תהלים 90:12

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > תהלים > פרק 90 > פסוק 12

תהלים 90:12


← תהלים 90:11 תהלים 90:12 (MT) תהלים 90:13 →
מִֽי י֭וֹדֵעַ עֹ֣ז אַפֶּ֑ךָ וּ֝כְיִרְאָתְךָ֗ עֶבְרָתֶֽךָ׃
לִמְנ֣וֹת יָ֭מֵינוּ כֵּ֣ן הוֹדַ֑ע וְ֝נָבִ֗א לְבַ֣ב חָכְמָֽה׃
שׁוּבָ֣ה יְ֭הוָה עַד מָתָ֑י וְ֝הִנָּחֵ֗ם עַל עֲבָדֶֽיךָ׃

נוסח הפסוק

MT

לִמְנ֣וֹתH4487 יָ֭מֵינוּH3117 כֵּ֣ןH3651 הוֹדַ֑עH3045 וְ֝נָבִ֗אH935 לְבַ֣בH3824 חָכְמָֽה׃H2451


המקור העברי

לִמְנֹות יָמֵינוּ כֵּן הֹודַע וְנָבִא לְבַב חָכְמָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
לִ/מְנ֣וֹת
li/m.Not H4487 HR/Vqc to/ count
יָ֭מֵי/נוּ
Ya.mei./nu H3117 HNcmpc/Sp1cp days/ our
כֵּ֣ן
ken H3651 HTm thus
הוֹדַ֑ע
ho.Da' H3045 HVhv2ms teach (us)
וְ֝/נָבִ֗א
ve./na.Vi' H935 HC/Vhi1cp so/ we may bring
לְבַ֣ב
le.Vav H3824 HNcmsc a heart of
חָכְמָֽה
chokh.mah H2451 HNcfsa wisdom
הפניות שטרונג
  • H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
  • H2451 — חׇכְמָה (chokmâh, khok-maw'): מן חָכַם (châkam) [H2449]; חכמה (במובן חיובי)
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3651 — כֵּן (kên, kane): מן כּוּן (kûwn) [H3559]; בעיקרו, ניצב זקוף; מכאן (בהשאלה כשם תואר) הוגן, נכון; אך בדרך כלל (כתואר הפועל או כמילת חיבור) כראוי או כך, כן (בשימושים שונים לאופן, לזמן וליחס; לעיתים קרובות בצירוף מילות יחס אחרות)
  • H3824 — לֵבָב (lêbâb, lay-bawb'): מן לָבַב (lâbab) [H3823]; משמש גם כמו לֵב (lêb) [H3820]; הלב (בהיותו האיבר הפנימי ביותר)
  • H4487 — מָנָה (mânâh, maw-naw'): שורש ראשוני; בעיקרו, לשקול ולהקציב; ומכאן, להקצות או למנות באופן רשמי; וכן למנות במספר או לרשום
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › תהלים › פרק 90 › פסוק 12