ירמיה 4:11

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 4 > פסוק 11

ירמיה 4:11


← ירמיה 4:10 ירמיה 4:11 (MT) ירמיה 4:12 →
וָאֹמַ֞ר אֲהָ֣הּ׀ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֗ה אָכֵן֩ הַשֵּׁ֨א הִשֵּׁ֜אתָ לָעָ֤ם הַזֶּה֙ וְלִירוּשָׁלִַ֣ם לֵאמֹ֔ר שָׁל֖וֹם יִהְיֶ֣ה לָכֶ֑ם וְנָגְעָ֥ה חֶ֖רֶב עַד הַנָּֽפֶשׁ׃
בָּעֵ֣ת הַהִ֗יא יֵאָמֵ֤ר לָֽעָם הַזֶּה֙ וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔ם ר֣וּחַ צַ֤ח שְׁפָיִים֙ בַּמִּדְבָּ֔ר דֶּ֖רֶךְ בַּת עַמִּ֑י ל֥וֹא לִזְר֖וֹת וְל֥וֹא לְהָבַֽר׃
ר֧וּחַ מָלֵ֛א מֵאֵ֖לֶּה יָ֣בוֹא לִ֑י עַתָּ֕ה גַּם אֲנִ֛י אֲדַבֵּ֥ר מִשְׁפָּטִ֖ים אוֹתָֽם׃

נוסח הפסוק

MT

בָּעֵ֣תH6256 הַהִ֗יאH1931 יֵאָמֵ֤רH559 לָֽעָםH5971 הַזֶּה֙H2088 וְלִיר֣וּשָׁלִַ֔םH3389 ר֣וּחַH7307 צַ֤חH6703 שְׁפָיִים֙H8205 בַּמִּדְבָּ֔רH4057 דֶּ֖רֶךְH1870 בַּתH1323 עַמִּ֑יH5971 ל֥וֹאH3808 לִזְר֖וֹתH2219 וְל֥וֹאH3808 לְהָבַֽר׃H1305


המקור העברי

בָּעֵת הַהִיא יֵאָמֵר לָעָם־הַזֶּה וְלִירוּשָׁלִַם רוּחַ צַח שְׁפָיִים בַּמִּדְבָּר דֶּרֶךְ בַּת־עַמִּי לֹוא לִזְרֹות וְלֹוא לְהָבַר׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
בָּ/עֵ֣ת
ba./'Et H6256 HRd/Ncbsa at the/ time
הַ/הִ֗יא
ha./Hi' H1931 HTd/Pp3fs (the)/ that
יֵאָמֵ֤ר
ye.'a.Mer H559 HVNi3ms it will be said
לָֽ/עָם
la./'om- H5971 HRd/Ncmsa to the/ people
הַ/זֶּה֙
ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
וְ/לִ/יר֣וּשָׁלִַ֔ם
ve./li./Ru.sha.Lim H3389 HC/R/Np and/ to/ Jerusalem
ר֣וּחַ
Ru.ach H7307 HNcbsa a wind
צַ֤ח
tzach H6703 HAamsa scorching
שְׁפָיִים֙
she.fa.Yim H8205 HNcmpa bare heights
בַּ/מִּדְבָּ֔ר
ba./mid.Bar H4057 HRd/Ncmsa in the/ wilderness
דֶּ֖רֶךְ
De.rekh H1870 HNcbsc (will be) (the) direction of
בַּת
bat- H1323 HNcfsc (the) daughter of
עַמִּ֑/י
'a.M/i H5971 HNcmsc/Sp1cs people/ my
ל֥וֹא
Lo' H3808 HTn not
לִ/זְר֖וֹת
li/z.Rot H2219 HR/Vqc to/ winnow
וְ/ל֥וֹא
ve./Lo' H3808 HC/Tn and/ not
לְ/הָבַֽר
le./ha.Var H1305 HR/Vhc to/ cleanse
הפניות שטרונג
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H1305 — בָּרַר (bârar, baw-rar'): שורש קדום; לזכך (כלומר להבהיר), לבחון, לברור
  • H1323 — בַּת (bath, bath): מן בָּנָה (bânâh) [H1129] (כנקבה של בֵּן (bên) [H1121]); בַּת (משמשת במובן רחב כשאר כינויי הקרבה המשפחתית, כפשוטו וכמשל)
  • H1870 — דֶּרֶךְ (derek, deh'-rek): מן דָּרַךְ (dârak) [H1869]; דרך, מסילה (בהיותה דרוכה); ובהשאלה, מהלך חיים או אורח פעולה, ולעיתים קרובות בשימוש תוארי־פועל
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H2219 — זָרָה (zârâh, zaw-raw'): שורש ראשוני (השווה זוּר (zûwr) [H2114]); לזרוק לכל עבר; ומכאן, לפזר, לזרות
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H4057 — מִדְבָּר (midbâr, mid-bawr'): מן דָבַר (dâbar) [H1696] במובן של הובלה; מרעה (כלומר שדה פתוח, שאליו מובילים את המקנה); ומכאן, מכללא, מדבר; וגם דיבור (לרבות אברי הדיבור)
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6256 — עֵת (ʻêth, ayth): מן עַד (ʻad) [H5703]; זמן, עת; ובייחוד (בתפקיד תואר הפועל עם מילת יחס) עתה, כאשר, וכדומה
  • H6703 — צַח (tsach, tsakh): מ־צָחַח (tsâchach) [H6705]; מסנוור, כלומר שטוף שמש, בהיר, (בהשאלה) ברור ומובהק
  • H7307 — רוּחַ (rûwach, roo'-akh): מן רוּחַ (rûwach) [H7306]; רוּחַ (משב אוויר); ומתוך דמיון — נשימה, כלומר נשיפה מורגשת (ואף עזה); ובהשאלה — חיים, כעס, הבל וחוסר ממשוּת; ובהרחבה — אזור בשמים (רוח מרוחות השמים); ומתוך דמיון — רוח, אך רק של יצור בעל תבונה (לרבות ביטוייה ותפקידיה)
  • H8205 — שְׁפִי (shᵉphîy, shef-ee'): מן שָׁפָה (shâphâh) [H8192]; חשיפוּת, עֵירום מצמחייה; ובמובן המוחשי, גבעה חשופה או מישור חשוף

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 4 › פסוק 11