מלכים א 14:16
כתבי הקודש > מלכים א > פרק 14 > פסוק 16
מלכים א 14:16
| ← מלכים א 14:15 | מלכים א 14:16 (MT) | מלכים א 14:17 → |
|---|---|---|
וְהִכָּ֨ה יְהוָ֜ה אֶת יִשְׂרָאֵ֗ל כַּאֲשֶׁ֨ר יָנ֣וּד הַקָּנֶה֮ בַּמַּיִם֒ וְנָתַ֣שׁ אֶת יִשְׂרָאֵ֗ל מֵ֠עַל הָאֲדָמָ֨ה הַטּוֹבָ֤ה הַזֹּאת֙ אֲשֶׁ֤ר נָתַן֙ לַאֲב֣וֹתֵיהֶ֔ם וְזֵרָ֖ם מֵעֵ֣בֶר לַנָּהָ֑ר יַ֗עַן אֲשֶׁ֤ר עָשׂוּ֙ אֶת אֲשֵׁ֣רֵיהֶ֔ם מַכְעִיסִ֖ים אֶת יְהוָֽה׃
|
וְיִתֵּ֖ן אֶת יִשְׂרָאֵ֑ל בִּגְלַ֞ל חַטֹּ֤אות יָֽרָבְעָם֙ אֲשֶׁ֣ר חָטָ֔א וַאֲשֶׁ֥ר הֶחֱטִ֖יא אֶת יִשְׂרָאֵֽל׃
|
וַתָּ֙קָם֙ אֵ֣שֶׁת יָרָבְעָ֔ם וַתֵּ֖לֶךְ וַתָּבֹ֣א תִרְצָ֑תָה הִ֛יא בָּאָ֥ה בְסַף הַבַּ֖יִת וְהַנַּ֥עַר מֵֽת׃
|
נוסח הפסוק
וְיִתֵּ֖ןH5414 אֶתH853 יִשְׂרָאֵ֑לH3478 בִּגְלַ֞לH1558 חַטֹּ֤אותH2403 יָֽרָבְעָם֙H3379 אֲשֶׁ֣רH834 חָטָ֔אH2398 וַאֲשֶׁ֥רH834 הֶחֱטִ֖יאH2398 אֶתH853 יִשְׂרָאֵֽל׃H3478
וְיִתֵּן אֶת־יִשְׂרָאֵל בִּגְלַל חַטֹּאות יָרָבְעָם אֲשֶׁר חָטָא וַאֲשֶׁר הֶחֱטִיא אֶת־יִשְׂרָאֵל׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וְ/יִתֵּ֖ן |
ve./yi.Ten | H5414 | HC/Vqi3ms | so/ he may give up |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
יִשְׂרָאֵ֑ל |
Yis.ra.'El | H3478 | HNp | Israel |
בִּ/גְלַ֞ל |
bi/g.Lal | H1558 | HR/Ncmsc | on/ account of |
חַטֹּ֤אות |
cha.Tot | H2403 | HNcfpc | (the) sins of |
יָֽרָבְעָם֙ |
ya.ra.ve.'Am | H3379 | HNp | Jeroboam |
אֲשֶׁ֣ר |
'a.Sher | H834 | HTr | which |
חָטָ֔א |
cha.Ta' | H2398 | HVqp3ms | he has sinned |
וַ/אֲשֶׁ֥ר |
va./'a.Sher | H834 | HC/Tr | and/ which |
הֶחֱטִ֖יא |
he.che.Ti' | H2398 | HVhp3ms | he has caused to sin |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
יִשְׂרָאֵֽל |
Yis.ra.'El | H3478 | HNp | Israel |
- H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H1558 — גָּלָל (gâlâl, gaw-lawl'): מן גָּלַל (gâlal) [H1556]; נסיבה (על שם היותה מתגלגלת סביב); משמש רק כתואר הפועל, בגלל, בשל
- H2398 — חָטָא (châṭâʼ, khaw-taw'): שורש קדום; במובן המדויק: להחטיא (את המטרה); ומכאן (בהשאלה ובאופן כללי) לחטוא; במשתמע: לאבד (זכות), לחסור, לכפר, לשוב בתשובה, (בבניין הגורם) להתעות, להרשיע
- H2403 — חַטָּאָה (chaṭṭâʼâh, khat-taw-aw'): או חַטָּאת (chaṭṭâʼth); מ־חָטָא (châṭâʼ) [H2398]; עֲבֵרָה (ולעיתים חַטָּאוּת שהיא הֶרְגֵּל קבוע), והעונש עליה, עילתה, קרבנה או כפרתה; וגם (בהוראה קונקרטית) חוֹטֵא
- H3379 — יָרׇבְעָם (Yârobʻâm, yaw-rob-awm'): מ־רִיב (rîyb) [H7378] ומ־עַם (ʻam) [H5971]; (ה)עם יריב; יָרָבְעָם, שמם של שני מלכים ישראלים
- H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
- H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
הפניות צולבות לפסוק
- ויתן את ישראל — תהלים 81:13, ישעיה 40:24, הושע 9:11-12, הושע 9:16-17
- חָטָ֔א — שמות 32:21, שמות 32:35, מלכים א 12:30, מלכים א 13:34, מלכים א 15:30, מלכים א 15:34, מלכים א 16:2, ירמיה 5:31, הושע 5:11-12, מיכה 6:16, הבשורה על פי מתי 18:7, האיגרת אל הרומאים 14:13
הפניות הדדיות (30): שמות 23:33, יהושע 22:25, מלכים א 11:26, מלכים א 14:9, מלכים א 14:12, מלכים א 15:26, מלכים א 16:19, מלכים א 21:22, מלכים ב 3:3, מלכים ב 10:29, מלכים ב 10:31, מלכים ב 13:2, מלכים ב 17:6, מלכים ב 17:21, מלכים ב 17:23, מלכים ב 21:9, מלכים ב 21:11, מלכים ב 21:16, מלכים ב 23:15, דברי הימים א 21:3, דברי הימים ב 21:11, דברי הימים ב 33:9, ירמיה 32:35, יחזקאל 23:5, הושע 10:8, עמוס 8:14, מיכה 1:13, מיכה 5:2, מעשי השליחים 4:19, האיגרת אל העברים 12:15
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
- Thompson Chain: ישראל – היהודים
- Torrey’s: עגלי ירבעם; חטאים לאומיים
- Nave's: אבִיה; שלטון; ישראל, נבואות עליה; ירבעם; נבואה; מושלים
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין