יחזקאל 26:2

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 26 > פסוק 2

יחזקאל 26:2


← יחזקאל 26:1 יחזקאל 26:2 (MT) יחזקאל 26:3 →
וַיְהִ֛י בְּעַשְׁתֵּֽי עֶשְׂרֵ֥ה שָׁנָ֖ה בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֑דֶשׁ הָיָ֥ה דְבַר יְהוָ֖ה אֵלַ֥י לֵאמֹֽר׃
בֶּן אָדָ֗ם יַ֠עַן אֲשֶׁר אָ֨מְרָה צֹּ֤ר עַל יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ הֶאָ֔ח נִשְׁבְּרָ֛ה דַּלְת֥וֹת הָעַמִּ֖ים נָסֵ֣בָּה אֵלָ֑י אִמָּלְאָ֖ה הָחֳרָֽבָה׃
לָכֵ֗ן כֹּ֤ה אָמַר֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הִנְנִ֥י עָלַ֖יִךְ צֹ֑ר וְהַעֲלֵיתִ֤י עָלַ֙יִךְ֙ גּוֹיִ֣ם רַבִּ֔ים כְּהַעֲל֥וֹת הַיָּ֖ם לְגַלָּֽיו׃

נוסח הפסוק

MT

בֶּןH1121 אָדָ֗םH120 יַ֠עַןH3282 אֲשֶׁרH834 אָ֨מְרָהH559 צֹּ֤רH6865 עַלH5921 יְרוּשָׁלִַ֙ם֙H3389 הֶאָ֔חH1889 נִשְׁבְּרָ֛הH7665 דַּלְת֥וֹתH1817 הָעַמִּ֖יםH5971 נָסֵ֣בָּהH5437 אֵלָ֑יH413 אִמָּלְאָ֖הH4390 הָחֳרָֽבָה׃H2717


המקור העברי

בֶּן־אָדָם יַעַן אֲשֶׁר־אָמְרָה צֹּר עַל־יְרוּשָׁלִַם הֶאָח נִשְׁבְּרָה דַּלְתֹות הָעַמִּים נָסֵבָּה אֵלָי אִמָּלְאָה הָחֳרָבָה׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
בֶּן
ben- H1121 HNcmsc O son of
אָדָ֗ם
'a.Dam H120 HNcmsa humankind
יַ֠עַן
Ya.'an H3282 HC because
אֲשֶׁר
'a.Sher- H834 HTr that
אָ֨מְרָה
'A.me.rah H559 HVqp3fs it said
צֹּ֤ר
tzor H6865 HNp Tyre
עַל
'al- H5921 HR on
יְרוּשָׁלִַ֨ם֙
ye.ru.sha.Lim H3389 HNp Jerusalem
הֶאָ֔ח
he.'Ach H1889 HTj aha!
נִשְׁבְּרָ֛ה
nish.be.Rah H7665 HVNp3fs it is broken
דַּלְת֥וֹת
dal.Tot H1817 HNcfpc (the) doors of
הָ/עַמִּ֖ים
ha./'a.Mim H5971 HTd/Ncmpa the/ peoples
נָסֵ֣בָּה
na.Se.bah H5437 HVNp3fs it has been turned over
אֵלָ֑/י
'e.La/i H413 HR/Sp1cs to/ me
אִמָּלְאָ֖ה
'i.mal.'Ah H4390 HVNh1cs I will be filled
הָחֳרָֽבָה
ho.cho.Ra.vah H2717 HVHp3fs it has been laid waste
הפניות שטרונג
  • H120 — אָדָם (ʼâdâm, aw-dawm'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אַדמוני, כלומר בן אנוש (יחיד או המין כולו, האנושות וכדומה)
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H1121 — בֵּן (bên, bane): מן בָּנָה (bânâh) [H1129]; בן (כבונה שם המשפחה), במובן הרחב ביותר (של יחס מילולי ומושאל, לרבות נכד, נתין, אומה, תכונה או מצב וכדומה, כמו "אב" או "אח" וכדומה)
  • H1817 — דֶּלֶת (deleth, deh'-leth): מן דָּלָה (dâlâh) [H1802]; דבר המתנודד על ציריו, כלומר כנף הדלת
  • H1889 — הֶאָח (heʼâch, heh-awkh'): מן הֵא (hêʼ) [H1887] ומן אָח (ʼâch) [H253]; הֶאָח!
  • H2717 — חָרַב (chârab, khaw-rab'): או חֲרֵב (chărêb); שורש קדום; לְיַבֵּשׁ (מחמת בצורת), כלומר (בהשאלה) להשים, להחריב, להשמיד, להרוג
  • H3282 — יַעַן (yaʻan, yah'-an): מן שורש בלתי־משומש שמשמעותו לשים לב; בעיקרו, שימת לב; ומכאן, תכלית (בעבור או בשל); משמש כתואר הפועל לציון הסיבה או העילה
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H4390 — מָלֵא (mâlêʼ, maw-lay'): או מָלָא (mâlâʼ); (אסתר 7:5), שורש קדום; למלא או (בפועל עומד) להיות מלא ב־, בשימוש רחב (במובן מילולי ובמובן מושאל)
  • H5437 — סָבַב (çâbab, saw-bab'): שורש קדום; לָסוֹב, להקיף או לתחום; משמש בהוראות שונות, כפשוטו ובהשאלה
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H5971 — עַם (ʻam, am): מן עָמַם (ʻâmam) [H6004]; עַם (כיחידה מקובצת); ובמיוחד שֵׁבֶט (כשבטי ישראל); ומכאן (בהוראה קיבוצית) חַיִל או בְּנֵי לְוָיָה; ובהשאלה — עֵדֶר
  • H6865 — צֹר (Tsôr, tsore): או צוֹר (Tsôwr); זהה לצֹר (tsôr) [H6864]; סלע; צֹר (צור), מקום בארץ ישראל
  • H7665 — שָׁבַר (shâbar, shaw-bar'): שורש קדום; לשבור, לנפץ (כפשוטו או בהשאלה)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 26 › פסוק 2