ירמיה 22:16

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 22 > פסוק 16

ירמיה 22:16


← ירמיה 22:15 ירמיה 22:16 (MT) ירמיה 22:17 →
הֲתִֽמְלֹ֔ךְ כִּ֥י אַתָּ֖ה מְתַחֲרֶ֣ה בָאָ֑רֶז אָבִ֜יךָ הֲל֧וֹא אָכַ֣ל וְשָׁתָ֗ה וְעָשָׂ֤ה מִשְׁפָּט֙ וּצְדָקָ֔ה אָ֖ז ט֥וֹב לֽוֹ׃
דָּ֛ן דִּין עָנִ֥י וְאֶבְי֖וֹן אָ֣ז ט֑וֹב הֲלוֹא הִ֛יא הַדַּ֥עַת אֹתִ֖י נְאֻם יְהוָֽה׃
כִּ֣י אֵ֤ין עֵינֶ֙יךָ֙ וְלִבְּךָ֔ כִּ֖י אִם עַל בִּצְעֶ֑ךָ וְעַ֤ל דַּֽם הַנָּקִי֙ לִשְׁפּ֔וֹךְ וְעַל הָעֹ֥שֶׁק וְעַל הַמְּרוּצָ֖ה לַעֲשֽׂוֹת׃

נוסח הפסוק

MT

דָּ֛ןH1777 דִּיןH1779 עָנִ֥יH6041 וְאֶבְי֖וֹןH34 אָ֣זH227 ט֑וֹבH2896 הֲלוֹאH3808 הִ֛יאH1931 הַדַּ֥עַתH1847 אֹתִ֖יH853 נְאֻםH5002 יְהוָֽה׃H3068


המקור העברי

דָּן דִּין־עָנִי וְאֶבְיֹון אָז טֹוב הֲלֹוא־הִיא הַדַּעַת אֹתִי נְאֻם־יְהוָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
דָּ֛ן
dan H1777 HVqp3ms he defended
דִּין
din- H1779 HNcmsc (the) cause of
עָנִ֥י
'a.Ni H6041 HAamsa (the) poor
וְ/אֶבְי֖וֹן
ve./'ev.Yon H34 HC/Aamsa and/ (the) needy
אָ֣ז
'az H227 HD then
ט֑וֹב
Tov H2896 HAamsa was well
הֲ/לוֹא
ha./lo'- H3808 HTi/Tn ¿/ not
הִ֛יא
hi' H1931 HPp3fs (is) that
הַ/דַּ֥עַת
ha./Da.'at H1847 HTd/Ncfsa the/ knowledge
אֹתִ֖/י
'o.T/i H853 HTo/Sp1cs (obj.)/ me
נְאֻם
ne.'um- H5002 HNcmsc (the) utterance of
יְהוָֽה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
הפניות שטרונג
  • H34 — אֶבְיוֹן (ʼebyôwn, eb-yone'): מן אָבָה (ʼâbâh) [H14], במובן של רצון (בייחוד בהרגשה); נצרך, חסר כול
  • H227 — אָז (ʼâz, awz): תואר הפועל רומז; אז, בעת ההיא או במקום ההוא; וגם כמילת קישור: לפיכך, על כן
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1777 — דִּין (dîyn, deen): או (בראשית 6:3) דּוּן (dûwn); שורש קדום; לשפוט, לדון; לשלוט; ומכאן לשפוט (כמכריע במשפט); וכן לריב (כבעל דין בבית משפט)
  • H1779 — דִּין (dîyn, deen): או (איוב 19:29) דּוּן (dûwn); מ־דִּין (dîyn) [H1777]; משפט (התביעה, הצדק, גזר הדין או בית הדין); ומכאן גם ריב (מדון)
  • H1847 — דַּעַת (daʻath, dah'-ath): מן יָדַע (yâdaʻ) [H3045]; דעת
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2896 — טוֹב (ṭôwb, tobe): מן טוֹב (ṭôwb) [H2895]; טוב (כשם תואר) במובן הרחב ביותר; משמש גם כשם עצם, בזכר ובנקבה, ביחיד וברבים (טוב, דבר טוב, איש טוב או אישה טובה; הטוב, טובות או דברים טובים, אנשים טובים או נשים טובות), וכן כתואר הפועל (היטב)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H5002 — נְאֻם (nᵉʼum, neh-oom'): מן נָאַם (nâʼam) [H5001]; נְאֻם (מאמר נבואי), דבר יהוה
  • H6041 — עָנִי (ʻânîy, aw-nee'): מן עָנָה (ʻânâh) [H6031]; (למעשה כמו עָנָו (ʻânâv) [H6035], אף שהשוליים חולקים על כך בעקביות, ורואים את עָנָו (ʻânâv) [H6035] כסובייקטיבי וכאובייקטיבי); מדוכא, ברוחו או במצבו
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 22 › פסוק 16