כתבי הקודש > שמואל ב > פרק 12 > פסוק 22

שמואל ב 12:22

← שמואל ב 12:21	שמואל ב 12:22 (MT)	שמואל ב 12:23 →
וַיֹּאמְר֤וּ עֲבָדָיו֙ אֵלָ֔יו מָֽה הַדָּבָ֥ר הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עָשִׂ֑יתָה בַּעֲב֞וּר הַיֶּ֤לֶד חַי֙ צַ֣מְתָּ וַתֵּ֔בְךְּ וְכַֽאֲשֶׁר֙ מֵ֣ת הַיֶּ֔לֶד קַ֖מְתָּ וַתֹּ֥אכַל לָֽחֶם׃	וַיֹּ֕אמֶר בְּעוֹד֙ הַיֶּ֣לֶד חַ֔י צַ֖מְתִּי וָֽאֶבְכֶּ֑ה כִּ֤י אָמַ֙רְתִּי֙ מִ֣י יוֹדֵ֔עַ יחנני יְהוָ֖ה וְחַ֥י הַיָּֽלֶד׃	וְעַתָּ֣ה׀ מֵ֗ת לָ֤מָּה זֶּה֙ אֲנִ֣י צָ֔ם הַאוּכַ֥ל לַהֲשִׁיב֖וֹ ע֑וֹד אֲנִי֙ הֹלֵ֣ךְ אֵלָ֔יו וְה֖וּא לֹֽא יָשׁ֥וּב אֵלָֽי׃

נוסח הפסוק

MT

וַיֹּ֕אמֶר^H559 בְּעוֹד֙^H5750 הַיֶּ֣לֶד^H3206 חַ֔י^H2416 צַ֖מְתִּי^H6684 וָֽאֶבְכֶּ֑ה^H1058 כִּ֤י^H3588 אָמַ֙רְתִּי֙^H559 מִ֣י^H4310 יוֹדֵ֔עַ^H3045 יחנני^H2603 יְהוָ֖ה^H3068 וְחַ֥י^H2416 הַיָּֽלֶד׃^H3206

המקור העברי

וַיֹּאמֶר בְּעֹוד הַיֶּלֶד חַי צַמְתִּי וָאֶבְכֶּה כִּי אָמַרְתִּי מִי יֹודֵעַ [יְחָנַּנִי כ] (וְחַנַּנִי ק) יְהוָה וְחַי הַיָּלֶד׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
וַ/יֹּ֕אמֶר	va/i.Yo.mer	H559	HC/Vqw3ms	and/ he said
בְּ/עוֹד֙	be./'Od	H5750	HR/D	while/ still
הַ/יֶּ֣לֶד	hai./Ye.led	H3206	HTd/Ncmsa	the/ child
חַ֔י	Chai	H2416	HAamsa	(was) alive
צַ֖מְתִּי	Tzam.ti	H6684	HVqp1cs	I fasted
וָֽ/אֶבְכֶּ֑ה	va./'ev.Keh	H1058	HC/Vqw1cs	and/ I wept
כִּ֤י	ki	H3588	HC	for
אָמַ֨רְתִּי֙	'a.Mar.ti	H559	HVqp1cs	I said
מִ֣י	mi	H4310	HTi	who?
יוֹדֵ֔עַ	yo.De.a'	H3045	HVqrmsa	(is) knowing
[יחנ/ני כ] (וְ/חַנַּ֥/נִי ק)	[chânan כ] (ye./cha.na./ni ק)	H2603 כ	[HVqi3ms/Sp1cs כ] (Hc/Vqq3ms/Sp1bs ק)	(and/ he will show favor to/ me ק)
יְהוָ֖ה	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
וְ/חַ֥י	ve./Chai	H2416	HC/Vqq3ms	and/ he will live
הַ/יָּֽלֶד	hai./Ya.led	H3206	HTd/Ncmsa	the/ child

הפניות שטרונג

H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
H1058 — בָּכָה (bâkâh, baw-kaw'): שורש קדום; לבכות; ובאופן כללי לקונן, לספוד
H2416 — חַי (chay, khah'-ee): מן חָיָה (châyâh) [H2421]; חַי; ומכאן, נָא (בשר); רענן (צמח, מים, שנה), חזק; וכן (כשם עצם, ובייחוד בצורת הנקבה ביחיד ובצורת הזכר ברבים) חיים (או יצור חי), בין כפשוטו ובין בהשאלה
H2603 — חָנַן (chânan, khaw-nan'): שורש קדום (השווה חָנָה (chânâh) [H2583]); בעיקרו של דבר: לרכון או להתכופף בחסד אל מי שנחות ממך; לחון, להעניק; ובבניין הגורם — להתחנן (כלומר לעורר חנינה על ידי בקשה)
H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H3206 — יֶלֶד (yeled, yeh'-led): מן יָלַד (yâlad) [H3205]; דבר שנולד, כלומר נער או צאצא
H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית
H5750 — עוֹד (ʻôwd, ode): או עֹד (ʻôd); מן עוּד (ʻûwd) [H5749]; בעיקרו, חזרה או המשך; משמש רק כתואר הפועל (עם מילת יחס או בלעדיה), שוב, שוב ושוב, עדיין, עוד
H6684 — צוּם (tsûwm, tsoom): שורש קדום; לכסות (את הפה), כלומר לצום

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

צַ֖מְתִּי — ישעיה 38:1-3, ישעיה 38:5, יואל 1:14, יואל 2:14, עמוס 5:15, יונה 1:6, יונה 3:9-10, איגרת יעקב 4:9-10

הפניות הדדיות (4): שמואל ב 12:16, מלכים ב 20:3, ישעיה 38:3, צפניה 2:3

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Thompson Chain: דוד
Torrey’s: קדושים סובלים; ילדים
Nave's: ייסורים וצרות; שכול; דוד; צום; הורים; תפילה; שבע

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › שמואל ב › פרק 12 › פסוק 22

שמואל ב 12:22

תוכן עניינים

שמואל ב 12:22

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

שמואל ב 12:22

שמואל ב 12:22

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש