• H1431 — גָּדַל (gâdal, gaw-dal'): שורש קדום; כראוי, לפַתֵּל (השווה גְּדִל (gᵉdil) [H1434]), כלומר; להיות גדול (ובבניין הגורם — לעשות גדול), במובנים שונים: בגוף, בשכל, ברכוש או בכבוד, וגם בגאווה (EN)
• H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H4124 — מוֹאָב (Môwʼâb, mo-awb): מן צורה מוארכת של התחילית היחסית m- ושל אָב (ʼâb) [H1]; מן (אביה (של האם)); מוֹאָב, בנו של לוט שנולד מגילוי עריות; וכן ארצו וצאצאיו (EN)
• H5606 — סָפַק (çâphaq, saw-fak'): או שָׂפַק (sâphaq); (מלכים א׳ 20:10; איוב 27:23; ישעיהו 2:6), שורש קדום; למחוא כפיים, לספוק כף (כאות לכריתת הסכם, ללעג, לאבל, לזעם או לעונש); ומכאן, מתוך משמעות של שובע, להספיק, להיות די; ומתוך משמעות של עודף, להקיא (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H6892 — קֵא (qêʼ, kay): או קִיא (qîyʼ); מן קוֹא (qôwʼ) [H6958]; קיא (EN)
• H7814 — שְׂחוֹק (sᵉchôwq, sekh-oke'): או שְׂחֹק (sᵉchôq); מן שָׂחַק (sâchaq) [H7832]; צחוק (מתוך שמחה או לעג) (EN)
• H7937 — שָׁכַר (shâkar, shaw-kar'): שורש קדום; להשתכר; במובן מסויג, להרוות במשקה משכר או (בהשאלה) בהשפעה (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• וגם הוא — תהלים 2:4, תהלים 59:9, ירמיה 48:39, איכה 1:21, יחזקאל 23:32
• הִגְדִּ֑יל — שמות 5:2, שמות 9:17, איוב 9:4, ישעיה 10:15, ירמיה 48:42, יחזקאל 35:12-13, דניאל 5:23, דניאל 8:11-12, דניאל 11:36, צפניה 2:8-10, האיגרת השנייה אל התסלוניקים 2:4
• וְסָפַ֤ק — ישעיה 19:14, ישעיה 29:9, חבקוק 2:16
• הַשְׁכִּירֻ֕הוּ — תהלים 60:5, תהלים 75:9, ישעיה 29:9, ישעיה 51:17, ישעיה 63:6, ירמיה 13:13-14, ירמיה 25:15-17, ירמיה 25:27-29, ירמיה 51:7, ירמיה 51:39, ירמיה 51:57, איכה 3:15, איכה 4:21, יחזקאל 23:31-34, נחום 3:11, חזון יוחנן 16:19

הפניות הדדיות (7): תהלים 35:26, ישעיה 16:6, ישעיה 28:8, ירמיה 12:14, ירמיה 25:34, איכה 1:9, דניאל 8:25

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: מואבים
• Nave's: כפירה