כתבי הקודש > ישעיה > פרק 2 > פסוק 21

ישעיה 2:21

← ישעיה 2:20	ישעיה 2:21 (MT)	ישעיה 2:22 →
בַּיּ֤וֹם הַהוּא֙ יַשְׁלִ֣יךְ הָאָדָ֔ם אֵ֚ת אֱלִילֵ֣י כַסְפּ֔וֹ וְאֵ֖ת אֱלִילֵ֣י זְהָב֑וֹ אֲשֶׁ֤ר עָֽשׂוּ לוֹ֙ לְהִֽשְׁתַּחֲוֹ֔ת לַחְפֹּ֥ר פֵּר֖וֹת וְלָעֲטַלֵּפִֽים׃	לָבוֹא֙ בְּנִקְר֣וֹת הַצֻּרִ֔ים וּבִסְעִפֵ֖י הַסְּלָעִ֑ים מִפְּנֵ֞י פַּ֤חַד יְהוָה֙ וּמֵהֲדַ֣ר גְּאוֹנ֔וֹ בְּקוּמ֖וֹ לַעֲרֹ֥ץ הָאָֽרֶץ׃	חִדְל֤וּ לָכֶם֙ מִן הָ֣אָדָ֔ם אֲשֶׁ֥ר נְשָׁמָ֖ה בְּאַפּ֑וֹ כִּֽי בַמֶּ֥ה נֶחְשָׁ֖ב הֽוּא׃

נוסח הפסוק

MT

לָבוֹא֙^H935 בְּנִקְר֣וֹת^H5366 הַצֻּרִ֔ים^H6697 וּבִסְעִפֵ֖י^H5585 הַסְּלָעִ֑ים^H5553 מִפְּנֵ֞י^H6440 פַּ֤חַד^H6343 יְהוָה֙^H3068 וּמֵהֲדַ֣ר^H1926 גְּאוֹנ֔וֹ^H1347 בְּקוּמ֖וֹ^H6965 לַעֲרֹ֥ץ^H6206 הָאָֽרֶץ׃^H776

המקור העברי

לָבֹוא בְּנִקְרֹות הַצֻּרִים וּבִסְעִפֵי הַסְּלָעִים מִפְּנֵי פַּחַד יְהוָה וּמֵהֲדַר גְּאֹונֹו בְּקוּמֹו לַעֲרֹץ הָאָרֶץ׃

עברית	תעתיק	שטרונג	מורפולוגיה	משמעות
לָ/בוֹא֙	la./Vo'	H935	HR/Vqc	to/ go
בְּ/נִקְר֣וֹת	be./nik.Rot	H5366	HR/Ncfpc	in/ (the) crevices of
הַ/צֻּרִ֔ים	ha./tzu.Rim	H6697	HTd/Ncmpa	the/ rocks
וּ/בִ/סְעִפֵ֖י	u./vi/s.'i.Fei	H5585	HC/R/Ncmpc	and/ in/ (the) clefts of
הַ/סְּלָעִ֑ים	ha./se.la.'Im	H5553	HTd/Ncmpa	the/ cliffs
מִ/פְּנֵ֞י	mi./pe.Nei	H6440	HR/Ncbpc	from/ before
פַּ֤חַד	Pa.chad	H6343	HNcmsc	(the) dread of
יְהוָה֙	Yah.weh	H3068	HNp	Yahweh
וּ/מֵ/הֲדַ֣ר	u./me./ha.Dar	H1926	HC/R/Ncmsc	and/ from/ (the) splendor of
גְּאוֹנ֔/וֹ	ge.'o.N/o	H1347	HNcmsc/Sp3ms	majesty/ his
בְּ/קוּמ֖/וֹ	be./ku.M/o	H6965	HR/Vqc/Sp3ms	when/ arises/ he
לַ/עֲרֹ֥ץ	la./'a.Rotz	H6206	HR/Vqc	to/ terrify
הָ/אָֽרֶץ	ha./'A.retz	H776	HTd/Ncbsa	the/ earth

