• H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל (EN)
• H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא (EN)
• H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה (EN)
• H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו') (EN)
• H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים) (EN)
• H977 — בָּחַר (bâchar, baw-khar'): שורש קדום; בפשטות, לבחון, כלומר (מכאן במשתמע) לבחור (EN)
• H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד) (EN)
• H4687 — מִצְוָה (mitsvâh, mits-vaw'): מן צָוָה (tsâvâh) [H6680]; מצווה, בין אנושית ובין אלוהית (בקיבוצן, התורה) (EN)
• H4725 — מָקוֹם (mâqôwm, maw-kome'): או מָקֹם (mâqôm); גם (נקבה) מְקוֹמָה (mᵉqôwmâh); או מְקֹמָה (mᵉqômâh); מן קוּם (qûwm) [H6965]; בְּמַשְׁמָעוּת המדויקת: עמידה, כלומר נקודה; אך משמש בהרחבה לציון מקום (כללי או מסוים); וכן (בהשאלה) לציון מצב (של הגוף או של הנפש) (EN)
• H5080 — נָדַח (nâdach, naw-dakh'): שורש ראשוני; לדחוף ולהדיח; משמש בשלל שימושים, כפשוטו ובהשאלה (לגרש, להתעות, להכות, להמיט וכדומה) (EN)
• H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר (EN)
• H6908 — קָבַץ (qâbats, kaw-bats'): שורש קדום; לתפוס, כלומר לאסוף, לקבץ (EN)
• H7097 — קָצֶה (qâtseh, kaw-tseh'): או (בשלילה בלבד) קֵצֶה (qêtseh); מן קָצָה (qâtsâh) [H7096]; (משמש במגוון רב של שימושים וניבים; השווה קֵץ (qêts) [H7093]); קָצֶה, סוף (EN)
• H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם (EN)
• H7931 — שָׁכַן (shâkan, shaw-kan'): שורש קדום (כנראה קרוב (על דרך המסירה) אל שָׁכַב (shâkab) [H7901] באמצעות רעיון הלינה; השווה סִכְלוּת (çiklûwth) [H5531], שָׁכַם (shâkam) [H7925]); לשכון או להתגורר דרך קבע (כפשוטו או בהשאלה) (EN)
• H8033 — שָׁם (shâm, shawm): מילית קדומה (אולי מכינוי הזיקה, אֲשֶׁר (ʼăsher) [H834]); שָׁם (ובהשאלה לזמן) אָז; ולעיתים קרובות לשם, או משם (EN)
• H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי (EN)
• H8064 — שָׁמַיִם (shâmayim, shaw-mah'-yim): זוגי של יחיד שאינו בשימוש שָׁמֶה (shâmeh); משורש שאינו בשימוש שמשמעותו להיות רם; השמים (בהיותם למעלה; צורת הזוגי רומזת אולי אל כיפת הרקיע הנראית שבה נעות העננים, וכן אל האתר העליון שבו סובבים גרמי השמים) (EN)
• H8104 — שָׁמַר (shâmar, shaw-mar'): שורש ראשוני; בעיקרו, לגדור מסביב (כמו בקוצים), כלומר לשמור; ובאופן כללי, להגן, לתת את הדעת על, וכדומה (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• וְשַׁבְתֶּ֣ם — ויקרא 26:39-42, דברים 4:29-31, דברים 30:2-5, ירמיה 29:11-14
• הַמָּק֔וֹם — דברים 12:5, דברים 12:21, מלכים א 9:3, עזרא 6:12
• והבואתים — ירמיה 3:14, יחזקאל 36:24
• אֲקַבְּצֵ֔ם — דברי הימים א 16:35, תהלים 106:47, תהלים 147:2, ישעיה 11:12, ישעיה 56:8, ירמיה 12:15, ירמיה 31:10, ירמיה 32:37, ירמיה 50:19-20, הבשורה על פי מתי 24:31

הפניות הדדיות (18): שמות 20:24, דברים 4:27, דברים 30:4, דברים 30:10, מלכים א 8:16, מלכים א 8:29, מלכים א 8:33, מלכים א 8:48, מלכים ב 21:7, דברי הימים ב 6:24, ישעיה 14:1, ישעיה 27:12, ירמיה 36:3, יחזקאל 14:6, הושע 2:17, הושע 5:15, זכריה 10:9, מלאכי 3:7

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Thompson Chain: נחמיה; חרטה וקשיחות לב
• Torrey’s: תועלת הייסורים; היוועדות (התחדשות רוחנית); תפילה, שתדלנית (בעד אחרים)
• Nave's: גלות; ארץ, אזור; אמונה; תפילת שתדלנות; אומה; פטריוטיזם; תפילה; תשובה; חטא