ירמיה 29:23

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 29 > פסוק 23

ירמיה 29:23


← ירמיה 29:22 ירמיה 29:23 (MT) ירמיה 29:24 →
וְלֻקַּ֤ח מֵהֶם֙ קְלָלָ֔ה לְכֹל֙ גָּל֣וּת יְהוּדָ֔ה אֲשֶׁ֥ר בְּבָבֶ֖ל לֵאמֹ֑ר יְשִֽׂמְךָ֤ יְהוָה֙ כְּצִדְקִיָּ֣הוּ וּכְאֶחָ֔ב אֲשֶׁר קָלָ֥ם מֶֽלֶךְ בָּבֶ֖ל בָּאֵֽשׁ׃
יַ֡עַן אֲשֶׁר֩ עָשׂ֨וּ נְבָלָ֜ה בְּיִשְׂרָאֵ֗ל וַיְנַֽאֲפוּ֙ אֶת נְשֵׁ֣י רֵֽעֵיהֶ֔ם וַיְדַבְּר֨וּ דָבָ֤ר בִּשְׁמִי֙ שֶׁ֔קֶר אֲשֶׁ֖ר ל֣וֹא צִוִּיתִ֑ם וְאָנֹכִ֛י הוּ ידע וָעֵ֖ד נְאֻם יְהוָֽה
וְאֶל שְׁמַעְיָ֥הוּ הַנֶּחֱלָמִ֖י תֹּאמַ֥ר לֵאמֹֽר׃

נוסח הפסוק

MT

יַ֡עַןH3282 אֲשֶׁר֩H834 עָשׂ֨וּH6213 נְבָלָ֜הH5039 בְּיִשְׂרָאֵ֗לH3478 וַיְנַֽאֲפוּ֙H5003 אֶתH853 נְשֵׁ֣יH802 רֵֽעֵיהֶ֔םH7453 וַיְדַבְּר֨וּH1696 דָבָ֤רH1697 בִּשְׁמִי֙H8034 שֶׁ֔קֶרH8267 אֲשֶׁ֖רH834 ל֣וֹאH3808 צִוִּיתִ֑םH6680 וְאָנֹכִ֛יH595 הוּH1931 ידעH3045 וָעֵ֖דH5707 נְאֻםH5002 יְהוָֽהH3068


המקור העברי

יַעַן אֲשֶׁר עָשׂוּ נְבָלָה בְּיִשְׂרָאֵל וַיְנַאֲפוּ אֶת־נְשֵׁי רֵעֵיהֶם וַיְדַבְּרוּ דָבָר בִּשְׁמִי שֶׁקֶר אֲשֶׁר לֹוא צִוִּיתִם וְאָנֹכִי [הוּיֹדֵעַ כ] (הַיֹּודֵעַ ק) וָעֵד נְאֻם־יְהוָה׃ ס

