שמואל ב 20:22
כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 20 > פסוק 22
שמואל ב 20:22
| ← שמואל ב 20:21 | שמואל ב 20:22 (MT) | שמואל ב 20:23 → |
|---|---|---|
לֹא כֵ֣ן הַדָּבָ֗ר כִּ֡י אִישׁ֩ מֵהַ֨ר אֶפְרַ֜יִם שֶׁ֧בַע בֶּן בִּכְרִ֣י שְׁמ֗וֹ נָשָׂ֤א יָדוֹ֙ בַּמֶּ֣לֶךְ בְּדָוִ֔ד תְּנֽוּ אֹת֣וֹ לְבַדּ֔וֹ וְאֵלְכָ֖ה מֵעַ֣ל הָעִ֑יר וַתֹּ֤אמֶר הָֽאִשָּׁה֙ אֶל יוֹאָ֔ב הִנֵּ֥ה רֹאשׁ֛וֹ מֻשְׁלָ֥ךְ אֵלֶ֖יךָ בְּעַ֥ד הַחוֹמָֽה׃
|
וַתָּבוֹא֩ הָאִשָּׁ֨ה אֶל כָּל הָעָ֜ם בְּחָכְמָתָ֗הּ וַֽיִּכְרְת֞וּ אֶת רֹ֨אשׁ שֶׁ֤בַע בֶּן בִּכְרִי֙ וַיַּשְׁלִ֣כוּ אֶל יוֹאָ֔ב וַיִּתְקַע֙ בַּשּׁוֹפָ֔ר וַיָּפֻ֥צוּ מֵֽעַל הָעִ֖יר אִ֣ישׁ לְאֹהָלָ֑יו וְיוֹאָ֛ב שָׁ֥ב יְרוּשָׁלִַ֖ם אֶל הַמֶּֽלֶךְ׃
|
וְיוֹאָ֕ב אֶ֥ל כָּל הַצָּבָ֖א יִשְׂרָאֵ֑ל וּבְנָיָה֙ בֶּן יְה֣וֹיָדָ֔ע עַל הכרי וְעַל הַפְּלֵתִֽי׃
|
נוסח הפסוק
וַתָּבוֹא֩H935 הָאִשָּׁ֨הH802 אֶלH413 כָּלH3605 הָעָ֜םH5971 בְּחָכְמָתָ֗הּH2451 וַֽיִּכְרְת֞וּH3772 אֶתH853 רֹ֨אשׁH7218 שֶׁ֤בַעH7652 בֶּןH1121 בִּכְרִי֙H1075 וַיַּשְׁלִ֣כוּH7993 אֶלH413 יוֹאָ֔בH3097 וַיִּתְקַע֙H8628 בַּשּׁוֹפָ֔רH7782 וַיָּפֻ֥צוּH6327 מֵֽעַלH5921 הָעִ֖ירH5892 אִ֣ישׁH376 לְאֹהָלָ֑יוH168 וְיוֹאָ֛בH3097 שָׁ֥בH7725 יְרוּשָׁלִַ֖םH3389 אֶלH413 הַמֶּֽלֶךְ׃H4428
וַתָּבֹוא הָאִשָּׁה אֶל־כָּל־הָעָם בְּחָכְמָתָהּ וַיִּכְרְתוּ אֶת־רֹאשׁ שֶׁבַע בֶּן־בִּכְרִי וַיַּשְׁלִכוּ אֶל־יֹואָב וַיִּתְקַע בַּשֹּׁופָר וַיָּפֻצוּ מֵעַל־הָעִיר אִישׁ לְאֹהָלָיו וְיֹואָב שָׁב יְרוּשָׁלִַם אֶל־הַמֶּלֶךְ׃ ס
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וַ/תָּבוֹא֩ |
va./ta.Vo' | H935 | HC/Vqw3fs | and/ she went |
הָ/אִשָּׁ֨ה |
ha./'i.Shah | H802 | HTd/Ncfsa | the/ woman |
אֶל |
'el- | H413 | HR | to |
כָּל |
kol- | H3605 | HNcmsc | all |
הָ/עָ֜ם |
ha./'Am | H5971 | HTd/Ncmsa | the/ people |
בְּ/חָכְמָתָ֗/הּ |
be./cha.khe.ma.Ta/h | H2451 | HR/Ncfsc/Sp3fs | with/ wisdom/ her |
וַֽ/יִּכְרְת֞וּ |
va/i.yikh.re.Tu | H3772 | HC/Vqw3mp | and/ they cut off |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
רֹ֨אשׁ |
rosh | H7218 | HNcmsc | (the) head of |
שֶׁ֤בַע |
She.va' | H7652 | HAcfsa | Sheba |
בֶּן |
ben- | H1121 | HNcmsc | (the) son of |
בִּכְרִי֙ |
bikh.Ri | H1075 | HNp | Bicri |
וַ/יַּשְׁלִ֣כוּ |
va/i.yash.Li.khu | H7993 | HC/Vhw3mp | and/ they threw (it) |
אֶל |
'el- | H413 | HR | to |
יוֹאָ֔ב |
yo.'Av | H3097 | HNp | Joab |
וַ/יִּתְקַע֙ |
va/i.yit.Ka' | H8628 | HC/Vqw3ms | and/ he gave a blast |
בַּ/שּׁוֹפָ֔ר |
ba./sho.Far | H7782 | HRd/Ncmsa | on the/ trumpet |
וַ/יָּפֻ֥צוּ |
va/i.ya.Fu.tzu | H6327 | HC/Vqw3mp | and/ they were scattered |
מֵֽ/עַל |
me./'al- | H5921 | HR/R | from/ on |
הָ/עִ֖יר |
ha./'Ir | H5892 | HTd/Ncfsa | the/ city |
אִ֣ישׁ |
'ish | H376 | HNcmsa | each |
לְ/אֹהָלָ֑י/ו |
le./'o.ha.La/v | H168 | HR/Ncmpc/Sp3ms | to/ tents/ his |
וְ/יוֹאָ֛ב |
ve./yo.'Av | H3097 | HC/Np | and/ Joab |
שָׁ֥ב |
shav | H7725 | HVqp3ms | he returned |
יְרוּשָׁלִַ֖ם |
ye.ru.sha.Lim | H3389 | HNp | Jerusalem |
אֶל |
'el- | H413 | HR | to |
