נחמיה 1:11

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > נחמיה > פרק 1 > פסוק 11

נחמיה 1:11


← נחמיה 1:10 נחמיה 1:11 (MT) נחמיה 2:1 →
וְהֵ֥ם עֲבָדֶ֖יךָ וְעַמֶּ֑ךָ אֲשֶׁ֤ר פָּדִ֙יתָ֙ בְּכֹחֲךָ֣ הַגָּד֔וֹל וּבְיָדְךָ֖ הַחֲזָקָֽה׃
אָנָּ֣א אֲדֹנָ֗י תְּהִ֣י נָ֣א אָזְנְךָֽ קַ֠שֶּׁבֶת אֶל תְּפִלַּ֨ת עַבְדְּךָ֜ וְאֶל תְּפִלַּ֣ת עֲבָדֶ֗יךָ הַֽחֲפֵצִים֙ לְיִרְאָ֣ה אֶת שְׁמֶ֔ךָ וְהַצְלִֽיחָה נָּ֤א לְעַבְדְּךָ֙ הַיּ֔וֹם וּתְנֵ֣הוּ לְרַחֲמִ֔ים לִפְנֵ֖י הָאִ֣ישׁ הַזֶּ֑ה וַאֲנִ֛י הָיִ֥יתִי מַשְׁקֶ֖ה לַמֶּֽלֶךְ׃
וַיְהִ֣י׀ בְּחֹ֣דֶשׁ נִיסָ֗ן שְׁנַ֥ת עֶשְׂרִ֛ים לְאַרְתַּחְשַׁ֥סְתְּא הַמֶּ֖לֶךְ יַ֣יִן לְפָנָ֑יו וָאֶשָּׂ֤א אֶת הַיַּ֙יִן֙ וָאֶתְּנָ֣ה לַמֶּ֔לֶךְ וְלֹא הָיִ֥יתִי רַ֖ע לְפָנָֽיו׃

נוסח הפסוק

MT

אָנָּ֣אH577 אֲדֹנָ֗יH136 תְּהִ֣יH1961 נָ֣אH4994 אָזְנְךָֽH241 קַ֠שֶּׁבֶתH7183 אֶלH413 תְּפִלַּ֨תH8605 עַבְדְּךָ֜H5650 וְאֶלH413 תְּפִלַּ֣תH8605 עֲבָדֶ֗יךָH5650 הַֽחֲפֵצִים֙H2655 לְיִרְאָ֣הH3372 אֶתH853 שְׁמֶ֔ךָH8034 וְהַצְלִֽיחָהH6743 נָּ֤אH4994 לְעַבְדְּךָ֙H5650 הַיּ֔וֹםH3117 וּתְנֵ֣הוּH5414 לְרַחֲמִ֔יםH7356 לִפְנֵ֖יH6440 הָאִ֣ישׁH376 הַזֶּ֑הH2088 וַאֲנִ֛יH589 הָיִ֥יתִיH1961 מַשְׁקֶ֖הH4945 לַמֶּֽלֶךְ׃H4428


