• H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום) (EN)
• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם (EN)
• H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים) (EN)
• H1004 — בַּיִת (bayith, bah'-yith): כנראה מן בָּנָה (bânâh) [H1129] בקיצור; בית (במגוון הרחב ביותר של שימושים, ובייחוד משפחה וכדומה) (EN)
• H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם (EN)
• H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה! (EN)
• H2720 — חָרֵב (chârêb, khaw-rabe'): מן חָרַב (chârab) [H2717]; צחיח (יבש) או חרב (הרוס) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3282 — יַעַן (yaʻan, yah'-an): מן שורש בלתי־משומש שמשמעותו לשים לב; בעיקרו, שימת לב; ומכאן, תכלית (בעבור או בשל); משמש כתואר הפועל לציון הסיבה או העילה (EN)
• H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות (EN)
• H4592 — מְעַט (mᵉʻaṭ, meh-at'): או מְעָט (mᵉʻâṭ); מ־מָעַט (mâʻaṭ) [H4591]; מְעַט או מעטים (לעיתים קרובות בתפקיד תואר הפועל או בדרגת השוואה) (EN)
• H5002 — נְאֻם (nᵉʼum, neh-oom'): מן נָאַם (nâʼam) [H5001]; נְאֻם (מאמר נבואי), דבר יהוה (EN)
• H5301 — נָפַח (nâphach, naw-fakh'): שורש ראשוני; לנפוח, בשימושים שונים (כפשוטו: לנפח, לנשוף בחוזקה, לפזר, להצית, לנשום את נשמתו האחרונה; בהשאלה: לזלזל) (EN)
• H6437 — פָּנָה (pânâh, paw-naw'): שורש ראשוני; לפנות; מכאן — להפנות פנים, כלומר להופיע, להביט וכדומה (EN)
• H6635 — צָבָא (tsâbâʼ, tsaw-baw'): או (בצורת נקבה) צְבָאָה (tsᵉbâʼâh); מן צָבָא (tsâbâʼ) [H6633]; המון של אנשים (או בהשאלה, של דברים), ובייחוד המאורגן למלחמה (צבא); מכאן, מסע מלחמה, כפשוטו או בהשאלה (ובמיוחד, תלאה וסבל, עבודת אלוהים) (EN)
• H7235 — רָבָה (râbâh, raw-baw'): שורש ראשוני; להרבות, לגדול (בכל בחינה שהיא) (EN)
• H7323 — רוּץ (rûwts, roots): שורש קדום; לרוץ (מכל סיבה שהיא, ובמיוחד להיחפז, למהר) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• כי — יהושע 7:10-15, שמואל ב 21:1, חגי 1:4, הבשורה על פי מתי 10:37-38, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 11:30-32, חזון יוחנן 2:4, חזון יוחנן 3:19
• וְנָפַ֣חְתִּי — שמואל ב 22:16, מלכים ב 19:7, ישעיה 40:7, מלאכי 2:2
• למה — איוב 10:2, תהלים 77:6-11
• פָּנֹ֤ה — ישעיה 17:10-11, חגי 1:6, חגי 2:16-17, מלאכי 3:8-11

הפניות הדדיות (16): ויקרא 19:25, ויקרא 26:20, דברים 11:17, דברים 16:16, דברים 28:16, דברי הימים א 17:1, עזרא 9:9, תהלים 132:15, משלי 11:24, קהלת 5:5, קהלת 5:13, ישעיה 5:10, ישעיה 40:24, יחזקאל 21:36, דניאל 1:15, הושע 9:2

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Torrey’s: בית המקדש השני; כרמים
• Nave's: חמדנות; פּוֹשְׁרוּת; קמצנות (צרות עין); אנוכיות; מקדש