• H155 — אַדֶּרֶת (ʼaddereth, ad-deh'-reth): נקבה של אַדִּיר (ʼaddîyr) [H117]; ; גם זהה ל־אֶדֶר (ʼeder) [H145]; דבר רחב־ממדים (כגון גפן גדולה, אדרת רחבה) (EN)
• H168 — אֹהֶל (ʼôhel, o'-hel): מן אָהַל (ʼâhal) [H166]; אוהל (הנראה לעין בבירור ממרחק) (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה) (EN)
• H1323 — בַּת (bath, bath): מן בָּנָה (bânâh) [H1129] (כנקבה של בֵּן (bên) [H1121]); בַּת (משמשת במובן רחב כשאר כינויי הקרבה המשפחתית, כפשוטו וכמשל) (EN)
• H2091 — זָהָב (zâhâb, zaw-hawb'): משורש בלתי־מוכח שמשמעותו לנצנץ; זהב; ובהשאלה, דבר בעל צבע זהב (כלומר צהוב), כגון שמן, שמים בהירים (EN)
• H2226 — זֶרַח (Zerach, zeh'-rakh): זהה ל־זֶרַח (zerach) [H2225]; זרח, שם של שלושה ישראלים, וכן של אדומי ושל נסיך כושי (EN)
• H2543 — חֲמוֹר (chămôwr, kham-ore'): או (מקוצר) חֲמֹר (chămôr); מ־חָמַר (châmar) [H2560]; חמור זכר (על שום צבעו האדמדם־חום) (EN)
• H3091 — יְהוֹשׁוּעַ (Yᵉhôwshûwaʻ, yeh-ho-shoo'-ah): או יְהוֹשֻׁעַ (Yᵉhôwshuʻa); מן יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] ומן יָשַׁע (yâshaʻ) [H3467]; יהוה הושיע; יְהוֹשׁוּעַ (כלומר יהושע), מנהיג העם היהודי (EN)
• H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H3701 — כֶּסֶף (keçeph, keh'-sef): מ־כָּסַף (kâçaph) [H3700]; כסף (על שם צבעו החיוור); ובמשתמע: ממון (EN)
• H3947 — לָקַח (lâqach, law-kakh'): שורש קדום; לקחת (במגוון הרחב ביותר של שימושים) (EN)
• H3956 — לָשׁוֹן (lâshôwn, law-shone'): או לָשֹׁן (lâshôn); גם (ברבים) נקבה לְשֹׁנָה (lᵉshônâh); מן לָשַׁן (lâshan) [H3960]; הלשון (של אדם או של בעלי חיים), בשימוש מילולי (ככלי הליקוק, האכילה או הדיבור) ובשימוש מושאל (דיבור, מטיל מתכת, לשון של אש, לשון ים) (EN)
• H5911 — עָכוֹר (ʻÂkôwr, aw-kore'): מן עָכַר (ʻâkar) [H5916]; עכור; עָכוֹר, שם של מקום בארץ ישראל (EN)
• H5912 — עָכָן (ʻÂkân, aw-kawn'): משורש שאינו בשימוש שמשמעו להטריד; מטריד; עָכָן, איש ישראלי (EN)
• H5927 — עָלָה (ʻâlâh, aw-law'): שורש קדום; לעלות, בבניין עומד (להיות גבוה) או בבניין יוצא (להעלות, לטפס); משמש במגוון רחב של מובנים, ראשוניים ומשניים, מילוליים ומושאלים (EN)
• H5973 — עִם (ʻim, eem): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; תואר פועל או מילת יחס: עִם (כלומר בְּצֵרוּף עִם), בשימושים מגוונים; ובמיוחד — בְּשָׁוֶה עִם; לעיתים קרובות עם תחילית של מילת יחס (ואז בדרך כלל אינה באה לידי ביטוי באנגלית) (EN)
• H6010 — עֵמֶק (ʻêmeq, ay'-mek): מן עָמַק (ʻâmaq) [H6009]; עֵמֶק (כלומר שקע רחב) (EN)
• H6629 — צֹאן (tsôʼn, tsone): או צאוֹן (tsʼôwn); (תהילים 144:13), משורש בלתי־משומש שמשמעותו לנדוד; שם קיבוצי לעדר (של כבשים או עזים); וכן בהשאלה (על בני אדם) (EN)
• H7794 — שׁוֹר (shôwr, shore): מן שׁוּר (shûwr) [H7788]; פר, שור (כמי שהולך ונוסע) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• בָּנָ֡יו — בראשית 18:25, שמות 20:5, במדבר 16:27-31, יהושע 6:18, יהושע 6:21, איוב 20:23-28
• עֵ֥מֶק — יהושע 7:26, יהושע 15:7, ישעיה 65:10, הושע 2:17
• ויקח את עכן — יהושע 7:1, איוב 20:15, משלי 15:27, קהלת 5:12, יחזקאל 22:13-14, האיגרת הראשונה אל טימותיוס 6:9-10

הפניות הדדיות (12): ויקרא 4:13, יהושע 22:20, שופטים 21:10, מלכים א 21:13, מלכים ב 10:6, משלי 11:29, ירמיה 29:32, ירמיה 32:18, דניאל 6:25, יונה 1:15, מעשי השליחים 8:20, האיגרת אל העברים 13:12

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: בית
• Torrey’s: עמקים
• Nave's: מוסר ותוכחה; חוסר יושר; מרי באלוהים; תפילת שתדלנות; אומה; הרשעה עצמית; הפללה עצמית