הפניות שטרונג

H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
H935 — בּוֹא (bôwʼ, bo): שורש קדום; לָלֶכֶת אוֹ לָבוֹא (במגוון רחב של שימושים)
H1347 — גָּאוֹן (gâʼôwn, gaw-ohn'): מן גָּאָה (gâʼâh) [H1342]; הזהה לגַּאֲוָה (gaʼăvâh) [H1346]; גאווה או הוד; ומכאן, (באופן מוחשי) קישוט
H1926 — הָדָר (hâdâr, haw-dawr'): מן הָדַר (hâdar) [H1921]; הוד והדר, כלומר עדי או פאר
H3068 — יְהֹוָה (Yᵉhôvâh, yeh-ho-vaw'): מן הָיָה (hâyâh) [H1961]; (ה)קיים מעצמו או הנצחי; יהוה, שם האל הלאומי של עם ישראל
H5366 — נְקָרָה (nᵉqârâh, nek-aw-raw'): מן נָקַר (nâqar) [H5365], סדק; לִנְקֹר (לַחְדֹּר, לַחְצֹב)
H5553 — סֶלַע (çelaʻ, seh'-lah): משורש שאינו בשימוש שמשמעותו להיות רם; סלע תלול וחדוד, כמשמעו או בהשאלה (מבצר)
H5585 — סָעִיף (çâʻîyph, saw-eef'): מן סָעַף (çâʻaph) [H5586]; נקיק, סדק (בסלעים); וגם ענף (על שם היותו מסתעף)
H6206 — עָרַץ (ʻârats, aw-rats'): שורש קדום; להטיל אימה או (בפועל עומד) לפחוד; ומכאן, להציק, להעיק
H6343 — פַּחַד (pachad, pakh'-ad): מן פָּחַד (pâchad) [H6342]; בהלה (פתאומית) (בדיוק: הדבר שמפניו פוחדים, ומכאן גם תחושת הפחד עצמה)
H6440 — פָּנִים (pânîym, paw-neem'): ריבוי (אך תמיד ביחיד) של שם עצם שאינו בשימוש פָּנֶה (pâneh); מן פָּנָה (pânâh) [H6437]); הפנים (כחלק הפונה); משמש בשלל רב של שימושים (כפשוטו ובהשאלה); וכן (עם תחילית של מילת יחס) כמילת יחס (לפני וכדומה)
H6697 — צוּר (tsûwr, tsoor): או צֻר (tsur); מ־צוּר (tsûwr) [H6696]; כפשוטו, צוק (או סלע חד, כדבר דחוס); בדרך כלל, סלע או אבן גדולה; בהשאלה, מחסה; וכן קצה (כמקום תלול)
H6965 — קוּם (qûwm, koom): שורש קדום; לקום (בשימושים שונים: מילולי, מושאל, מוגבר וגורם)

מראי מקום

הפניות צולבות לפסוק

לָבוֹא֙ — שמות 33:22, איוב 30:6, ישעיה 2:10, ישעיה 2:19

הפניות הדדיות (16): שמואל ב 22:46, איוב 2:4, איוב 9:6, ישעיה 7:19, ישעיה 10:3, ישעיה 30:22, ישעיה 32:11, ישעיה 44:9, ירמיה 49:8, ירמיה 49:16, יחזקאל 20:7, צפניה 1:18, הבשורה על פי מתי 18:8, מעשי השליחים 19:19, האיגרת השנייה אל התסלוניקים 1:9, חזון יוחנן 21:23

נושאים קשורים · מתורגם מאנגלית

Nave's: עבודת אלילים; משפטים; חרטה; יראת כבוד

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › ישעיה › פרק 2 › פסוק 21

ישעיה 2:21

תוכן עניינים

ישעיה 2:21

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

ישעיה 2:21

ישעיה 2:21

נוסח הפסוק

דיון / תובנות [עריכה]

הערות ומקורות [עריכה]

תפריט ניווט

חיפוש