יחזקאל 9:8

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > יחזקאל > פרק 9 > פסוק 8

יחזקאל 9:8


← יחזקאל 9:7 יחזקאל 9:8 (MT) יחזקאל 9:9 →
וַיֹּ֨אמֶר אֲלֵיהֶ֜ם טַמְּא֣וּ אֶת הַבַּ֗יִת וּמַלְא֧וּ אֶת הַחֲצֵר֛וֹת חֲלָלִ֖ים צֵ֑אוּ וְיָצְא֖וּ וְהִכּ֥וּ בָעִֽיר׃
וַֽיְהִי֙ כְּהַכּוֹתָ֔ם וְנֵֽאשֲׁאַ֖ר אָ֑נִי וָאֶפְּלָ֨ה עַל פָּנַ֜י וָאֶזְעַ֗ק וָֽאֹמַר֙ אֲהָהּ֙ אֲדֹנָ֣י יְהוִ֔ה הֲמַשְׁחִ֣ית אַתָּ֗ה אֵ֚ת כָּל שְׁאֵרִ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל בְּשָׁפְכְּךָ֥ אֶת חֲמָתְךָ֖ עַל יְרוּשָׁלִָֽם׃
וַיֹּ֣אמֶר אֵלַ֗י עֲוֹ֨ן בֵּֽית יִשְׂרָאֵ֤ל וִֽיהוּדָה֙ גָּדוֹל֙ בִּמְאֹ֣ד מְאֹ֔ד וַתִּמָּלֵ֤א הָאָ֙רֶץ֙ דָּמִ֔ים וְהָעִ֖יר מָלְאָ֣ה מֻטֶּ֑ה כִּ֣י אָמְר֗וּ עָזַ֤ב יְהוָה֙ אֶת הָאָ֔רֶץ וְאֵ֥ין יְהוָ֖ה רֹאֶֽה׃

נוסח הפסוק

MT

וַֽיְהִי֙H1961 כְּהַכּוֹתָ֔םH5221 וְנֵֽאשֲׁאַ֖רH7604 אָ֑נִיH589 וָאֶפְּלָ֨הH5307 עַלH5921 פָּנַ֜יH6440 וָאֶזְעַ֗קH2199 וָֽאֹמַר֙H559 אֲהָהּ֙H162 אֲדֹנָ֣יH136 יְהוִ֔הH3069 הֲמַשְׁחִ֣יתH7843 אַתָּ֗הH859 אֵ֚תH853 כָּלH3605 שְׁאֵרִ֣יתH7611 יִשְׂרָאֵ֔לH3478 בְּשָׁפְכְּךָ֥H8210 אֶתH853 חֲמָתְךָ֖H2534 עַלH5921 יְרוּשָׁלִָֽם׃H3389


