• H1777 — דִּין (dîyn, deen): או (בראשית 6:3) דּוּן (dûwn); שורש קדום; לשפוט, לדון; לשלוט; ומכאן לשפוט (כמכריע במשפט); וכן לריב (כבעל דין בבית משפט) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H5162 — נָחַם (nâcham, naw-kham'): שורש ראשוני; בעיקרו: לגנוח, כלומר לנשום בכבדות; מכאן: להצטער, כלומר (במשמעות חיובית) לרחם, לנחם או (בבניין חוזר) להתחרט; או (במשמעות שלילית) להינקם (EN)
• H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• יִתְנֶחָֽם — דברים 32:36, שופטים 10:16, דברי הימים א 21:15, הושע 11:8-9, עמוס 7:3, עמוס 7:6, יונה 4:2
• יְהוָ֣ה — תהלים 7:9, תהלים 50:4, תהלים 96:13

הפניות הדדיות (7): בראשית 15:14, שמואל ב 24:16, תהלים 90:13, תהלים 106:45, ירמיה 16:20, ירמיה 18:8, האיגרת אל העברים 10:30

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Nave's: אלוהים; תשובה