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
יַ֡עַן
Ya.'an H3282 HC because
אֲשֶׁר֩
'a.Sher H834 HTr that
עָשׂ֨וּ
'a.Su H6213 HVqp3cp they did
נְבָלָ֜ה
ne.va.Lah H5039 HNcfsa folly
בְּ/יִשְׂרָאֵ֗ל
be./Yis.ra.'El H3478 HR/Np in/ Israel
וַ/יְנַֽאֲפוּ֙
va/y.na.'a.Fu H5003 HC/Vpw3mp and/ they committed adultery
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
נְשֵׁ֣י
ne.Shei H802 HNcfpc (the) wives of
רֵֽעֵי/הֶ֔ם
re.'ei./Hem H7453 HNcmpc/Sp3mp neighbors/ their
וַ/יְדַבְּר֨וּ
va/y.da.be.Ru H1696 HC/Vpw3mp and/ they spoke
דָבָ֤ר
da.Var H1697 HNcmsa a word
בִּ/שְׁמִ/י֙
bi/sh.M/i H8034 HR/Ncmsc/Sp1cs in/ name/ my
שֶׁ֔קֶר
She.ker H8267 HNcmsa falsehood
אֲשֶׁ֖ר
'a.Sher H834 HTr which
ל֣וֹא
Lo' H3808 HTn not
צִוִּיתִ֑/ם
tzi.vi.Ti/m H6680 HVpp1cs/Sp3mp I commanded/ them
וְ/אָנֹכִ֛י
ve./'a.no.Khi H595 HC/Pp1cs and/ I
[הו כ] (הַ/יּוֹדֵ֥עַ ק)
[hu. כ] (hu./yo.de.a' ק) H1931 כ H3045 ק [HPp3ms כ] (HTd/Vqrmsa ק) [(am) he (who) כ] ((am he) who/ knows ק)
ידע
yo.de.'a H3045 HVqrmsa knows
וָ/עֵ֖ד
va./'Ed H5707 HC/Ncmsa and/ a witness
נְאֻם
ne.'um- H5002 HNcmsc (the) utterance of
יְהוָֽה
Yah.weh H3068 HNp Yahweh
הפניות שטרונג
  • H595 — אָנֹכִי (ʼânôkîy, aw-no-kee'): לעיתים, ; כינוי קדום; אני
  • H802 — אִשָּׁה (ʼishshâh, ish-shaw'): נקבה של אִישׁ (ʼîysh) [H376] או אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]; רבים חריג, נָשִׁים (nâshîym);(משמשת באותו מובן רחב כמו אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582]); אישה
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1696 — דָבַר (dâbar, daw-bar'): שורש קדום; ייתכן שבמקורו: לסדר, לערוך; אך בשימוש מושאל (ביחס למילים), לדבר; ולעיתים רחוקות (במשמעות של הרס) להכניע
  • H1697 — דָּבָר (dâbâr, daw-baw'): מן דָבַר (dâbar) [H1696]; מילה; ומכאן, עניין (כדבר שמדובר בו) או חפץ; ובשימוש תוארי־פועלי, סיבה
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H3045 — יָדַע (yâdaʻ, yaw-dah'): שורש קדום; לָדַעַת (כפשוטו: לברר בראייה); משמש במגוון רחב מאוד של הוראות — בהשאלה, כמשמעו, בלשון נקייה ובדרך של היקש (ובכלל זה התבוננות, השגחה, הכרה; ובבניין הגורם: הוראה, ייעוד, עונש וכדומה)
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3282 — יַעַן (yaʻan, yah'-an): מן שורש בלתי־משומש שמשמעותו לשים לב; בעיקרו, שימת לב; ומכאן, תכלית (בעבור או בשל); משמש כתואר הפועל לציון הסיבה או העילה
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3808 — לֹא (lôʼ, lo): או לוֹא (lôwʼ); או לֹה (lôh); (דברים 3:11), חלקיק קדום; לֹא (השלילה הפשוטה או המוחלטת); ומכאן, אַיִן; משמש לעיתים קרובות יחד עם מילות יחס וחלקיקים אחרים
  • H5002 — נְאֻם (nᵉʼum, neh-oom'): מן נָאַם (nâʼam) [H5001]; נְאֻם (מאמר נבואי), דבר יהוה
  • H5003 — נָאַף (nâʼaph, naw-af'): שורש קדום; לנאוף; ובהשאלה, לזנוח את האמונה ולעבוד אלילים
  • H5039 — נְבָלָה (nᵉbâlâh, neb-aw-law'): נקבה של נָבָל (nâbâl) [H5036]; איוולת, כלומר (מבחינה מוסרית) רשעות; ובמובן הקונקרטי, פשע; ובהרחבה, עונש
  • H5707 — עֵד (ʻêd, ayd): מקוצר מן עוּד (ʻûwd) [H5749]; במובן הקונקרטי, עֵד; במובן המופשט, עדות; ובאופן ספציפי, רַשָּׁם, כלומר נסיך
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
  • H6680 — צָוָה (tsâvâh, tsaw-vaw'): שורש קדום; (בבניין מוגבר) לכונן, לצוות
  • H7453 — רֵעַ (rêaʻ, ray'-ah): או רֵיעַ (rêyaʻ); מ־רָעָה (râʻâh) [H7462]; רֵעַ, בן־לוויה (בקרבה רבה או מועטה)
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
  • H8267 — שֶׁקֶר (sheqer, sheh'-ker): מן שָׁקַר (shâqar) [H8266]; אי-אמת, שקר; ומכאן, דבר מזויף (לעיתים קרובות בשימוש של תיאור פועל)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 29 › פסוק 23