המקור העברי

וַיְהִי כְּהַכֹּותָם וְנֵאשֲׁאַר אָנִי וָאֶפְּלָה עַל־פָּנַי וָאֶזְעַק וָאֹמַר אֲהָהּ אֲדֹנָי יְהוִה הֲמַשְׁחִית אַתָּה אֵת כָּל־שְׁאֵרִית יִשְׂרָאֵל בְּשָׁפְכְּךָ אֶת־חֲמָתְךָ עַל־יְרוּשָׁלִָם׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
וַֽ/יְהִי֙
va/y.Hi H1961 HC/Vqw3ms and/ it was
כְּ/הַכּוֹתָ֔/ם
ke./ha.ko.Ta/m H5221 HR/Vhc/Sp3mp when/ were striking/ they
וְ/נֵֽאשֲׁאַ֖ר
ve./ne.sha.'Ar H7604 HC/VNsmsa and/ (was) remaining
אָ֑נִי
'A.ni H589 HPp1cs I
וָ/אֶפְּלָ֨/ה
va./'e.pe.La/h H5307 HC/Vqw1cs/Sh and/ I fell/ !
עַל
'al- H5921 HR on
פָּנַ֜/י
pa.Na/i H6440 HNcbpc/Sp1cs face/ my
וָ/אֶזְעַ֗ק
va./'ez.'Ak H2199 HC/Vqw1cs and/ I cried out
וָֽ/אֹמַר֙
va./'o.Mar H559 HC/Vqw1cs and/ I said
אֲהָהּ֙
'a.Hah H162 HTj alas!
אֲדֹנָ֣/י
'a.do.Nai H136 HNcmpc/Sp1cs O Lord
יְהוִ֔ה
Yah.weh H3069 HNp Yahweh
הֲ/מַשְׁחִ֣ית
ha./mash.Chit H7843 HTi/Vhrmsa ¿/ about to destroy
אַתָּ֗ה
'a.Tah H859 HPp2ms (are) you
אֵ֚ת
'et H853 HTo (obj.)
כָּל
kol- H3605 HNcmsc all
שְׁאֵרִ֣ית
she.'e.Rit H7611 HNcfsc (the) remnant of
יִשְׂרָאֵ֔ל
Yis.ra.'El H3478 HNp Israel
בְּ/שָׁפְכְּ/ךָ֥
be./sha.fe.ke./Kha H8210 HR/Vqc/Sp2ms when/ pouring out/ you
אֶת
'et- H853 HTo (obj.)
חֲמָתְ/ךָ֖
cha.ma.te./Kha H2534 HNcfsc/Sp2ms rage/ your
עַל
'al- H5921 HR on
יְרוּשָׁלִָֽם
ye.ru.sha.Lim H3389 HNp Jerusalem
הפניות שטרונג
  • H136 — אֲדֹנָי (ʼĂdônây, ad-o-noy'): צורת הדגשה של אָדוֹן (ʼâdôwn) [H113]; האדון, אדוני (משמש כשם פרטי של אלוהים בלבד)
  • H162 — אֲהָהּ (ʼăhâhh, a-haw'): כנראה מילה קדומה המבטאת כאב בקריאה; אֲהָהּ! (קריאת צער או תחינה)
  • H559 — אָמַר (ʼâmar, aw-mar'): שורש קדום; לומר, לאמור (בשימוש רחב ביותר)
  • H589 — אֲנִי (ʼănîy, an-ee'): צורה מקוצרת של אָנֹכִי (ʼânôkîy) [H595]; אני
  • H853 — אֵת (ʼêth, ayth): נראה כצורה מקוצרת של אוֹת (ʼôwth) [H226] במובן ההדגמתי של ישות; בעצם, עצמוּת (אך בדרך כלל משמש לציון מושא הפועל או מילת היחס באופן מוגדר יותר, במשמעות 'אף' או 'דהיינו')
  • H859 — אַתָּה (ʼattâh, at-taw'): או (מקוצר); אַתָּ (ʼattâ); או אַת (ʼath); נקבה (חריגה) לפעמים אַתִּי (ʼattîy); רבים זכר אַתֶּם (ʼattem); נקבה אַתֶּן (ʼatten); או אַתֵּנָה (ʼattênâh); או אַתֵּנָּה (ʼattênnâh); כינוי גוף ראשוני בגוף השני; אַתָּה ואותך, או (ברבים) אַתֶּם ואתכם
  • H1961 — הָיָה (hâyâh, haw-yaw): שורש קדום (השווה הָוָא (hâvâʼ) [H1933]); להתקיים, כלומר להיות או להיעשות, לקרות (תמיד בהוראה מודגשת, ולא אוגד או פועל עזר בלבד)
  • H2199 — זָעַק (zâʻaq, zaw-ak'): שורש קדום; לצעוק בקול חד (מתוך מצוקה או סכנה); בהשאלה, (כמו כרוז) להכריז או לכנס בפומבי
  • H2534 — חֵמָה (chêmâh, khay-maw'): או (דניאל 11:44) חֵמָא (chêmâʼ); מ־יָחַם (yâcham) [H3179]; חום; ובהשאלה: חרון אף, זעם; ארס (על שום החום שהוא מעורר)
  • H3069 — יְהֹוִה (Yᵉhôvih, yeh-ho-vee'): צורת משנה של יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] (משמשת לאחר אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136], והיהודים הוגים אותה אֱלֹהִים (ʼĕlôhîym) [H430], כדי למנוע את חזרתו של אותו צליל עצמו, שכן בשאר המקומות הם הוגים את יְהֹוָה (Yᵉhôvâh) [H3068] כ־אֲדֹנָי (ʼĂdônây) [H136]); יהוה
  • H3389 — יְרוּשָׁלַ͏ִם (Yᵉrûwshâlaim, yer-oo-shaw-lah'-im): לעיתים רחוקות יְרוּשָׁלַיִם (Yᵉrûwshâlayim); צורת זוגי (כרמז לשתי גבעותיה העיקריות (הניקוד הנכון, לפחות של הקריאה הראשונה, נראה שהוא של יְרוּשָׁלֵם (Yᵉrûwshâlêm) [H3390])); כנראה מן (הבינוני הסביל של) יָרָה (yârâh) [H3384] ומן שָׁלַם (shâlam) [H7999]; מיוסדת בשלום; ירושלים, עיר הבירה של ארץ ישראל
  • H3478 — יִשְׂרָאֵל (Yisrâʼêl, yis-raw-ale'): מן שָׂרָה (sârâh) [H8280] ומן אֵל (ʼêl) [H410]; הוא ישרור כאלוהים; יִשְׂרָאֵל, שם סמלי של יעקב; וכן (בדרך כלל) של צאצאיו
  • H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים)
  • H5221 — נָכָה (nâkâh, naw-kaw'): שורש קדום; להכות (קלות או קשות, כפשוטו או בהשאלה)
  • H5307 — נָפַל (nâphal, naw-fal'): שורש ראשוני; ליפול, במגוון רחב מאוד של שימושים (בבניין עומד או גורם, כפשוטו או בהשאלה)
  • H5921 — עַל (ʻal, al): כראוי, זהה ל־עַל (ʻal) [H5920] המשמש כמילת יחס (ביחיד או ברבים לעיתים קרובות עם תחילית, או כמילת קישור עם חלקיק בעקבותיה); מעל, על גבי, על, או נגד (אם כי ביחס אחרון זה תמיד מתוך היבט של מלמעלה למטה), במגוון רחב של שימושים
  • H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
  • H7604 — שָׁאַר (shâʼar, shaw-ar'): שורש קדום; כפשוטו, לתפוח, כלומר להיות עודף ונותר (ובבניין הגורם: להותיר)
  • H7611 — שְׁאֵרִית (shᵉʼêrîyth, sheh-ay-reeth'): מן שָׁאַר (shâʼar) [H7604]; שארית או חלק נותר (שריד, אחרון)
  • H7843 — שָׁחַת (shâchath, shaw-khath'): שורש קדום; להירקב, כלומר (בבניין הגורם) להשחית (כפשוטו או בהשאלה)
  • H8210 — שָׁפַךְ (shâphak, shaw-fak'): שורש קדום; לשפוך החוצה (דם, נסך, מתכת מותכת; ואף מוצק, כלומר לצבור סוללה); וגם (בהשאלה) להוציא ולכלות (חיים, נפש, שיח, כסף וכדומה); בהוראה מוגברת, להשתרע ולהתפשט
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › יחזקאל › פרק 9 › פסוק 8