• H430 — אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym, el-o-heem'): צורת הרבים של אֱלוֹהַּ (ʼĕlôwahh) [H433]; אלים במובן הרגיל; אך בייחוד משמש (בצורת הרבים כך, ובמיוחד עם ה' הידיעה) לציון האל העליון — אלוהים; לעתים מיוחס דרך דרך־ארץ וכבוד לשופטים ולבעלי שררה; ולעתים משמש כדרגת הפלגה (סופרלטיב) (EN)
• H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר) (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים) (EN)
• H1571 — גַּם (gam, gam): בכיווץ משורש לא בשימוש שמשמעו לאסוף; במקורו: אסופה, צירוף; משמש רק כתואר הפועל — גם, אף, אפילו, אכן, אף כי; לעיתים קרובות נשנה כמילת זיקה מתאמת: גם... וגם (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H2063 — זֹאת (zôʼth, zothe'): נקבה חריגה של זֶה (zeh) [H2089]; זאת (משמש לעיתים קרובות כתואר הפועל) (EN)
• H2142 — זָכַר (zâkar, zaw-kar'): שורש קדום; גם כפועל גזור מן זָכָר (zâkâr) [H2145]; בעיקרו לסמן (כדי שיהיה ניכר), כלומר לזכור; ומכאן במשתמע להזכיר; להיות זכר (EN)
• H2347 — חוּס (chûwç, khoos): שורש קדום; בעיקרו, לכסות, כלומר (בהשאלה) לחוס ולרחם (EN)
• H2617 — חֵסֵד (chêçêd, kheh'-sed): מן חָסַד (châçad) [H2616]; חסד, נדיבות וטוב לב; ומכאן במשתמע (כלפי אלוהים) חסידות ויראת שמים; לעיתים רחוקות (בהוראה הפוכה) תוכחה וחרפה, או (בהוראה סובייקטיבית) יופי (EN)
• H2891 — טָהֵר (ṭâhêr, taw-hare'): שורש קדום; כראוי, להיות בהיר; כלומר (במשתמע); לִהְיוֹת טָהוֹר (מבחינה פיזית — תקין, צלול, ללא תערובת; מבחינה לוויטית — בלתי מזוהם; מבחינה מוסרית — חף מפשע או קדוש) (EN)
• H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל) (EN)
• H3881 — לֵוִיִּי (Lêvîyîy, lay-vee-ee'): או לֵוִי (Lêvîy); באופן פטרונימי מ־לֵוִי (Lêvîy) [H3878]; לֵוִי, בן שבט לוי או צאצא של לוי (EN)
• H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים (EN)
• H6942 — קָדַשׁ (qâdash, kaw-dash'): שורש קדום; להיות טהור (טקסית או מוסרית); (בבניין הגורם) לטהר, להכריז כטהור או לנהוג בו כבטהור — כלומר לקדש, להיות קדוש (EN)
• H7230 — רֹב (rôb, robe): מן רָבַב (râbab) [H7231]; רוב, שפע (בכל בחינה שהיא) (EN)
• H7676 — שַׁבָּת (shabbâth, shab-bawth'): צורה מועצמת של שָׁבַת (shâbath) [H7673]; הפסקה ושביתה ממלאכה, כלומר (במובן המסוים) השבת (EN)
• H8104 — שָׁמַר (shâmar, shaw-mar'): שורש ראשוני; בעיקרו, לגדור מסביב (כמו בקוצים), כלומר לשמור; ובאופן כללי, להגן, לתת את הדעת על, וכדומה (EN)
• H8179 — שַׁעַר (shaʻar, shah'-ar): מן שָׁעַר (shâʻar) [H8176] במשמעותו המקורית; פתח, כלומר דלת או שער (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• מִֽטַּהֲרִים֙ — נחמיה 12:10
• כְּרֹ֥ב — תהלים 5:8, ישעיה 55:7
• וָאֹמְרָ֣ה — מלכים ב 23:4, דברי הימים א 15:12-14, דברי הימים ב 29:4-5, דברי הימים ב 29:24, דברי הימים ב 29:27, דברי הימים ב 29:30, נחמיה 7:64-65, נחמיה 12:30, ישעיה 49:23
• זָכְרָה — נחמיה 5:19, נחמיה 13:14, נחמיה 13:31, תהלים 132:1-5, ישעיה 38:3, האיגרת השנייה אל הקורינתים 1:12, האיגרת השנייה אל טימותיוס 4:7-8
• לְקַדֵּ֖שׁ — דברים 5:12
• וְח֥וּסָה — תהלים 25:6-7, תהלים 51:3, תהלים 130:3-4, תהלים 130:7, תהלים 143:1-2

הפניות הדדיות (14): בראשית 8:1, בראשית 19:29, ויקרא 2:2, במדבר 1:50, יהושע 3:8, מלכים ב 20:3, תהלים 26:11, תהלים 106:4, תהלים 112:6, תהלים 119:159, ירמיה 15:15, מלאכי 3:17, האיגרת השנייה אל טימותיוס 1:16, האיגרת אל העברים 6:10

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: נחמיה
• Torrey’s: ערים; השבת
• Nave's: שערים; קציר; שבת; מסחר; קנאה דתית