• H539 — אָמַן (ʼâman, aw-man'): שורש קדום; (ישעיהו 30:21; ניתן להחלפה עם אָמַן (ʼâman) [H541], לפנות לימין); כפשוטו: לבנות או לתמוך; לגדל ולטפח כהורה או כאומנת; ובהשאלה: לחזק (או להיות) איתן ונאמן, לבטוח או להאמין, להיות קבוע או שקט; ובמובן המוסרי: להיות אמיתי או ודאי (EN)
• H1847 — דַּעַת (daʻath, dah'-ath): מן יָדַע (yâdaʻ) [H3045]; דעת (EN)
• H2898 — טוּב (ṭûwb, toob): מן טוֹב (ṭôwb) [H2895]; טוב (כשם עצם), במובן הרחב ביותר, ובמיוחד טוּב (בדרגת ההפלגה ובשימוש קונקרטי: המיטב), יופי, שמחה, שגשוג (EN)
• H2940 — טַעַם (ṭaʻam, tah'-am): מן טָעַם (ṭâʻam) [H2938]; בעיקרו, טעם, כלומר (בהשאלה) תפיסה, חוש; ומכאן, תבונה; ובשימוש יוצא — צו, פקודה (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3925 — לָמַד (lâmad, law-mad'): שורש קדום; במובן המדויק, לדרבן (במַלְמָד), כלומר (במשתמע) ללמד (שכן השבט משמש במזרח אמצעי זירוז) (EN)
• H4687 — מִצְוָה (mitsvâh, mits-vaw'): מן צָוָה (tsâvâh) [H6680]; מצווה, בין אנושית ובין אלוהית (בקיבוצן, התורה) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• הֶאֱמָֽנְתִּי — נחמיה 9:13-14, תהלים 119:128, תהלים 119:160, תהלים 119:172
• לַמְּדֵ֑נִי — שופטים 3:15, מלכים א 3:9, מלכים א 3:28, תהלים 72:1-2, תהלים 119:34, משלי 2:1-9, משלי 8:20, ישעיה 11:2-4, הבשורה על פי מתי 13:11, איגרת יעקב 3:13-18

הפניות הדדיות (6): תהלים 25:5, תהלים 25:9, תהלים 94:10, תהלים 119:125, תהלים 119:144, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 13:7

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: כתבי הקודש
• Nave's: הוראה; דעת; חכמה; דבר אלוהים