נחמיה 9:13

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > נחמיה > פרק 9 > פסוק 13

נחמיה 9:13


← נחמיה 9:12 נחמיה 9:13 (MT) נחמיה 9:14 →
וּבְעַמּ֣וּד עָנָ֔ן הִנְחִיתָ֖ם יוֹמָ֑ם וּבְעַמּ֥וּד אֵשׁ֙ לַ֔יְלָה לְהָאִ֣יר לָהֶ֔ם אֶת הַדֶּ֖רֶךְ אֲשֶׁ֥ר יֵֽלְכוּ בָֽהּ׃
וְעַ֤ל הַר סִינַי֙ יָרַ֔דְתָּ וְדַבֵּ֥ר עִמָּהֶ֖ם מִשָּׁמָ֑יִם וַתִּתֵּ֨ן לָהֶ֜ם מִשְׁפָּטִ֤ים יְשָׁרִים֙ וְתוֹר֣וֹת אֱמֶ֔ת חֻקִּ֥ים וּמִצְוֹ֖ת טוֹבִֽים׃
וְאֶת שַׁבַּ֥ת קָדְשְׁךָ֖ הוֹדַ֣עַתָ לָהֶ֑ם וּמִצְו֤וֹת וְחֻקִּים֙ וְתוֹרָ֔ה צִוִּ֣יתָ לָהֶ֔ם בְּיַ֖ד מֹשֶׁ֥ה עַבְדֶּֽךָ׃

נוסח הפסוק

MT

וְעַ֤לH5921 הַרH2022 סִינַי֙H5514 יָרַ֔דְתָּH3381 וְדַבֵּ֥רH1696 עִמָּהֶ֖םH5973 מִשָּׁמָ֑יִםH8064 וַתִּתֵּ֨ןH5414 לָהֶ֜ם מִשְׁפָּטִ֤יםH4941 יְשָׁרִים֙H3477 וְתוֹר֣וֹתH8451 אֱמֶ֔תH571 חֻקִּ֥יםH2706 וּמִצְוֹ֖תH4687 טוֹבִֽים׃H2896


המקור העברי

וְעַל הַר־סִינַי יָרַדְתָּ וְדַבֵּר עִמָּהֶם מִשָּׁמָיִם וַתִּתֵּן לָהֶם מִשְׁפָּטִים יְשָׁרִים וְתֹורֹות אֱמֶת חֻקִּים וּמִצְוֹת טֹובִים׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וְ/עַ֤ל
ve./'Al H5921 HC/R and/ on
הַר
har- H2022 HNcmsc (the) mountain of
סִינַי֙
si.Nai H5514 HNp Sinai
יָרַ֔דְתָּ
ya.Rad.ta H3381 HVqp2ms you came down
וְ/דַבֵּ֥ר
ve./da.Ber H1696 HC/Vpa and/ you spoke
עִמָּ/הֶ֖ם
'i.ma./Hem H5973 HR/Sp3mp with/ them
מִ/שָּׁמָ֑יִם
mi./sha.Ma.yim H8064 HR/Ncmpa from/ heaven
וַ/תִּתֵּ֨ן
va./ti.Ten H5414 HC/Vqw2ms and/ you gave
לָ/הֶ֜ם
la./Hem HR/Sp3mp to (the)/ them
מִשְׁפָּטִ֤ים
mish.pa.Tim H4941 HNcmpa judgments
יְשָׁרִים֙
ye.sha.Rim H3477 HAampa upright
וְ/תוֹר֣וֹת
ve./to.Rot H8451 HC/Ncfpc and/ laws of
אֱמֶ֔ת
'e.Met H571 HNcfsa faithfulness
חֻקִּ֥ים
chu.Kim H2706 HNcmpa statutes
וּ/מִצְוֺ֖ת
u./mitz.Vot H4687 HC/Ncfpa and/ commandments
טוֹבִֽים
to.Vim H2896 HAampa good
הפניות שטרונג
  • H571 — אֶמֶת (ʼemeth, eh'-meth): מקוצר מן אָמַן (ʼâman) [H539]; יציבות; (בהשאלה) ודאות, אמת, מהימנות
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H2022 — הַר (har, har): צורה מקוצרת של הָרָר (hârâr) [H2042]; הר או רכס גבעות (לעיתים בשימוש מושאל)
  • H2706 — חֹק (chôq, khoke): מן חָקַק (châqaq) [H2710]; חוק, תקנה; ומכאן, קצבה או דבר קצוב (של זמן, מרחב, כמות, עבודה או שימוש)
  • H2896 — טוֹב (ṭôwb, tobe): מן טוֹב (ṭôwb) [H2895]; טוב (כשם תואר) במובן הרחב ביותר; משמש גם כשם עצם, בזכר ובנקבה, ביחיד וברבים (טוב, דבר טוב, איש טוב או אישה טובה; הטוב, טובות או דברים טובים, אנשים טובים או נשים טובות), וכן כתואר הפועל (היטב)
  • H3381 — יָרַד (yârad, yaw-rad'): שורש קדום; לָרֶדֶת (כמשמעו, ללכת מטה; או בדרך המקובלת אל אזור נמוך יותר, כגון החוף, גבול, האויב וכדומה; או בהשאלה, ליפול); ובבניין הגורם, להוריד (בכל השימושים שנמנו לעיל)
  • H3477 — יָשָׁר (yâshâr, yaw-shawr'): מן יָשַׁר (yâshar) [H3474]; ישר (כפשוטו או בהשאלה)
  • H4687 — מִצְוָה (mitsvâh, mits-vaw'): מן צָוָה (tsâvâh) [H6680]; מצווה, בין אנושית ובין אלוהית (בקיבוצן, התורה)
  • H4941 — מִשְׁפָּט (mishpâṭ, mish-pawt'): מן שָׁפַט (shâphaṭ) [H8199]; בעיקרו, פסק דין (לזכות או לחובה) הניתן בהליך שיפוטי, ובייחוד גזר דין או צו רשמי (על פי חוק אנושי או (של המשתתף) חוק אלוהי, של יחיד או של ציבור), ובכלל זה המעשה, המקום, התביעה, העבירה והעונש; ובמובן מופשט, צדק, ובכללו זכותו או זכות היתר של המשתתף (מכוח חוק או מכוח מנהג), ואף אופן וסגנון
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H5514 — סִינַי (Çîynay, see-nah'-ee): גזירה בלתי ודאית; סיני, הר בערב
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H5973 — עִם (ʻim, eem): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; תואר פועל או מילת יחס: עִם (כלומר בְּצֵרוּף עִם), בשימושים מגוונים; ובמיוחד — בְּשָׁוֶה עִם; לעיתים קרובות עם תחילית של מילת יחס (ואז בדרך כלל אינה באה לידי ביטוי באנגלית)
  • H8064 — שָׁמַיִם (shâmayim, shaw-mah'-yim): זוגי של יחיד שאינו בשימוש שָׁמֶה (shâmeh); משורש שאינו בשימוש שמשמעותו להיות רם; השמים (בהיותם למעלה; צורת הזוגי רומזת אולי אל כיפת הרקיע הנראית שבה נעות העננים, וכן אל האתר העליון שבו סובבים גרמי השמים)
  • H8451 — תּוֹרָה (tôwrâh, to-raw'): או תֹּרָה (tôrâh); מן יָרָה (yârâh) [H3384]; מצווה או חוק, ובייחוד עשרת הדיברות או חמישה חומשי תורה
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › נחמיה › פרק 9 › פסוק 13