המקור העברי

אָנָּא אֲדֹנָי תְּהִי נָא אָזְנְךָ־קַשֶּׁבֶת אֶל־תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל־תְּפִלַּת עֲבָדֶיךָ הַחֲפֵצִים לְיִרְאָה אֶת־שְׁמֶךָ וְהַצְלִיחָה־נָּא לְעַבְדְּךָ הַיֹּום וּתְנֵהוּ לְרַחֲמִים לִפְנֵי הָאִישׁ הַזֶּה וַאֲנִי הָיִיתִי מַשְׁקֶה לַמֶּלֶךְ׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
אָנָּ֣א
'a.Na' H577 HTe I beg you
אֲדֹנָ֗/י
'a.do.Nai H136 HNcmpc/Sp1cs O Lord
תְּהִ֣י
te.Hi H1961 HVqj3fs may it be
נָ֣א
na' H4994 HTe please
אָזְנְ/ךָֽ
'a.ze.ne./kha- H241 HNcfsc/Sp2ms ear/ your
קַ֠שֶּׁבֶת
Ka.she.vet H7183 HAafsa attentive
אֶל
'el- H413 HR to
תְּפִלַּ֨ת
te.fi.Lat H8605 HNcfsc (the) prayer of
עַבְדְּ/ךָ֜
'av.de./Kha H5650 HNcmsc/Sp2ms servant/ your
וְ/אֶל
ve./'el- H413 HC/R and/ to
תְּפִלַּ֣ת
te.fi.Lat H8605 HNcfsc (the) prayer of
עֲבָדֶ֗י/ךָ
'a.va.Dei./kha H5650 HNcmpc/Sp2ms servants/ your
הַֽ/חֲפֵצִים֙
ha./cha.fe.Tzim H2655 HTd/Aampa (the)/ delighting
לְ/יִרְאָ֣ה
le./yir.'Ah H3372 HR/Vqc to/ fear
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
שְׁמֶ֔/ךָ
she.Me./kha H8034 HNcmsc/Sp2ms name/ your
וְ/הַצְלִֽיחָ/ה
ve./hatz.li.cha/h- H6743 HC/Vhv2ms/Sh and/ grant success/ !
נָּ֤א
na' H4994 HTj please
לְ/עַבְדְּ/ךָ֙
le./'av.de./Kha H5650 HR/Ncmsc/Sp2ms to/ servant/ your
הַ/יּ֔וֹם
hai./Yom H3117 HTd/Ncmsa this/ day
וּ/תְנֵ֣/הוּ
u./te.Ne./hu H5414 HC/Vqv2ms/Sp3ms and/ give/ him
לְ/רַחֲמִ֔ים
le./ra.cha.Mim H7356 HR/Ncmpa (to)/ compassion(s)
לִ/פְנֵ֖י
li/f.Nei H6440 HR/Ncbpc (to)/ before
הָ/אִ֣ישׁ
ha./'Ish H376 HTd/Ncmsa the/ man
הַ/זֶּ֑ה
ha./Zeh H2088 HTd/Pdxms (the)/ this
וַ/אֲנִ֛י
va./'a.Ni H589 HC/Pp1cs and/ I
הָיִ֥יתִי
ha.Yi.ti H1961 HVqp1cs I was
מַשְׁקֶ֖ה
mash.Keh H4945 HNcmsa cup bearer
לַ/מֶּֽלֶךְ
la./Me.lekh H4428 HRd/Ncmsa of the/ king
הפניות שטרונג
  • H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
  • H241 — אֹזֶן (ʼôzen, o'-zen): מן אָזַן (ʼâzan) [H238]; רוחב; כלומר (בהוראה קונקרטית) האוזן (על שם צורתה באדם)
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H413 — אֵל (ʼêl, ale): (אך משמשת רק בצורה המקוצרת הסמיכותית אֶל (ʼel) ); חלקיק יסודי; כראוי, מציינת תנועה אל, אך משמשת לעתים גם למצב נייח, כלומר; אצל, עם או בקרב; ולעתים קרובות במשמעות כללית, אל
  • H577 — אָנָּא (ʼânnâʼ, awn-naw'): או אָנָּה (ʼânnâh); ככל הנראה צורה מקוצרת מ־אַהֲבָה (ʼahăbâh) [H160] ומ־נָא (nâʼ) [H4994]; אנא!, הו נא!
  • H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2088 — זֶה (zeh, zeh): מילה קדומה; כינוי הרמז בזכר: זֶה או הַלָּה
  • H2655 — חָפֵץ (châphêts, khaw-fates'): מן חָפֵץ (châphêts) [H2654]; חָפֵץ ב־, מוצא חפץ ב־
  • H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
  • H3372 — יָרֵא (yârêʼ, yaw-ray'): שורש קדום; לירוא, לפחד; במובן המוסרי, לירוא ביראת כבוד; בבניין הגורם, להפחיד
  • H4428 — מֶלֶךְ (melek, meh'-lek): מן מָלַךְ (mâlak) [H4427]; מלך
  • H4945 — מַשְׁקֶה (mashqeh, mash-keh'): מן שָׁקָה (shâqâh) [H8248]; בעיקרו, המשקה (הנותן לשתות), כלומר שר המשקים; ומכאן (בשימוש עומד) המשקה עצמו; ובהשאלה, אזור מושקה היטב
  • H4994 — נָא (nâʼ, naw): חלקיק ראשוני של זירוז ותחינה, שאפשר בדרך כלל לתרגמו; 'אָנָּא', 'נָא', 'עַתָּה' או 'אֵפוֹא'; נוספת על פי רוב לפעלים (בציווי או בעתיד), או למילות קריאה, ולעיתים לתואר פועל או למילת חיבור
  • H5414 — נָתַן (nâthan, naw-than'): שורש קדום; לָתֵת, בשימוש רחב ביותר (לָשִׂים, לַעֲשׂוֹת וכדומה)
  • H5650 — עֶבֶד (ʻebed, eh'-bed): מן עָבַד (ʻâbad) [H5647]; עבד
  • H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
  • H6743 — צָלַח (tsâlach, tsaw-lakh'): או צָלֵחַ (tsâlêach); שורש ראשוני; לדחוף קדימה, במובנים שונים (כפשוטו או בהשאלה, פועל יוצא או עומד)
  • H7183 — קַשָּׁב (qashshâb, kash-shawb'): או קַשֻּׁב (qashshub); מ־קָשַׁב (qâshab) [H7181]; קשוב, מקשיב
  • H7356 — רַחַם (racham, rakh'-am): מן רָחַם (râcham) [H7355]; רחמים (בצורת הרבים); בהרחבה, הרחם (כמי שמטפחת את העובר); ומכאן במשתמע, נערה
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
  • H8248 — שָׁקָה (shâqâh, shaw-kaw'): שורש קדום; לגמוע, כלומר (בבניין הגורם) להשקות או לתת משקה
  • H8605 — תְּפִלָּה (tᵉphillâh, tef-il-law'): מן פָּלַל (pâlal) [H6419]; הפצרה, תחינה; ומכאן גם מזמור תהילה
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › נחמיה › פרק 1 › פסוק 11