הַ/מֶּֽלֶךְ |
ha./Me.lekh | H4428 | HTd/Ncmsa | the/ king |
- H168 — אֹהֶל (ʼôhel, o'-hel): מן אָהַל (ʼâhal) [H166]; אוהל (הנראה לעין בבירור ממרחק)
- H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
- H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
- H802 — אִשָּׁה (ʼishshâh, ish-shaw'): נקבה של אִישׁ (ʼîysh) [H376] או אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]; רבים חריג, נָשִׁים (nâshîym);(משמשת באותו מובן רחב כמו אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]); אישה
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
- H1075 — בִּכְרִי (Bikrîy, bik-ree'): מן בָּכַר (bâkar) [H1069]; צעיר; בִּכְרִי, איש ישראלי
- H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
- H2451 — חׇכְמָה (chokmâh, khok-maw'): מן חָכַם (châkam) [H2449]; חכמה (במובן חיובי)
- H3097 — יוֹאָב (Yôwʼâb, yo-awb'): מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן אָב (ʼâb) [H1]; יהוה הוא אב; יוֹאָב, שמם של שלושה ישראלים
- H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
- H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
- H3772 — כָּרַת (kârath, kaw-rath'): שורש קדום; לכרות (לקצוץ, לגדוע או לבתר); ומכאן, להשמיד או לכלות; ובמיוחד, לכרות ברית (כלומר לכונן ברית או הסכם, במקורו על ידי ביתור בשר ומעבר בין הבתרים)
- H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
- H5892 — עִיר (ʻîyr, eer): או (ברבים) עָר (ʻâr); או עָיַר (ʻâyar); (שופטים 10:4), מן עוּר (ʻûwr) [H5782]; עיר (מקום הנשמר בעֵרוּת או במשמר) במובן הרחב ביותר (אפילו מחנה בלבד או מוצב)
- H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
- H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
- H6327 — פּוּץ (pûwts, poots): שורש קדום; לנפץ לרסיסים, כפשוטו או בהשאלה (ובייחוד: לפזר)
- H7218 — רֹאשׁ (rôʼsh, roshe): משורש בלתי משומש שמשמעותו כנראה לנער; הראש (בהיותו הנוח ביותר להינוע), בין כפשוטו ובין בהשאלה (בשימושים רבים: של מקום, של זמן, של מעלה וכו')
- H7652 — שֶׁבַע (shebaʻ, sheh'-bah): זהה לשֶׁבַע (shebaʻ) [H7651]; שבע; שֶׁבַע, שם של מקום בארץ ישראל ושמם של שני אנשים מישראל
- H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
- H7782 — שׁוֹפָר (shôwphâr, sho-far'): או שֹׁפָר (shôphâr); מן שָׁפַר (shâphar) [H8231] במשמעות המקורית של חריתה; שופר (על שום צלילו הצלול) או קרן מעוקלת
- H7993 — שָׁלַךְ (shâlak, shaw-lak): שורש ראשוני; להשליך החוצה, מטה או הלאה (כפשוטו או בהשאלה)
- H8628 — תָּקַע (tâqaʻ, taw-kah'): שורש ראשוני; להקיש, כלומר למחוא (כף אל כף), לתקוע (בכלי נגינה); בדרך של אנלוגיה, לתקוע (מסמר או יתד אוהל, חנית וכדומה); ומכאן, להיעשות ערב על ידי תקיעת כף
הפניות צולבות לפסוק
- וְיוֹאָ֛ב — שמואל ב 3:28-39, שמואל ב 11:6-21, קהלת 8:11
- וַיִּתְקַע֙ — שמואל ב 2:28, שמואל ב 18:16, שמואל ב 20:1
- בְּחָכְמָתָ֗הּ — קהלת 7:19, קהלת 9:14-18
הפניות הדדיות (7): שופטים 3:27, שופטים 4:9, שופטים 5:26, שופטים 9:55, שופטים 20:13, שמואל ב 22:44, משלי 17:11
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין