ירמיה 14:7

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ירמיה > פרק 14 > פסוק 7

ירמיה 14:7


← ירמיה 14:6 ירמיה 14:7 (MT) ירמיה 14:8 →
וּפְרָאִים֙ עָמְד֣וּ עַל שְׁפָיִ֔ם שָׁאֲפ֥וּ ר֖וּחַ כַּתַּנִּ֑ים כָּל֥וּ עֵינֵיהֶ֖ם כִּי אֵ֥ין עֵֽשֶׂב׃
אִם עֲוֹנֵ֙ינוּ֙ עָ֣נוּ בָ֔נוּ יְהוָ֕ה עֲשֵׂ֖ה לְמַ֣עַן שְׁמֶ֑ךָ כִּֽי רַבּ֥וּ מְשׁוּבֹתֵ֖ינוּ לְךָ֥ חָטָֽאנוּ׃
מִקְוֵה֙ יִשְׂרָאֵ֔ל מֽוֹשִׁיע֖וֹ בְּעֵ֣ת צָרָ֑ה לָ֤מָּה תִֽהְיֶה֙ כְּגֵ֣ר בָּאָ֔רֶץ וּכְאֹרֵ֖חַ נָטָ֥ה לָלֽוּן׃

נוסח הפסוק

MT

אִםH518 עֲוֹנֵ֙ינוּ֙H5771 עָ֣נוּH6030 בָ֔נוּ יְהוָ֕הH3068 עֲשֵׂ֖הH6213 לְמַ֣עַןH4616 שְׁמֶ֑ךָH8034 כִּֽיH3588 רַבּ֥וּH7231 מְשׁוּבֹתֵ֖ינוּH4878 לְךָ֥ חָטָֽאנוּ׃H2398


המקור העברי

אִם־עֲוֹנֵינוּ עָנוּ בָנוּ יְהוָה עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ כִּי־רַבּוּ מְשׁוּבֹתֵינוּ לְךָ חָטָאנוּ׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
אִם
'im- H518 HC though
עֲוֺנֵ֨י/נוּ֙
'a.vo.Nei./nu H5771 HNcbpc/Sp1cp iniquities/ our
עָ֣נוּ
'A.nu H6030 HVqp3cp they have testified
בָ֔/נוּ
Va./nu HR/Sp1cp against (the)/ us
יְהוָ֕ה
Yah.weh H3068 HNp O Yahweh
עֲשֵׂ֖ה
'a.Seh H6213 HVqv2ms act
לְמַ֣עַן
le.Ma.'an H4616 HR for (the) sake of
שְׁמֶ֑/ךָ
she.Me./kha H8034 HNcmsc/Sp2ms name/ your
כִּֽי
ki- H3588 HC for
רַבּ֥וּ
ra.Bu H7231 HVqp3cp they are many
מְשׁוּבֹתֵ֖י/נוּ
me.shu.vo.Tei./nu H4878 HNcfpc/Sp1cp apostasies/ our
לְ/ךָ֥
le./Kha HR/Sp2ms to (the)/ you
חָטָֽאנוּ
cha.Ta.nu H2398 HVqp1cp we have sinned
הפניות שטרונג
  • H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא
  • H2398 — חָטָא (châṭâʼ, khaw-taw'): שורש קדום; במובן המדויק: להחטיא (את המטרה); ומכאן (בהשאלה ובאופן כללי) לחטוא; במשתמע: לאבד (זכות), לחסור, לכפר, לשוב בתשובה, (בבניין הגורם) להתעות, להרשיע
  • H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4616 — מַעַן (maʻan, mah'-an): מ־עָנָה (ʻânâh) [H6030]; בעיקרו, שימת לב, כלומר תכלית; משמש רק כתואר־פועל: בגלל, בשל (כמניע או כמטרה), ובמובן תכליתי: למען, כדי ש־
  • H4878 — מְשׁוּבָה (mᵉshûwbâh, mesh-oo-baw'): או מְשֻׁבָה (mᵉshubâh); מן שׁוּב (shûwb) [H7725]; כפירה, סטייה מן האמונה
  • H5771 — עָוֺן (ʻâvôn, aw-vone'): או עָווֹן (ʻâvôwn); (מלכים ב׳ 7:9; תהילים 51:5 (אֲבַד (ʼăbad) [H7])), מ־עָוָה (ʻâvâh) [H5753]; עַוְלָה, כלומר רוע (מוסרי)
  • H6030 — עָנָה (ʻânâh, aw-naw'): שורש קדום; בעיקרו, להתבונן או (בדרך כלל) לשים לב, כלומר לתת את הדעת; ומכאן, להשיב; בהרחבה, לפצות פה ולדבר; ובמיוחד לשיר, לרנן, להעיד, להכריז
  • H6213 — עָשָׂה (ʻâsâh, aw-saw'): שורש קדום; לעשות או לייצר, במובן הרחב ביותר ובהיקף היישום הרחב ביותר
  • H7231 — רָבַב (râbab, raw-bab'): שורש ראשוני; (השווה רָבִיב (râbîyb) [H7241]); גם כנגזר־שם מן רְבָבָה (rᵉbâbâh) [H7233]; כפשוטו, להטיל יחד, כלומר להרבות, ובמיוחד במספר; להתרבות לרבבות
  • H8034 — שֵׁם (shêm, shame): מילה קדומה (אולי ליתר דיוק מן שׂוּם (sûwm) [H7760] לפי רעיון של מקום מוגדר ובולט; השווה שָׁמַיִם (shâmayim) [H8064]); כינוי, בתור סימן או זכר לייחודו של אדם; ומכאן במשתמע כבוד, סמכות, אופי
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ירמיה › פרק 14 › פסוק 7