ישעיה 16:4

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 16 > פסוק 4

ישעיה 16:4


← ישעיה 16:3 ישעיה 16:4 (MT) ישעיה 16:5 →
הביאו עֵצָה֙ עֲשׂ֣וּ פְלִילָ֔ה שִׁ֧יתִי כַלַּ֛יִל צִלֵּ֖ךְ בְּת֣וֹךְ צָהֳרָ֑יִם סַתְּרִי֙ נִדָּחִ֔ים נֹדֵ֖ד אַל תְּגַלִּֽי׃
יָג֤וּרוּ בָךְ֙ נִדָּחַ֔י מוֹאָ֛ב הֱוִי סֵ֥תֶר לָ֖מוֹ מִפְּנֵ֣י שׁוֹדֵ֑ד כִּֽי אָפֵ֤ס הַמֵּץ֙ כָּ֣לָה שֹׁ֔ד תַּ֥מּוּ רֹמֵ֖ס מִן הָאָֽרֶץ׃
וְהוּכַ֤ן בַּחֶ֙סֶד֙ כִּסֵּ֔א וְיָשַׁ֥ב עָלָ֛יו בֶּאֱמֶ֖ת בְּאֹ֣הֶל דָּוִ֑ד שֹׁפֵ֛ט וְדֹרֵ֥שׁ מִשְׁפָּ֖ט וּמְהִ֥ר צֶֽדֶק׃

נוסח הפסוק

MT

יָג֤וּרוּH1481 בָךְ֙ נִדָּחַ֔יH5080 מוֹאָ֛בH4124 הֱוִיH1933 סֵ֥תֶרH5643 לָ֖מוֹ מִפְּנֵ֣יH6440 שׁוֹדֵ֑דH7703 כִּֽיH3588 אָפֵ֤סH656 הַמֵּץ֙H4160 כָּ֣לָהH3615 שֹׁ֔דH7701 תַּ֥מּוּH8552 רֹמֵ֖סH7429 מִןH4480 הָאָֽרֶץ׃H776


המקור העברי

יָגוּרוּ בָךְ נִדָּחַי מֹואָב הֱוִי־סֵתֶר לָמֹו מִפְּנֵי שֹׁודֵד כִּי־אָפֵס הַמֵּץ כָּלָה שֹׁד תַּמּוּ רֹמֵס מִן־הָאָרֶץ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
יָג֤וּרוּ
ya.Gu.ru H1481 HVqi3mp let them sojourn
בָ/ךְ֙
vo/Kh HR/Sp2fs among/ you
נִדָּחַ֔/י
ni.da.Cha/i H5080 HVNsmpc/Sp1cs outcasts/ my
מוֹאָ֛ב
mo.'Av H4124 HNp Moab
הֱוִי
he.vi- H1933 HVqv2fs be
סֵ֥תֶר
Se.ter H5643 HNcmsa a shelter
לָ֖/מוֹ
la./mo HR/Sp3mp of/ them
מִ/פְּנֵ֣י
mi./pe.Nei H6440 HR/Ncbpc from/ before
שׁוֹדֵ֑ד
sho.Ded H7703 HVqrmsa (the) destroyer
כִּֽי
ki- H3588 HC if
אָפֵ֤ס
'a.Fes H656 HVqp3ms he will come to an end
הַ/מֵּץ֙
ha./Metz H4160 HTd/Ncmsa the/ oppressor
כָּ֣לָה
Ka.lah H3615 HVqp3ms it will cease
שֹׁ֔ד
Shod H7701 HNcmsa devastation
תַּ֥מּוּ
Ta.mu H8552 HVqp3cp they will be finished
רֹמֵ֖ס
ro.Mes H7429 HVqrmsa (the) trampler
מִן
min- H4480 HR from
הָ/אָֽרֶץ
ha./'A.retz H776 HTd/Ncbsa the/ land
הפניות שטרונג
  • H656 — אָפֵס (ʼâphêç, aw-face'): שורש קדום; להיעלם, כלומר לחדול
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H1481 — גּוּר (gûwr, goor): שורש ראשוני; בעיקרו: לסטות מן הדרך (לשם לינה או לכל מטרה אחרת), כלומר לגור כגר (כאורח); וגם להירתע, לפחד (כמי שנמצא במקום זר); וגם להתאסף לשם עוינות (מתוך פחד)
  • H1933 — הָוָא (hâvâʼ, haw-vaw'): או הָוָה (hâvâh); שורש קדום (השווה אָוָה (ʼâvâh) [H183], הָיָה (hâyâh) [H1961]) שמשערים כי משמעו במקורו לנשום; להיות (במובן של קיום)
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H3615 — כָּלָה (kâlâh, kaw-law'): שורש קדום; לְכַלּוֹת, לסיים; בין בעומד (לחדול, להיגמר, לכלות, לאבוד) ובין ביוצא (להשלים, להכין, לכלות, לגמור)
  • H4124 — מוֹאָב (Môwʼâb, mo-awb): מן צורה מוארכת של התחילית היחסית m- ושל אָב (ʼâb) [H1]; מן (אביה (של האם)); מוֹאָב, בנו של לוט שנולד מגילוי עריות; וכן ארצו וצאצאיו
  • H4160 — מוּץ (mûwts, moots): שורש קדום; ללחוץ, כלומר (בהשאלה) לדכא, לעשוק
  • H4480 — מִן (min, min): או מִנִּי (minnîy); או מִנֵּי (minnêy); (ריבוי סמיכות) (ישעיהו 30:11); עבור מֵן (mên) [H4482]; בעיקרו, חלק מן; ומכאן (כמילת יחס), מן או מתוך במובנים רבים
  • H5080 — נָדַח (nâdach, naw-dakh'): שורש ראשוני; לדחוף ולהדיח; משמש בשלל שימושים, כפשוטו ובהשאלה (לגרש, להתעות, להכות, להמיט וכדומה)
  • H5643 — סֵתֶר (çêther, say'-ther): או (נקבה) סִתְרָה (çithrâh); (דברים [32:38), מן סָתַר (çâthar) [H5641]; מסתור, מחסה (במובן חיובי או שלילי, כפשוטו או בהשאלה)
  • H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
  • H7429 — רָמַס (râmaç, raw-mas'): שורש קדום; לרמוס, לדרוך על (כיוצר החומר, בהליכה או דרך התעללות)
  • H7701 — שֹׁד (shôd, shode): או שׁוֹד (shôwd); (איוב 5:21), מן שׁוּד (shûwd) [H7736]; אלימות, חמס; שוד והרס
  • H7703 — שָׁדַד (shâdad, shaw-dad'): שורש קדום; במובן המדויק: להיות חסון, כלומר (בהשאלה) רב־כוח (בסביל: בלתי ניתן לכיבוש); ומכאן: להחריב, לשדוד
  • H8552 — תָּמַם (tâmam, taw-mam'): שורש קדום; להשלים, לתום, במובן חיובי או שלילי, כפשוטו או בהשאלה, בפועל יוצא או בפועל עומד
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 16 › פסוק 4