• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה) (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H2398 — חָטָא (châṭâʼ, khaw-taw'): שורש קדום; במובן המדויק: להחטיא (את המטרה); ומכאן (בהשאלה ובאופן כללי) לחטוא; במשתמע: לאבד (זכות), לחסור, לכפר, לשוב בתשובה, (בבניין הגורם) להתעות, להרשיע (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל) (EN)
• H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו (EN)
• H4325 — מַיִם (mayim, mah'-yim): הזוגי של שם עצם ראשוני (אך משמש במשמעות יחיד); מים; בהשאלה, מיץ; בלשון נקייה, שתן, זרע (EN)
• H4708 — מִצְפֶּה (Mitspeh, mits-peh'): זהה ל מִצְפֶּה (mitspeh) [H4707]; מצפה, שמם של חמישה מקומות בארץ ישראל (EN)
• H4709 — מִצְפָּה (Mitspâh, mits-paw'): צורת הנקבה של מִצְפֶּה (Mitspeh) [H4708]; מצפה, שמם של שני מקומות בארץ ישראל (EN)
• H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה) (EN)
• H6684 — צוּם (tsûwm, tsoom): שורש קדום; לכסות (את הפה), כלומר לצום (EN)
• H6908 — קָבַץ (qâbats, kaw-bats'): שורש קדום; לתפוס, כלומר לאסוף, לקבץ (EN)
• H7579 — שָׁאַב (shâʼab, sahw-ab'): שורש קדום; לשאוב מים (EN)
• H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם (EN)
• H8050 — שְׁמוּאֵל (Shᵉmûwʼêl, sehm-oo-ale'): מצורת הבינוני הפעול של שָׁמַע (shâmaʻ) [H8085] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; נִשְׁמָע מֵאֵת אלוהים; שְׁמוּאֵל, שמם של שלושה ישראלים (EN)
• H8199 — שָׁפַט (shâphaṭ, shaw-fat'): שורש קדום; לשפוט, כלומר לחרוץ את הדין (לזכות או לחובה); ומכאן במשתמע, לזכות בדין או להעניש; בהרחבה, למשול; בבניין הסביל, להתדיין (כפשוטו או בהשאלה) (EN)
• H8210 — שָׁפַךְ (shâphak, shaw-fak'): שורש קדום; לשפוך החוצה (דם, נסך, מתכת מותכת; ואף מוצק, כלומר לצבור סוללה); וגם (בהשאלה) להוציא ולכלות (חיים, נפש, שיח, כסף וכדומה); בהוראה מוגברת, להשתרע ולהתפשט (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• וַיִּֽשְׁאֲבוּ מַ֜יִם — במדבר 29:35, שמואל א 1:15, שמואל ב 14:14, איוב 16:20, תהלים 6:7, תהלים 42:4, תהלים 119:136, ירמיה 8:23, איכה 2:11, איכה 2:18, איכה 3:49
• וַיָּצ֙וּמוּ֙ — דברי הימים ב 20:3, עזרא 8:21-23, נחמיה 9:1-3, דניאל 9:3-5, יואל 2:12, יונה 3:1-10
• וַיִּשְׁפֹּ֧ט — שופטים 3:10, נחמיה 9:27, יחזקאל 20:4
• חָטָ֖אנוּ — ויקרא 26:40, שופטים 10:10, מלכים א 8:47, עזרא 9:5-10, איוב 33:27, איוב 40:4, איוב 42:6, תהלים 38:4-9, תהלים 106:6, ירמיה 3:13-14, ירמיה 31:19, הבשורה על פי לוקאס 15:18

הפניות הדדיות (11): יהושע 15:38, שופטים 2:4, שופטים 20:1, שופטים 20:26, שמואל א 7:15, שמואל א 10:17, שמואל ב 23:16, דברי הימים א 11:18, דברי הימים ב 16:6, ירמיה 40:6, איכה 2:19

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: התעוררויות ורפורמות דתיות; הודאה וכפירה; שמואל; התמכרות לתאוות—הכחשה עצמית
• Torrey’s: וידוי על חטא; צום; שופטים יוצאי דופן
• Nave's: צום; תפילת שתדלנות; שופט; תשובה; התעוררות רוחנית; שמואל; מים