• H6 — אָבַד (ʼâbad, aw-bad'): שורש קדום; בדיוק: לתעות ולאבוד, כלומר לאבד את עצמו; ומכאן במשתמע לגווע, לאבוד (בבניין הגורם: להשמיד) (EN)
• H205 — אָוֶן (ʼâven, aw-ven'): משורש שאינו בשימוש שמשמעותו אולי, במובנו היסודי, להתנשם (ומכאן להתאמץ, בדרך כלל לשווא; להתבטל); בדייקנות: אַיִן, אפסות; וגם: צרה. הבל, רשע; ובמובן מסוים: אליל (EN)
• H341 — אֹיֵב (ʼôyêb, o-yabe'): או (במלואו) אוֹיֵב (ʼôwyêb); בינוני פעיל של אָיַב (ʼâyab) [H340]; שונא; אויב, יריב (EN)
• H2009 — הִנֵּה (hinnêh, hin-nay'): הארכה של הֵן (hên) [H2005]; הִנֵּה! (EN)
• H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל (EN)
• H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה (EN)
• H3605 — כֹּל (kôl, kole): או (ירמיהו 33:8) כּוֹל (kôwl); מן כָּלַל (kâlal) [H3634]; בעיקרו: השלם; ומכאן: כל, כל אחד או כל שהוא (ביחיד בלבד, אך לעיתים קרובות במשמעות רבים) (EN)
• H6466 — פָּעַל (pâʻal, paw-al'): שורש ראשוני; לעשות או לפעול (בשיטתיות ובדרך קבע), ובמיוחד להתמיד בעשייה, לנהוג כך תמיד (EN)
• H6504 — פָּרַד (pârad, paw-rad'): שורש ראשוני; לפרוץ, כלומר להתפשט או להיפרד (זה מזה) (EN)

הפניות צולבות לפסוק

• כי — שופטים 5:31, תהלים 21:9-10, תהלים 37:20, תהלים 68:2-3, תהלים 73:27, תהלים 89:11, הבשורה על פי לוקאס 19:27, האיגרת השנייה אל התסלוניקים 1:7-9
• יִ֝תְפָּרְד֗וּ — ויקרא 26:33, במדבר 10:35, דברים 28:64, תהלים 1:4, תהלים 59:12, תהלים 68:31, ישעיה 17:13, יחזקאל 5:12, הבשורה על פי מתי 7:23, הבשורה על פי לוקאס 21:24

הפניות הדדיות (8): בראשית 11:4, שמות 14:30, שמואל א 2:10, איוב 22:29, משלי 20:8, משלי 29:16, ישעיה 1:28, יחזקאל 32:27

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

• Nave's: שבת; רשעים