום שחיטה)
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H3899 — לֶחֶם (lechem, lekh'-em): מ־לָחַם (lâcham) [H3898]; ראו גם בֵּית לְעַפְרָה (Bêyth lᵉ-ʻAphrâh) [H1036]; מזון (לאדם או לבהמה), ובייחוד לחם, או דגן (לעשייתו)
  • H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים)
  • H4325 — מַיִם (mayim, mah'-yim): הזוגי של שם עצם ראשוני (אך משמש במשמעות יחיד); מים; בהשאלה, מיץ; בלשון נקייה, שתן, זרע
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 25 › פסוק 11