שמואל א 25:14

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > שמואל א > פרק 25 > פסוק 14

שמואל א 25:14


← שמואל א 25:13 שמואל א 25:14 (MT) שמואל א 25:15 →
וַיֹּאמֶר֩ דָּוִ֨ד לַאֲנָשָׁ֜יו חִגְר֣וּ׀ אִ֣ישׁ אֶת חַרְבּ֗וֹ וַֽיַּחְגְּרוּ֙ אִ֣ישׁ אֶת חַרְבּ֔וֹ וַיַּחְגֹּ֥ר גַּם דָּוִ֖ד אֶת חַרְבּ֑וֹ וַֽיַּעֲל֣וּ׀ אַחֲרֵ֣י דָוִ֗ד כְּאַרְבַּ֤ע מֵאוֹת֙ אִ֔ישׁ וּמָאתַ֖יִם יָשְׁב֥וּ עַל הַכֵּלִֽים׃
וְלַאֲבִיגַ֙יִל֙ אֵ֣שֶׁת נָבָ֔ל הִגִּ֧יד נַֽעַר אֶחָ֛ד מֵהַנְּעָרִ֖ים לֵאמֹ֑ר הִנֵּ֣ה שָׁלַח֩ דָּוִ֨ד מַלְאָכִ֧ים׀ מֵֽהַמִּדְבָּ֛ר לְבָרֵ֥ךְ אֶת אֲדֹנֵ֖ינוּ וַיָּ֥עַט בָּהֶֽם׃
וְהָ֣אֲנָשִׁ֔ים טֹבִ֥ים לָ֖נוּ מְאֹ֑ד וְלֹ֤א הָכְלַ֙מְנוּ֙ וְלֹֽא פָקַ֣דְנוּ מְא֔וּמָה כָּל יְמֵי֙ הִתְהַלַּ֣כְנוּ אִתָּ֔ם בִּֽהְיוֹתֵ֖נוּ בַּשָּׂדֶֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וְלַאֲבִיגַ֙יִל֙H26 אֵ֣שֶׁתH802 נָבָ֔לH5037 הִגִּ֧ידH5046 נַֽעַרH5288 אֶחָ֛דH259 מֵהַנְּעָרִ֖יםH5288 לֵאמֹ֑רH559 הִנֵּ֣הH2009 שָׁלַח֩H7971 דָּוִ֨דH1732 מַלְאָכִ֧ים׀H4397 מֵֽהַמִּדְבָּ֛רH4057 לְבָרֵ֥ךְH1288 אֶתH853 אֲדֹנֵ֖ינוּH113 וַיָּ֥עַטH5860 בָּהֶֽם׃


