עמוס 7:2
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > עמוס > פרק 7 > פסוק 2
עמוס 7:2
| ← עמוס 7:1 | עמוס 7:2 (MT) | עמוס 7:3 → |
|---|---|---|
כֹּ֤ה הִרְאַ֙נִי֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה וְהִנֵּה֙ יוֹצֵ֣ר גֹּבַ֔י בִּתְחִלַּ֖ת עֲל֣וֹת הַלָּ֑קֶשׁ וְהִ֨נֵּה לֶ֔קֶשׁ אַחַ֖ר גִּזֵּ֥י הַמֶּֽלֶךְ׃
|
וְהָיָ֗ה אִם כִּלָּה֙ לֶֽאֱכוֹל֙ אֶת עֵ֣שֶׂב הָאָ֔רֶץ וָאֹמַ֗ר אֲדֹנָ֤י יְהוִה֙ סְֽלַֽח נָ֔א מִ֥י יָק֖וּם יַֽעֲקֹ֑ב כִּ֥י קָטֹ֖ן הֽוּא׃
|
נִחַ֥ם יְהוָ֖ה עַל זֹ֑את לֹ֥א תִהְיֶ֖ה אָמַ֥ר יְהוָֽה׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
וְהָיָ֗הH1961 אִםH518 כִּלָּה֙H3615 לֶֽאֱכוֹל֙H398 אֶתH853 עֵ֣שֶׂבH6212 הָאָ֔רֶץH776 וָאֹמַ֗רH559 אֲדֹנָ֤יH136 יְהוִה֙H3069 סְֽלַֽחH5545 נָ֔אH4994 מִ֥יH4310 יָק֖וּםH6965 יַֽעֲקֹ֑בH3290 כִּ֥יH3588 קָטֹ֖ןH6996 הֽוּא׃H1931
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
וְהָיָה אִם־כִּלָּה לֶאֱכֹול אֶת־עֵשֶׂב הָאָרֶץ וָאֹמַר אֲדֹנָי יְהוִה סְלַח־נָא מִי יָקוּם יַעֲקֹב כִּי קָטֹן הוּא׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
וְ/הָיָ֗ה |
ve./ha.Yah | H1961 | HC/Vqq3ms | and/ it will be |
אִם |
'im- | H518 | HC | if |
כִּלָּה֙ |
ki.Lah | H3615 | HVpp3ms | it had finished |
לֶֽ/אֱכוֹל֙ |
le./'e.khOl | H398 | HR/Vqc | to/ eat |
אֶת |
'et- | H853 | HTo | (obj.) |
עֵ֣שֶׂב |
'E.sev | H6212 | HNcmsc | (the) vegetation of |
הָ/אָ֔רֶץ |
ha./'A.retz | H776 | HTd/Ncbsa | the/ land |
וָ/אֹמַ֗ר |
va./'o.Mar | H559 | HC/Vqw1cs | and/ I said |
אֲדֹנָ֤/י |
'a.do.Nai | H136 | HNcmpc/Sp1cs | O Lord |
יְהוִה֙ |
Yah.weh | H3069 | HNp | Yahweh |
סְֽלַֽח |
se.lach- | H5545 | HVqv2ms | forgive |
נָ֔א |
Na' | H4994 | HTe | please |
מִ֥י |
mi | H4310 | HTi | who? |
יָק֖וּם |
ya.Kum | H6965 | HVqi3ms | will he stand |
יַֽעֲקֹ֑ב |
ya.'a.Ko | H3290 | HNp | Jacob |
כִּ֥י |
ki | H3588 | HC | for |
קָטֹ֖ן |
ka.Ton | H6996 | HAamsa | (is) small |
הֽוּא |
Hu' | H1931 | HPp3ms | he |
הפניות שטרונג
- H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
- H398 — אָכַל (ʼâkal, aw-kal'): שורש קדום; לאכול (כפשוטו או בהשאלה)
- H518 — אִם (ʼim, eem): חלקיק ראשוני; משמש בהיקף רחב מאוד: כמילת הצבעה — הֵן!; כמילת שאלה — האם?; או כמילת תנאי — אם, אף כי; וגם: הלוואי!, כאשר; ומכאן, בהוראה שלילית — לא
- H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
- H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
- H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
- H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
- H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
- H3069 — יְהֹוִה (Yᵉhôvih, yeh-ho-vee'): צורת משנה של יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] (משמשת לאחר אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136], והיהודים הוגים אותה אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym) [H430], כדי למנוע את חזרתו של אותו צליל עצמו, שכן בשאר המקומות הם הוגים את יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] כ־אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136]); יהוה
- H3290 — יַעֲקֹב (Yaʻăqôb, yah-ak-obe'): מן עָקַב (ʻâqab) [H6117]; אוחז־עקב (כלומר, מחליף במרמה); יעקב, אבי האומה הישראלי
- H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
- H3615 — כָּלָה (kâlâh, kaw-law'): שורש קדום; לְכַלּוֹת, לסיים; בין בעומד (לחדול, להיגמר, לכלות, לאבוד) ובין ביוצא (להשלים, להכין, לכלות, לגמור)
- H4310 — מִי (mîy, me): כינוי שאלה לאנשים, כשם שמָה (mâh) [H4100] הוא לדברים; מי? (לעיתים, בניב מיוחד, גם לגבי דברים); וכן (בהוראה סתמית) כל מי ש־; משמש לעיתים קרובות בנטייה עקיפה עם תחילית או סופית
- H4994 — נָא (nâʼ, naw): חלקיק ראשוני של זירוז ותחינה, שאפשר בדרך כלל לתרגמו; 'אָנָּא', 'נָא', 'עַתָּה' או 'אֵפוֹא'; נוספת על פי רוב לפעלים (בציווי או בעתיד), או למילות קריאה, ולעיתים לתואר פועל או למילת חיבור
- H5545 — סָלַח (çâlach, saw-lakh'): שורש ראשוני; לסלוח
- H6212 — עֶשֶׂב (ʻeseb, eh'seb): משורש בלתי־בשימוש שמשמעותו לנצנץ (או להיות ירוק); עשב (או כל נבט רך)
- H6965 — קוּם (qûwm, koom): שורש קדום; לקום (בשימושים שונים: מילולי, מושאל, מוגבר וגורם)
- H6996 — קָטָן (qâṭân, kaw-tawn'): או קָטֹן (qâṭôn); מ־קוּט (qûwṭ) [H6962]; מקוצר, כלומר קטן, בין כפשוטו (בכמות, בגודל או במספר) ובין בהשאלה (בגיל או בחשיבות)
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות צולבות לפסוק
- יָק֖וּם יַֽעֲקֹ֑ב — ישעיה 51:19, יחזקאל 9:8, יחזקאל 11:13
- כי — תהלים 12:2, תהלים 44:25-27, ישעיה 37:4, ירמיה 42:2, זכריה 4:10
- אֲדֹנָ֤י — שמות 32:11-12, שמות 34:9, במדבר 14:17-19, ירמיה 14:7, ירמיה 14:20-21, דניאל 9:19, עמוס 7:5, איגרת יעקב 5:15-16
- מתי — שמות 10:15, חזון יוחנן 9:4
הפניות הדדיות (12): שמות 32:32, במדבר 11:2, דברים 9:19, דברים 28:38, דברים 28:42, מלכים א 8:34, תהלים 78:46, משלי 29:8, יואל 2:13, יואל 2:17, עמוס 4:9, עמוס 5:2
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
- Torrey’s: חזונות
- Nave's: תפילת שתדלנות; חזון
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין