תהלים 90:13

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > תהלים > פרק 90 > פסוק 13

תהלים 90:13


← תהלים 90:12 תהלים 90:13 (MT) תהלים 90:14 →
לִמְנ֣וֹת יָ֭מֵינוּ כֵּ֣ן הוֹדַ֑ע וְ֝נָבִ֗א לְבַ֣ב חָכְמָֽה׃
שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה עַד מָתָ֑י וְ֝הִנָּחֵ֗ם עַל עֲבָדֶֽיךָ׃
שַׂבְּעֵ֣נוּ בַבֹּ֣קֶר חַסְדֶּ֑ךָ וּֽנְרַנְּנָ֥ה וְ֝נִשְׂמְחָ֗ה בְּכָל יָמֵֽינוּ׃

נוסח הפסוק

MT

שׁוּבָ֣הH7725 יְ֭הוָהH3068 עַדH5704 מָתָ֑יH4970 וְ֝הִנָּחֵ֗םH5162 עַלH5921 עֲבָדֶֽיךָ׃H5650


המקור העברי

שׁוּבָה יְהוָה עַד־מָתָי וְהִנָּחֵם עַל־עֲבָדֶיךָ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
שׁוּבָ֣/ה
shu.Va/h H7725 HVqv2ms/Sh return/ !
יְ֭הוָה
Yah.weh H3068 HNp O Yahweh
עַד
'ad- H5704 HR until
מָתָ֑י
ma.Tai H4970 HTi when?
וְ֝/הִנָּחֵ֗ם
ve./hi.na.Chem H5162 HC/VNv2ms and/ have compassion
עַל
'al- H5921 HR on
עֲבָדֶֽי/ךָ
'a.va.Dei./kha H5650 HNcmpc/Sp2ms servants/ your
הפניות שטרונג
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H4970 — מָתַי (mâthay, maw-thah'ee): משורש בלתי־משומש שמשמעותו להתמתח; בעיקרו, מידה (של זמן); אך משמש רק כתואר הפועל (במיוחד עם תחיליות מיליות אחרות), מתי (בין כמילת זיקה ובין כמילת שאלה)
  • H5162 — נָחַם (nâcham, naw-kham'): שורש ראשוני; בעיקרו: לגנוח, כלומר לנשום בכבדות; מכאן: להצטער, כלומר (במשמעות חיובית) לרחם, לנחם או (בבניין חוזר) להתחרט; או (במשמעות שלילית) להינקם
  • H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
  • H5704 — עַד (ʻad, ad): במובנו המדויק, כמו עַד (ʻad) [H5703] (משמש כמילת יחס, תואר הפועל או מילת קישור; במיוחד עם מילת יחס); עד כדי (או עד כמה, או כפי ש), בין במרחב (עד ל־) בין בזמן (במשך, בעוד, עד ש) ובין במידה (בשווה עם)
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › תהלים › פרק 90 › פסוק 13