המקור העברי

וְלַאֲבִיגַיִל אֵשֶׁת נָבָל הִגִּיד נַעַר־אֶחָד מֵהַנְּעָרִים לֵאמֹר הִנֵּה שָׁלַח דָּוִד מַלְאָכִים ׀ מֵהַמִּדְבָּר לְבָרֵךְ אֶת־אֲדֹנֵינוּ וַיָּעַט בָּהֶם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/לַ/אֲבִיגַ֨יִל֙
ve./la./'a.vi.Ga.yil H26 HC/R/Np and/ to/ Abigail
אֵ֣שֶׁת
'E.shet H802 HNcfsc (the) wife of
נָבָ֔ל
na.Val H5037 HNp Nabal
הִגִּ֧יד
hi.Gid H5046 HVhp3ms he told
נַֽעַר
na.'ar- H5288 HNcmsa a young man
אֶחָ֛ד
'e.Chad H259 HAcmsa one
מֵ/הַ/נְּעָרִ֖ים
me./ha./ne.'a.Rim H5288 HR/Td/Ncmpa from/ the/ young men
לֵ/אמֹ֑ר
le./Mor H559 HR/Vqc (to)/ saying
הִנֵּ֣ה
hi.Neh H2009 HTm there!
שָׁלַח֩
sha.Lach H7971 HVqp3ms he sent
דָּוִ֨ד
da.Vid H1732 HNp David
מַלְאָכִ֧ים
mal.'a.Khim H4397 HNcmpa messengers
מֵֽ/הַ/מִּדְבָּ֛ר
me./ha./mid.Bar H4057 HR/Td/Ncmsa from/ the/ wilderness
לְ/בָרֵ֥ךְ
le./va.Rekh H1288 HR/Vpc to/ bless
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
אֲדֹנֵ֖י/נוּ
'a.do.Nei./nu H113 HNcmpc/Sp1cp master(s)/ our
וַ/יָּ֥עַט
va/i.Ya.'at H5860 HC/Vqw3ms and/ he shouted
בָּ/הֶֽם
ba./Hem HR/Sp3mp at/ them
הפניות שטרונג
  • H26 — אֲבִיגַיִל (ʼĂbîygayil, ab-ee-gah'-yil): או בצורה קצרה אֲבִיגַל (ʼĂbîygal); מ־אָב (ʼâb) [H1] ומ־גִּיל (gîyl) [H1524]; אב (כלומר מקור) של שמחה; אביגיל או אביגל, שמן של שתי נשים ישראליות
  • H113 — אָדוֹן (ʼâdôwn, aw-done'): או (מקוצר) אָדֹן (ʼâdôn); משורש בלתי־מתועד (שמשמעותו לשלוט); ריבון, כלומר שליט (אנושי או אלוהי)
  • H259 — אֶחָד (ʼechâd, ekh-awd'): מספר מ־אָחַד (ʼâchad) [H258]; בעיקרו, מאוחד, כלומר אחד; או (כמספר סודר) ראשון
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H802 — אִשָּׁה (ʼishshâh, ish-shaw'): נקבה של אִישׁ (ʼîysh) [H376] או אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]; רבים חריג, נָשִׁים (nâshîym);(משמשת באותו מובן רחב כמו אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]); אישה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1288 — בָרַךְ (bârak, baw-rak'): שורש קדום; לכרוע ברך; ומכאן, בהשאלה, לברך את אלוהים (כמעשה של הערצה והשתחוויה), ולהפך — לברך את האדם (כהענקת טובה); וכן (בלשון סגי נהור, כלשון נקייה) לקלל (את אלוהים או את המלך, כמעשה בגידה)
  • H1732 — דָּוִד (Dâvid, daw-veed'): לעיתים נדירות (בכתיב מלא); דָּוִיד (Dâvîyd); מאותו מקור כמו דּוֹד (dôwd) [H1730]; אהוב; דוד, בנו הצעיר של ישי
  • H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה!
  • H4057 — מִדְבָּר (midbâr, mid-bawr'): מן דָבַר (dâbar) [H1696] במובן של הובלה; מרעה (כלומר שדה פתוח, שאליו מובילים את המקנה); ומכאן, מכללא, מדבר; וגם דיבור (לרבות אברי הדיבור)
  • H4397 — מֲלְאָךְ (mălʼâk, mal-awk'): משורש בלתי משומש שמשמעו לשלוח כשליח; שליח; ובמיוחד שליחו של אלוהים, כלומר מלאך (וגם נביא, כהן או מורה)
  • H5037 — נָבָל (Nâbâl, naw-bawl'): זהה ל־נָבָל (nâbâl) [H5036]; כסיל; נָבָל, ישראלי
  • H5046 — נָגַד (nâgad, naw-gad'): שורש קדום; בדיוק: להיות מול, כלומר לעמוד בבירור אל מול; ומכאן (בבניין הגורם), לגלות, להראות; ובהשאלה, להודיע (תמיד בעל פה לאדם הנוכח); ובמובן המיוחד, לחשוף, לנבא, להסביר, להלל
  • H5288 — נַעַר (naʻar, nah'-ar): מן נָעַר (nâʻar) [H5287]; (במובן מוחשי) נער (כמי שפעיל), מגיל הינקות ועד גיל ההתבגרות; ומכאן, משרת; וגם (בחילוף המין) נערה (בטווח גילים דומה)
  • H5860 — עִיט (ʻîyṭ, eet): שורש ראשוני; לעוט על, להסתער בטיסה על (כפשוטו או בהשאלה)
  • H7971 — שָׁלַח (shâlach, shaw-lakh'): שורש ראשוני; לשלוח — לשלח, לשלוח אל, או לשלוח החוצה (במגוון רחב מאוד של שימושים)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל א › פרק 25 › פסוק 14