צפניה 1:7

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > צפניה > פרק 1 > פסוק 7

צפניה 1:7


← צפניה 1:6 צפניה 1:7 (MT) צפניה 1:8 →
וְאֶת הַנְּסוֹגִ֖ים מֵאַחֲרֵ֣י יְהוָ֑ה וַאֲשֶׁ֛ר לֹֽא בִקְשׁ֥וּ אֶת יְהוָ֖ה וְלֹ֥א דְרָשֻֽׁהוּ׃
הַ֕ס מִפְּנֵ֖י אֲדֹנָ֣י יְהוִ֑ה כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם יְהוָ֔ה כִּֽי הֵכִ֧ין יְהוָ֛ה זֶ֖בַח הִקְדִּ֥ישׁ קְרֻאָֽיו׃
וְהָיָ֗ה בְּיוֹם֙ זֶ֣בַח יְהוָ֔ה וּפָקַדְתִּ֥י עַל הַשָּׂרִ֖ים וְעַל בְּנֵ֣י הַמֶּ֑לֶךְ וְעַ֥ל כָּל הַלֹּבְשִׁ֖ים מַלְבּ֥וּשׁ נָכְרִֽי׃

נוסח הפסוק

MT

הַ֕סH2013 מִפְּנֵ֖יH6440 אֲדֹנָ֣יH136 יְהוִ֑הH3069 כִּ֤יH3588 קָרוֹב֙H7138 י֣וֹםH3117 יְהוָ֔הH3068 כִּֽיH3588 הֵכִ֧יןH3559 יְהוָ֛הH3068 זֶ֖בַחH2077 הִקְדִּ֥ישׁH6942 קְרֻאָֽיו׃H7121


המקור העברי

הַס מִפְּנֵי אֲדֹנָי יְהוִה כִּי קָרֹוב יֹום יְהוָה כִּי־הֵכִין יְהוָה זֶבַח הִקְדִּישׁ קְרֻאָיו׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
הַ֕ס
has H2013 HTj hush!
מִ/פְּנֵ֖י
mi./pe.Nei H6440 HR/Ncbpc from/ before
אֲדֹנָ֣/י
'a.do.Nai H136 HNcmpc/Sp1cs (the) Lord
יְהוִ֑ה
Yah.weh H3069 HNp Yahweh
כִּ֤י
ki H3588 HC for
קָרוֹב֙
ka.rOv H7138 HAamsa (is) near
י֣וֹם
Yom H3117 HNcmsc (the) day of
יְהוָ֔ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
כִּֽי
ki- H3588 HC for
הֵכִ֧ין
he.Khin H3559 HVhp3ms he has prepared
יְהוָ֛ה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
זֶ֖בַח
Ze.vach H2077 HNcmsa a sacrifice
הִקְדִּ֥ישׁ
hik.Dish H6942 HVhp3ms he has consecrated
קְרֻאָֽי/ו
ke.ru.'A/v H7121 HVqsmpc/Sp3ms invited (ones)/ his
הפניות שטרונג
  • H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
  • H2013 — הָסָה (hâçâh, haw-saw'): שורש קדום; להשתיק, להסות
  • H2077 — זֶבַח (zebach, zeh'-bakh): מן זָבַח (zâbach) [H2076]; בעיקרו, שחיטה, כלומר בשר של בעל חיים; ומכאן, קרבן (הנשחט עצמו או מעשה ההקרבה)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3069 — יְהֹוִה (Yᵉhôvih, yeh-ho-vee'): צורת משנה של יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] (משמשת לאחר אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136], והיהודים הוגים אותה אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym) [H430], כדי למנוע את חזרתו של אותו צליל עצמו, שכן בשאר המקומות הם הוגים את יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] כ־אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136]); יהוה
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3559 — כּוּן (kûwn, koon): שורש ראשוני; במובן המדויק: להיות זקוף (כלומר לעמוד ניצב); ומכאן (בהוראה גורמת) להקים, במגוון רחב של שימושים, בין מילוליים (לכונן, לקבוע, להכין, להחיל) ובין מושאלים (למנות, לוודא, להכשיר או להצליח)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
  • H6942 — קָדַשׁ (qâdash, kaw-dash'): שורש קדום; להיות טהור (טקסית או מוסרית); (בבניין הגורם) לטהר, להכריז כטהור או לנהוג בו כבטהור — כלומר לקדש, להיות קדוש
  • H7121 — קָרָא (qârâʼ, kaw-raw'): שורש ראשוני (קרוב לוודאי זהה ל־קָרָא (qârâʼ) [H7122] בשל רעיון הפנייה אל אדם שנפגשים בו); לִקְרוֹא אל (כלומר, בדיוק המילה: לפנות בשם, אך משמש בשלל רחב של הוראות)
  • H7138 — קָרוֹב (qârôwb, kaw-robe'): או קָרֹב (qârôb); מ־קָרַב (qârab) [H7126]; קרוב (במקום, בקרבת משפחה או בזמן)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › צפניה › פרק 1 › פסוק 7