יואל 2:14

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > יואל > פרק 2 > פסוק 14

יואל 2:14


← יואל 2:13 יואל 2:14 (MT) יואל 2:15 →
וְקִרְע֤וּ לְבַבְכֶם֙ וְאַל בִּגְדֵיכֶ֔ם וְשׁ֖וּבוּ אֶל יְהוָ֣ה אֱלֹֽהֵיכֶ֑ם כִּֽי חַנּ֤וּן וְרַחוּם֙ ה֔וּא אֶ֤רֶךְ אַפַּ֙יִם֙ וְרַב חֶ֔סֶד וְנִחָ֖ם עַל הָרָעָֽה׃
מִ֥י יוֹדֵ֖עַ יָשׁ֣וּב וְנִחָ֑ם וְהִשְׁאִ֤יר אַֽחֲרָיו֙ בְּרָכָ֔ה מִנְחָ֣ה וָנֶ֔סֶךְ לַיהוָ֖ה אֱלֹהֵיכֶֽם׃
תִּקְע֥וּ שׁוֹפָ֖ר בְּצִיּ֑וֹן קַדְּשׁוּ צ֖וֹם קִרְא֥וּ עֲצָרָֽה׃

נוסח הפסוק

MT

מִ֥יH4310 יוֹדֵ֖עַH3045 יָשׁ֣וּבH7725 וְנִחָ֑םH5162 וְהִשְׁאִ֤ירH7604 אַֽחֲרָיו֙H310 בְּרָכָ֔הH1293 מִנְחָ֣הH4503 וָנֶ֔סֶךְH5262 לַיהוָ֖הH3068 אֱלֹהֵיכֶֽם׃H430


המקור העברי

מִי יֹודֵעַ יָשׁוּב וְנִחָם וְהִשְׁאִיר אַחֲרָיו בְּרָכָה מִנְחָה וָנֶסֶךְ לַיהוָה אֱלֹהֵיכֶם׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
מִ֥י
mi H4310 HTi who?
יוֹדֵ֖עַ
yo.De.a' H3045 HVqrmsa (is) knowing
יָשׁ֣וּב
ya.Shuv H7725 HVqi3ms he will turn
וְ/נִחָ֑ם
ve./ni.Cham H5162 HC/VNq3ms and/ he will relent
וְ/הִשְׁאִ֤יר
ve./hish.'Ir H7604 HC/Vhq3ms and/ he will leave
אַֽחֲרָי/ו֙
'a.cha.Ra/v H310 HR/Sp3ms behind/ him
בְּרָכָ֔ה
be.ra.Khah H1293 HNcfsa a blessing
מִנְחָ֣ה
min.Chah H4503 HNcfsa a grain offering
וָ/נֶ֔סֶךְ
va./Ne.sekh H5262 HC/Ncmsa and/ a drink offering
לַ/יהוָ֖ה
la./Yah.weh H3068 HR/Np for/ Yahweh
אֱלֹהֵי/כֶֽם
'e.lo.hei./Khem H430 HNcmpc/Sp2mp God/ your
הפניות שטרונג
  • H310 — אַחַר (ʼachar, akh-ar'): מן אָחַר (ʼâchar) [H309]; בעיקרו של דבר, החלק האחורי; בדרך כלל משמש כתואר הפועל או כמילת חיבור, אחרי (במשמעויות שונות)
  • H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב)
  • H1293 — בְּרָכָה (Bᵉrâkâh, ber-aw-kaw'): מן בָרַךְ (bârak) [H1288]; ברכה; ומכאן, במשתמע, שגשוג והצלחה
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית
  • H4503 — מִנְחָה (minchâh, min-khaw'): מן שורש בלתי־משומש שמשמעותו להקצות, כלומר להעניק; מַתָּנָה; בלשון נקייה — מַס (מנחת כניעה); ובמובן המיוחד — קרבן מנחה (בדרך כלל ללא דם ובנדבה)
  • H5162 — נָחַם (nâcham, naw-kham'): שורש ראשוני; בעיקרו: לגנוח, כלומר לנשום בכבדות; מכאן: להצטער, כלומר (במשמעות חיובית) לרחם, לנחם או (בבניין חוזר) להתחרט; או (במשמעות שלילית) להינקם
  • H5262 — נֶסֶךְ (neçek, neh'-sek): או נֵסֶךְ (nêçek); מן נָסַךְ (nâçak) [H5258]; נסך; וגם פסל מסכה
  • H7604 — שָׁאַר (shâʼar, shaw-ar'): שורש קדום; כפשוטו, לתפוח, כלומר להיות עודף ונותר (ובבניין הגורם: להותיר)
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יואל › פרק 2 › פסוק 14