תהלים 146:4
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
English EN · Español ES · Português PT · עברית HE · العربية AR · Русский RU · Deutsch DE · Français FR · 中文 ZH · தமிழ் TA
כתבי הקודש > תהלים > פרק 146 > פסוק 4
תהלים 146:4
| ← תהלים 146:3 | תהלים 146:4 (MT) | תהלים 146:5 → |
|---|---|---|
אַל תִּבְטְח֥וּ בִנְדִיבִ֑ים בְּבֶן אָדָ֓ם׀ שֶׁ֤אֵֽין ל֥וֹ תְשׁוּעָֽה׃
|
תֵּצֵ֣א ר֭וּחוֹ יָשֻׁ֣ב לְאַדְמָת֑וֹ בַּיּ֥וֹם הַ֝ה֗וּא אָבְד֥וּ עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו׃
|
אַשְׁרֵ֗י שֶׁ֤אֵ֣ל יַעֲקֹ֣ב בְּעֶזְר֑וֹ שִׂ֝בְר֗וֹ עַל יְהוָ֥ה אֱלֹהָֽיו׃
|
נוסח הפסוק
MTמספרי שטרונג הם של המקור עצמו (קודקס לנינגרד, מתויגים בידי MorphHB/OSHB), ולא יישורנוסח המסורה — קודקס לנינגרד (Westminster Leningrad Codex) באמצעות Open Scriptures Hebrew Bible (MorphHB, CC BY 4.0, github.com/openscriptures/morphhb), כאשר Translators Amalgamated Hebrew OT מ־STEPBible.org (CC BY 4.0) מספק את הניקוד, הפיסוק ונתוני הלימוד לכל מילה. מוצג כפי שהמקור מחלק אותו: המקף (maqqef) וסימוני הפסקה פתוחה/סתומה עדיין אינם נכללים.
תֵּצֵ֣אH3318 ר֭וּחוֹH7307 יָשֻׁ֣בH7725 לְאַדְמָת֑וֹH127 בַּיּ֥וֹםH3117 הַ֝ה֗וּאH1931 אָבְד֥וּH6 עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו׃H6250
המקור העברימקור: Westminster Leningrad Codex (MorphHB), TAHOT (Tyndale House)
תֵּצֵא רוּחֹו יָשֻׁב לְאַדְמָתֹו בַּיֹּום הַהוּא אָבְדוּ עֶשְׁתֹּנֹתָיו׃
| עברית | תעתיק | שטרונג | מורפולוגיה | משמעות |
|---|---|---|---|---|
תֵּצֵ֣א |
te.Tze' | H3318 | HVqi3fs | it will go out |
ר֭וּח/וֹ |
ru.ch/o | H7307 | HNcbsc/Sp3ms | breath/ his |
יָשֻׁ֣ב |
ya.Shuv | H7725 | HVqi3ms | he will return |
לְ/אַדְמָת֑/וֹ |
le./'ad.ma.T/o | H127 | HR/Ncfsc/Sp3ms | to/ earth/ his |
בַּ/יּ֥וֹם |
ba/i.Yom | H3117 | HRd/Ncmsa | on the/ day |
הַ֝/ה֗וּא |
ha./Hu' | H1931 | HTd/Pp3ms | (the)/ that |
אָבְד֥וּ |
'a.ve.Du | H6 | HVqp3cp | they have perished |
עֶשְׁתֹּנֹתָֽי/ו |
'esh.to.no.Ta/v | H6250 | HNcfpc/Sp3ms | plans/ his |
הפניות שטרונג
- H6 — אָבַד (ʼâbad, aw-bad'): שורש קדום; בדיוק: לתעות ולאבוד, כלומר לאבד את עצמו; ומכאן במשתמע לגווע, לאבוד (בבניין הגורם: להשמיד)
- H127 — אֲדָמָה (ʼădâmâh, ad-aw-maw'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אדמה (על שום אדמומיותה הכללית)
- H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
- H3117 — יוֹם (yôwm, yome): משורש בלתי משומש שמשמעו להיות חם; יום (על שם שעות החום), בין במובן מילולי (מזריחת השמש עד שקיעתה, או משקיעה אחת לשקיעה שלאחריה) ובין במובן מושאל (פרק זמן המוגדר על ידי מונח נלווה), (משמש לעתים קרובות כתואר הפועל)
- H3318 — יָצָא (yâtsâʼ, yaw-tsaw'): שורש קדום; לָצֵאת (ובבניין הגורם: לְהוֹצִיא), במגוון רחב מאוד של שימושים, כפשוטו וכהשאלה, במישרין ובעקיפין
- H6250 — עֶשְׁתֹּנָה (ʻeshtônâh, esh-to-naw'): מן עָשַׁת (ʻâshath) [H6245]; מחשבה, הרהור
- H7307 — רוּחַ (rûwach, roo'-akh): מן רוּחַ (rûwach) [H7306]; רוּחַ (משב אוויר); ומתוך דמיון — נשימה, כלומר נשיפה מורגשת (ואף עזה); ובהשאלה — חיים, כעס, הבל וחוסר ממשוּת; ובהרחבה — אזור בשמים (רוח מרוחות השמים); ומתוך דמיון — רוח, אך רק של יצור בעל תבונה (לרבות ביטוייה ותפקידיה)
- H7725 — שׁוּב (shûwb, shoob): שורש קדום; לשוב אחור (ומכאן, להתרחק), בבניין יוצא או עומד, במובן המילולי או המושאל (לאו דווקא מתוך רעיון של שיבה לנקודת המוצא); בדרך כלל לסגת; ולעיתים קרובות כתואר הפועל, שוב, עוד הפעם
מראי מקוםהפניות מקבילות מתוך «אוצר ידיעת הכתובים» (TSKe), נחלת הכלל. חלוקת מילות המפתח היא של עורכיו, ואינה בחירה שלנו.
הפניות צולבות לפסוק
- יָשֻׁ֣ב — בראשית 3:19, תהלים 90:3, קהלת 12:7
- ר֭וּחוֹ — בראשית 2:7, בראשית 6:17, איוב 14:10, איוב 17:1, איוב 27:3, תהלים 104:29, דניאל 5:23
- עֶשְׁתֹּנֹתָֽיו — איוב 14:21, איוב 17:11, ישעיה 2:22, איכה 4:20, האיגרת הראשונה אל הקורינתים 2:6
הפניות הדדיות (15): בראשית 48:21, איוב 4:19, איוב 4:21, איוב 12:10, תהלים 144:3, משלי 11:7, קהלת 9:6, ישעיה 39:2, ישעיה 51:12, ירמיה 2:13, ירמיה 17:5, יחזקאל 29:7, מיכה 1:14, האיגרת אל העברים 2:6, איגרת יעקב 2:26
נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית
- Torrey’s: הארץ
- Nave's: מוות; ביטחון שווא; חיים; הלל ותהילה
דיון / תובנות [עריכה]
אין תוכן עדיין
הערות ומקורות [עריכה]
אין תוכן עדיין