תהלים 140:12

מתוך 4Disciples
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
English EN  ·  Español ES  ·  Português PT  ·  עברית HE  ·  العربية AR  ·  Русский RU  ·  Deutsch DE  ·  Français FR  ·  中文 ZH  ·  தமிழ் TA

כתבי הקודש > תהלים > פרק 140 > פסוק 12

תהלים 140:12


← תהלים 140:11 תהלים 140:12 (MT) תהלים 140:13 →
ימיטו עֲלֵיהֶ֗ם גֶּֽחָ֫לִ֥ים בָּאֵ֥שׁ יַפִּלֵ֑ם בְּ֝מַהֲמֹר֗וֹת בַּֽל יָקֽוּמוּ׃
אִ֥ישׁ לָשׁוֹן֮ בַּל יִכּ֪וֹן בָּ֫אָ֥רֶץ אִישׁ חָמָ֥ס רָ֑ע יְ֝צוּדֶ֗נּוּ לְמַדְחֵפֹֽת׃
ידעת כִּֽי יַעֲשֶׂ֣ה יְ֭הוָה דִּ֣ין עָנִ֑י מִ֝שְׁפַּ֗ט אֶבְיֹנִֽים׃

נוסח הפסוק

MT

אִ֥ישׁH376 לָשׁוֹן֮H3956 בַּלH1077 יִכּ֪וֹןH3559 בָּ֫אָ֥רֶץH776 אִישׁH376 חָמָ֥סH2555 רָ֑עH7451 יְ֝צוּדֶ֗נּוּH6679 לְמַדְחֵפֹֽת׃H4073


המקור העברי

אִישׁ לָשֹׁון בַּל־יִכֹּון בָּאָרֶץ אִישׁ־חָמָס רָע יְצוּדֶנּוּ לְמַדְחֵפֹת׃

עברית תעתיק שטרונג מורפולוגיה משמעות
אִ֥ישׁ
'ish H376 HNcmsc a person of
לָשׁוֹן֮
la.shOn H3956 HNcbsa tongue
בַּל
bal- H1077 HTn not
יִכּ֪וֹן
yi.Kon H3559 HVNi3ms let him be established
בָּ֫/אָ֥רֶץ
ba./'A.retz H776 HRd/Ncbsa in the/ land
אִישׁ
'ish- H376 HNcmsc a person of
חָמָ֥ס
cha.Mas H2555 HNcmsa violence
רָ֑ע
Ra' H7451 HAamsa trouble
יְ֝צוּדֶ֗/נּוּ
ye.tzu.De./nu H6679 HVqj3ms/Sp3ms let it hunt/ him
לְ/מַדְחֵפֹֽת
le./mad.che.Fot H4073 HR/Ncfpa for/ blows
הפניות שטרונג
  • H376 — אִישׁ (ʼîysh, eesh): קיצור של אֱנוֹשׁ (ʼĕnôwsh) [H582] (או אולי דווקא משורש בלתי־משומש שמשמעותו להיות קיים); איש, כפרט או כזכר; משמש לעיתים קרובות כלוואי למונח מסוים יותר (ובמקרים כאלה תכופות אינו בא לידי ביטוי בתרגום)
  • H776 — אֶרֶץ (ʼerets, eh'-rets): משורש בלתי משומש שפירושו כנראה להיות מוצק; הארץ (בכללותה, או בחלקה — ארץ מסוימת)
  • H1077 — בַּל (bal, bal): מן בָּלָה (bâlâh) [H1086]; בעיקרו: כישלון; ומכאן: אַיִן, לא־כלום; ובדרך כלל (תואר פועל) כלל לא; וגם: פֶּן
  • H2555 — חָמָס (châmâç, khaw-mawce'): מ־חָמַס (châmaç) [H2554]; חמס, אלימות; ומכאן, במשתמע, עוול; ובדרך של מטונימיה — רווח שהושג שלא כדין
  • H3559 — כּוּן (kûwn, koon): שורש ראשוני; במובן המדויק: להיות זקוף (כלומר לעמוד ניצב); ומכאן (בהוראה גורמת) להקים, במגוון רחב של שימושים, בין מילוליים (לכונן, לקבוע, להכין, להחיל) ובין מושאלים (למנות, לוודא, להכשיר או להצליח)
  • H3956 — לָשׁוֹן (lâshôwn, law-shone'): או לָשֹׁן (lâshôn); גם (ברבים) נקבה לְשֹׁנָה (lᵉshônâh); מן לָשַׁן (lâshan) [H3960]; הלשון (של אדם או של בעלי חיים), בשימוש מילולי (ככלי הליקוק, האכילה או הדיבור) ובשימוש מושאל (דיבור, מטיל מתכת, לשון של אש, לשון ים)
  • H4073 — מְדַחְפָה (mᵉdachphâh, med-akh-faw'): מן דָּחַף (dâchaph) [H1765]; דחיפה, כלומר חורבן
  • H6679 — צוּד (tsûwd, tsood): שורש קדום; גם פועל גזור מ־צַיִד (tsayid) [H6718]; לארוב (כלומר לשכב במארב); מכאן — לצוד חיה (ובהשאלה: בני אדם); לצייד במזון (לדרך)
  • H7451 — רַע (raʻ, rah): מ־רָעַע (râʻaʻ) [H7489]; רע, או (כשם עצם) רוע (בטבע או במוסר)
מראי מקום

דיון / תובנות [עריכה]

אין תוכן עדיין

הערות ומקורות [עריכה]

אין תוכן עדיין

כתבי הקודש › תהלים › פרק 140 › פסוק 12