ישעיה 2:22

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > ישעיה > פרק 2 > פסוק 22

ישעיה 2:22


← ישעיה 2:21 ישעיה 2:22 (MT) ישעיה 3:1 →
לָבוֹא֙ בְּנִקְר֣וֹת הַצֻּרִ֔ים וּבִסְעִפֵ֖י הַסְּלָעִ֑ים מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְהוָה֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ׃
חִדְל֤וּ לָכֶם֙ מִן הָ֣אָדָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נְשָׁמָ֖ה בְּאַפּ֑וֹ כִּֽי בַמֶּ֥ה נֶחְשָׁ֖ב הֽוּא׃
כִּי֩ הִנֵּ֨ה הָאָד֜וֹן יְהוָ֣ה צְבָא֗וֹת מֵסִ֤יר מִירוּשָׁלִַ֙ם֙ וּמִ֣יהוּדָ֔ה מַשְׁעֵ֖ן וּמַשְׁעֵנָ֑ה כֹּ֚ל מִשְׁעַן לֶ֔חֶם וְכֹ֖ל מִשְׁעַן מָֽיִם׃

נוסח הפסוק

MT

חִדְל֤וּH2308 לָכֶם֙ מִןH4480 הָ֣אָדָ֔םH120 אֲשֶׁ֥רH834 נְשָׁמָ֖הH5397 בְּאַפּ֑וֹH639 כִּֽיH3588 בַמֶּ֥הH4100 נֶחְשָׁ֖בH2803 הֽוּא׃H1931


המקור העברי

חִדְלוּ לָכֶם מִן־הָאָדָם אֲשֶׁר נְשָׁמָה בְּאַפֹּו כִּי־בַמֶּה נֶחְשָׁב הוּא׃ פ

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
חִדְל֤וּ
chid.Lu H2308 HVqv2mp cease
לָ/כֶם֙
la./Khem HR/Sp2mp (for)/ yourselves
מִן
min- H4480 HR from
הָ֣/אָדָ֔ם
ha./'a.Dam H120 HTd/Ncmsa (the)/ humankind
אֲשֶׁ֥ר
'a.Sher H834 HTr whom
נְשָׁמָ֖ה
ne.sha.Mah H5397 HNcfsa breath
בְּ/אַפּ֑/וֹ
be./'a.P/o H639 HR/Ncmsc/Sp3ms (is) in/ nostril(s)/ his
כִּֽי
ki- H3588 HC for
בַ/מֶּ֥ה
va./Meh H4100 HR/Ti (in)/ how?
נֶחְשָׁ֖ב
nech.Shav H2803 HVNrmsa to be accounted
הֽוּא
Hu' H1931 HPp3ms (is) he
הפניות שטרונג
  • H120 — אָדָם (ʼâdâm, aw-dawm'): מן אָדַם (ʼâdam) [H119]; אַדמוני, כלומר בן אנוש (יחיד או המין כולו, האנושות וכדומה)
  • H639 — אַף (ʼaph, af): מן אָנַף (ʼânaph) [H599]; במובנו המקורי, האף או הנחיר; ומכאן, הפנים, ולעתים אדם; וגם (מן הנשימה המהירה שבסערת הרגש) חרון אף
  • H834 — אֲשֶׁר (ʼăsher, ash-er'): כינוי זיקה ראשוני (בכל מין ומספר); אֲשֶׁר: מי ש־, ש־, מה ש־, אשר; וכן (כתואר הפועל וכמילת חיבור) כאשר, במקום ש־, כיצד, מפני ש־, למען, וכדומה
  • H1931 — הוּא (hûwʼ, hoo): שצורת הנקבה שלו (מחוץ לחמישה חומשי תורה) היא הִיא (hîyʼ); מילה קדומה, כינוי גוף שלישי יחיד; הוא (היא או זה); מובע רק להדגשה או במשפט בלא פועל; וגם (בהוראה מחזקת) עצמו, או (במיוחד עם ה"א הידיעה) אותו הדבר; לעיתים (כמילת רמז) זה או ההוא; ולפרקים (במקום אוגד) הוא, הם
  • H2308 — חָדַל (châdal, khaw-dal'): שורש ראשוני; במובן המדויק, להיות רפוי, כלומר (במשמעות נגזרת) לחדול; (בהשאלה) להיות חסר או בטל
  • H2803 — חָשַׁב (châshab, khaw-shab'): שורש ראשוני; בעיקרו: לקלוע או לשזור זה בזה, כלומר (כפשוטו) לארוג או (בהוראה כללית) לעשות מלאכת מחשבת; ובהשאלה: לזמום או לתחבל (בדרך כלל במשמעות זדונית); ומכאן (מתוך המאמץ השכלי) לחשוב, להחשיב, להעריך, לחשב
  • H3588 — כִּי (kîy, kee): מילית קדומה (הצורה המלאה של תחילית היחס) המציינת יחסי סיבה מכל סוג, קודמים או תוצאתיים; (במשתמע) בשימוש רחב מאוד כמילת חיבור או תואר הפועל של זיקה (כמפורט להלן); לעיתים קרובות משתנה במידה רבה על ידי מילות יחס אחרות הנספחות אליה
  • H4100 — מָה (mâh, maw): או מַה (mah); או מָ (mâ); או מַ (ma); גם מֶה (meh); חלקיק יסודי; במובן המדויק, מילת שאלה: מה? (ובכלל זה איך? מדוע? מתי?); אך גם מילת קריאה: מה! (ובכלל זה כמה!), או בהוראה סתמית: מה (ובכלל זה כל אשר, ואף בהוראת זיקה: אשר, מה ש־); לעיתים קרובות בא עם אותיות תחיליות במשמעויות תיאוריות או מקשרות שונות
  • H4480 — מִן (min, min): או מִנִּי (minnîy); או מִנֵּי (minnêy); (ריבוי סמיכות) (ישעיהו 30:11); עבור מֵן (mên) [H4482]; בעיקרו, חלק מן; ומכאן (כמילת יחס), מן או מתוך במובנים רבים
  • H5397 — נְשָׁמָה (nᵉshâmâh, nesh-aw-maw'): מן נָשַׁם (nâsham) [H5395]; משב, כלומר רוח, נשימת זעם או נשמת חיים, השראה אלוהית, שכל; או (בהוראה מוחשית) בעל חיים
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 2 › פסוק 22