ויקרא 15:2

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ויקרא > פרק 15 > פסוק 2

ויקרא 15:2


← ויקרא 15:1 ויקרא 15:2 (MT) ויקרא 15:3 →
וַיְדַבֵּ֣ר יְהוָ֔ה אֶל מֹשֶׁ֥ה וְאֶֽל אַהֲרֹ֖ן לֵאמֹֽר׃
דַּבְּרוּ֙ אֶל בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֔ל וַאֲמַרְתֶּ֖ם אֲלֵהֶ֑ם אִ֣ישׁ אִ֗ישׁ כִּ֤י יִהְיֶה֙ זָ֣ב מִבְּשָׂר֔וֹ זוֹב֖וֹ טָמֵ֥א הֽוּא׃
וְזֹ֛את תִּהְיֶ֥ה טֻמְאָת֖וֹ בְּזוֹב֑וֹ רָ֣ר בְּשָׂר֞וֹ אֶת זוֹב֗וֹ אֽוֹ הֶחְתִּ֤ים בְּשָׂרוֹ֙ מִזּוֹב֔וֹ טֻמְאָת֖וֹ הִֽוא׃

נוסח הפסוק

MT

דַּבְּרוּ֙H1696 אֶלH413 בְּנֵ֣יH1121 יִשְׂרָאֵ֔לH3478 וַאֲמַרְתֶּ֖םH559 אֲלֵהֶ֑םH413 אִ֣ישׁH376 אִ֗ישׁH376 כִּ֤יH3588 יִהְיֶה֙H1961 זָ֣בH2100 מִבְּשָׂר֔וֹH1320 זוֹב֖וֹH2101 טָמֵ֥אH2931 הֽוּא׃H1931


המקור העברי

דַּבְּרוּ אֶל־בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַאֲמַרְתֶּם אֲלֵהֶם אִישׁ אִישׁ כִּי יִהְיֶה זָב מִבְּשָׂרֹו זֹובֹו טָמֵא הוּא׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
דַּבְּרוּ֙
da.be.Ru H1696 HVpv2mp speak
אֶל
'el- H413 HR to
בְּנֵ֣י
be.Nei H1121 HNcmpc (the) people of
יִשְׂרָאֵ֔ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
וַ/אֲמַרְתֶּ֖ם
va./'a.mar.Tem H559 HC/Vqq2mp and/ you will say
אֲלֵ/הֶ֑ם
'a.le./Hem H413 HR/Sp3mp to/ them
אִ֣ישׁ
'ish H376 HNcmsa a man
אִ֗ישׁ
'Ish H376 HNcmsa a man
כִּ֤י
ki H3588 HC if
יִהְיֶה֙
yih.Yeh H1961 HVqi3ms he will be
זָ֣ב
zav H2100 HVqrmsa discharging
מִ/בְּשָׂר֔/וֹ
mi./be.sa.R/o H1320 HR/Ncmsc/Sp3ms from/ flesh/ his
זוֹב֖/וֹ
zo.V/o H2101 HNcmsc/Sp3ms discharge/ his
טָמֵ֥א
ta.Me' H2931 HAamsa (is) unclean
הֽוּא
Hu' H1931 HPp3ms it
הפניות שטרונג
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1320 — בָּשָׂר (bâsâr, baw-sawr'): מן בָּשַׂר (bâsar) [H1319]; בשר (על שם רעננותו); בהרחבה, גוף, אדם; וכן (בלשון נקייה) איבר מינו של הגבר
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2100 — זוּב (zûwb, zoob): שורש קדום; לזוב, לזרום בחופשיות (כמים), כלומר (בייחוד) לסבול מזיבה (הפרשה מינית); בהשאלה, להימק ולכלות; וכן לגלוש על גדותיו
  • H2101 — זוֹב (zôwb, zobe): מן זוּב (zûwb) [H2100]; זיבה — הפרשה של שכבת זרע או של דם נידה
  • H2931 — טָמֵא (ṭâmêʼ, taw-may'): מן טָמֵא (ṭâmêʼ) [H2930]; טמא במובן דתי
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ויקרא › פרק 15 › פסוק 2