כתבי הקודש > זכריה > פרק 13 > פסוק 8

זכריה 13:8

← זכריה 13:7	זכריה 13:8 (MT)	זכריה 13:9 →
חֶ֗רֶב עוּרִ֤י עַל רֹעִי֙ וְעַל גֶּ֣בֶר עֲמִיתִ֔י נְאֻ֖ם יְהוָ֣ה צְבָא֑וֹת הַ֤ךְ אֶת הָֽרֹעֶה֙ וּתְפוּצֶ֣יןָ הַצֹּ֔אן וַהֲשִׁבֹתִ֥י יָדִ֖י עַל הַצֹּעֲרִֽים׃	וְהָיָ֤ה בְכָל הָאָ֙רֶץ֙ נְאֻם יְהוָ֔ה פִּֽי שְׁנַ֣יִם בָּ֔הּ יִכָּרְת֖וּ יִגְוָ֑עוּ וְהַשְּׁלִשִׁ֖ית יִוָּ֥תֶר בָּֽהּ׃	וְהֵבֵאתִ֤י אֶת הַשְּׁלִשִׁית֙ בָּאֵ֔שׁ וּצְרַפְתִּים֙ כִּצְרֹ֣ף אֶת הַכֶּ֔סֶף וּבְחַנְתִּ֖ים כִּבְחֹ֣ן אֶת הַזָּהָ֑ב ה֣וּא׀ יִקְרָ֣א בִשְׁמִ֗י וַֽאֲנִי֙ אֶעֱנֶ֣ה אֹת֔וֹ אָמַ֙רְתִּי֙ עַמִּ֣י ה֔וּא וְה֥וּא יֹאמַ֖ר יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽי׃

נוסח הפסוק

MT

וְהָיָ֤ה^H1961 בְכָל^H3605 הָאָ֙רֶץ֙^H776 נְאֻם^H5002 יְהוָ֔ה^H3068 פִּֽי^H6310 שְׁנַ֣יִם^H8147 בָּ֔הּ יִכָּרְת֖וּ^H3772 יִגְוָ֑עוּ^H1478 וְהַשְּׁלִשִׁ֖ית^H7992 יִוָּ֥תֶר^H3498 בָּֽהּ׃

המקור העברי

וְהָיָה בְכָל־הָאָרֶץ נְאֻם־יְהוָה פִּי־שְׁנַיִם בָּהּ יִכָּרְתוּ יִגְוָעוּ וְהַשְּׁלִשִׁית יִוָּתֶר בָּהּ׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וְ/הָיָ֤ה	ve./ha.Yah	H1961	HC/Vqq3ms	and/ it will be
בְ/כָל	ve./khol-	H3605	HR/Ncmsc	in/ all
הָ/אָ֨רֶץ֙	ha./'A.retz	H776	HTd/Ncbsa	the/ land
נְאֻם	ne.'um-	H5002	HNcmsc	(the) utterance of
יְהוָ֔ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
פִּֽי	pi-	H6310	HNcmsc	a mouth of
שְׁנַ֣יִם	she.Na.yim	H8147	HAcmda	two
בָּ֔/הּ	Ba/h		HR/Sp3fs	in/ it
יִכָּרְת֖וּ	yi.ka.re.Tu	H3772	HVNi3mp	they will be cut off
יִגְוָ֑עוּ	yig.Va.'u	H1478	HVqi3mp	they will perish
וְ/הַ/שְּׁלִשִׁ֖ית	ve./ha./she.li.Shit	H7992	HC/Td/Ncfsa	and/ the/ third (part)
יִוָּ֥תֶר	yi.Va.ter	H3498	HVNi3ms	it will be left
בָּֽ/הּ	Ba/h		HR/Sp3fs	in/ it

הפניות שטרונג

H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
H1478 — גָּוַע (gâvaʻ, gaw-vah'): שורש ראשוני; לנשוף את נשמתו החוצה, כלומר (במשתמע) לגווע, למות
H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3498 — יָתַר (yâthar, yaw-thar'): שורש קדום; לבלוט החוצה או לעלות על, לעודַף; מכאן, להצטיין; (בפועל עומד) להיוותר או להישאר; ובבניין הגורם: להותיר, להרבות, לשמֵר
H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
H3772 — כָּרַת (kârath, kaw-rath'): שורש קדום; לכרות (לקצוץ, לגדוע או לבתר); ומכאן, להשמיד או לכלות; ובמיוחד, לכרות ברית (כלומר לכונן ברית או הסכם, במקורו על ידי ביתור בשר ומעבר בין הבתרים)
H5002 — נְאֻם (nᵉʼum, neh-oom'): מן נָאַם (nâʼam) [H5001]; נְאֻם (מאמר נבואי), דבר יהוה
H6310 — פֶּה (peh, peh): מן פָּאָה (pâʼâh) [H6284]; הפה (ככלי הנשיפה), בין כפשוטו ובין בהשאלה (ובייחוד לשון דיבור); ובמובן מיוחד: פֶּה של חרב (להב), חלק או צד; ובתפקיד תואר הפועל (עם מילת יחס) — לפי, כפי
H7992 — שְׁלִישִׁי (shᵉlîyshîy, shel-ee-shee'): סודר של שָׁלוֹשׁ (shâlôwsh) [H7969]; שלישי; בנקבה שליש (חלק); ובהרחבה שלישי (יום, שנה או פעם); ובמיוחד תא בקומה השלישית)
H8147 — שְׁנַיִם (shᵉnayim, shen-ah'-yim): צורת הזוגי של שֵׁנִי (shênîy) [H8145]; נקבה שְׁתַּיִם (shᵉttayim); שניים; וגם (כמספר סודר) כפול

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

הפניות הדדיות (18): ישעיה 1:9, ישעיה 24:15, ישעיה 30:17, ישעיה 48:10, ירמיה 42:2, יחזקאל 20:38, יחזקאל 24:11, עמוס 9:4, עמוס 9:10, צפניה 3:12, זכריה 11:7, מלאכי 3:24, הבשורה על פי מתי 9:36, הבשורה על פי מתי 21:41, הבשורה על פי לוקאס 17:37, הבשורה על פי יוחנן 11:48, מעשי השליחים 15:16, חזון יוחנן 8:9

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › זכריה › פרק 13 › פסוק 8

זכריה 13:8

תוכן עניינים

זכריה 13:8

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

זכריה 13:8

זכריה 13:8

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש