• H1 — אָב (ʼâb, awb): מילה ראשונית; אב, בשימוש מילולי וישיר, או מושאל ורחוק (EN)
• H127 — אֲדָמָה (ʼădâmâh, ad-aw-maw'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אדמה (על שום אדמומיותה הכללית) (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H842 — אֲשֵׁרָה (ʼăshêrâh, ash-ay-raw'): או אֲשֵׁירָה (ʼăshêyrâh); מן אָשַׁר (ʼâshar) [H833]; מאושר; אֲשֵׁרָה (או עשתורת), אלה פיניקית; וכן פסל או סמל שלה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל) (EN)
• H2219 — זָרָה (zârâh, zaw-raw'): שורש ראשוני (השווה זוּר (zûwr) [H2114]); לזרוק לכל עבר; ומכאן, לפזר, לזרות (EN)
• H2896 — טוֹב (ṭôwb, tobe): מן טוֹב (ṭôwb) [H2895]; טוב (כשם תואר) במובן הרחב ביותר; משמש גם כשם עצם, בזכר ובנקבה, ביחיד וברבים (טוב, דבר טוב, איש טוב או אישה טובה; הטוב, טובות או דברים טובים, אנשים טובים או נשים טובות), וכן כתואר הפועל (היטב) (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3282 — יַעַן (yaʻan, yah'-an): מן שורש בלתי־משומש שמשמעותו לשים לב; בעיקרו, שימת לב; ומכאן, תכלית (בעבור או בשל); משמש כתואר הפועל לציון הסיבה או העילה (EN)
• H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו (EN)
• H3707 — כַּעַס (kaʻaç, kaw-as'): שורש קדום; להצר, להכעיס; ובמשתמע: לגרום עצב, לזעום, להתמלא זעם (EN)
• H4325 — מַיִם (mayim, mah'-yim): הזוגי של שם עצם ראשוני (אך משמש במשמעות יחיד); מים; בהשאלה, מיץ; בלשון נקייה, שתן, זרע (EN)
• H5104 — נָהָר (nâhâr, naw-hawr'): מן נָהַר (nâhar) [H5102]; זרם מים (ובכלל זה הים; ובפרט הנילוס, הפרת וכדומה); בהשאלה, שֶׁפַע ושגשוג (EN)
• H5110 — נוּד (nûwd, nood): שורש ראשוני; לנוע, להניע את הראש, כלומר להתנודד; בהשאלה: לנדוד, לברוח, להיעלם; וכן (מתוך הנעת הראש מתוך אהדה) לנחם, לקונן, או (מתוך הנעת הראש בבוז) ללעוג (EN)
• H5221 — נָכָה (nâkâh, naw-kaw'): שורש קדום; להכות (קלות או קשות, כפשוטו או בהשאלה) (EN)
• H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה) (EN)
• H5428 — נָתַשׁ (nâthash, naw-thash'): שורש קדום; לִתְלוֹשׁ, לַעֲקוֹר (EN)
• H5676 — עֵבֶר (ʻêber, ay'-ber): מן עָבַר (ʻâbar) [H5674]; בדיוק: אזור שמעבר; אך משמש רק כתואר הפועל (עם מילת יחס או בלעדיה) בעבר השני (במיוחד של הירדן; בדרך כלל במשמעות המזרח) (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר (EN)
• H7070 — קָנֶה (qâneh, kaw-neh'): מן קָנָה (qânâh) [H7069]; קָנֶה (כצמח זקוף); בהשאלה מוט (ובייחוד מוט מדידה), קנה, שפופרת, גבעול, עצם החישור (של הזרוע), קנה (של מאזני כף) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• הַקָּנֶה֮ — הבשורה על פי מתי 11:7, הבשורה על פי לוקאס 7:24
• מֵעֵ֣בֶר לַנָּהָ֑ר — שמות 34:13-14, דברים 12:3-4, ישעיה 1:28-29
• יְהוָֽה — מלכים א 14:9, מלכים א 14:23-24
• ונתש את ישראל — דברים 29:27, תהלים 52:7, משלי 2:22, עמוס 2:9, צפניה 2:4, הבשורה על פי מתי 15:13
• וְזֵרָ֖ם — מלכים ב 15:29, מלכים ב 17:6, מלכים ב 17:23, מלכים ב 18:11-12, עמוס 5:27, מעשי השליחים 7:43
• יְהוָ֜ה — שמואל א 12:25, מלכים ב 17:6-7
• הארץ הטובה הזאת — ויקרא 26:32-34, ויקרא 26:43, דברים 4:26-27, דברים 28:36, דברים 28:63-68, דברים 29:23-27, יהושע 23:15-16

הפניות הדדיות (4): דברים 16:21, מלכים ב 17:16, מלכים ב 21:16, הושע 9:17

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: עבודת אלוהים כוזבת; ישראל – היהודים; קנים; צדיק ורשע; חרון אף וכעס
• Torrey’s: עגלי ירבעם; אשרות
• Nave's: אבִיה; שלטון; אשרות; ישראל, נבואות עליה; ירבעם; משפטים; נבואה; קנה